1 וידבר יהוה אל משה לאמר | 1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר |
2 דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה | 2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה |
3 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת | 3 אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתֹו אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן־בָּקָר תָּמִים לַיהוָה לְחַטָּאת |
4 והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה | 4 וְהֵבִיא אֶת־הַפָּר אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד לִפְנֵי יְהוָה וְסָמַךְ אֶת־יָדֹו עַל־רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה |
5 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד | 5 וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר וְהֵבִיא אֹתֹו אֶל־אֹהֶל מֹועֵד |
6 וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש | 6 וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת־אֶצְבָּעֹו בַּדָּם וְהִזָּה מִן־הַדָּם שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֶת־פְּנֵי פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ |
7 ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד | 7 וְנָתַן הַכֹּהֵן מִן־הַדָּם עַל־קַרְנֹות מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מֹועֵד וְאֵת ׀ כָּל־דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסֹוד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד |
8 ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב | 8 וְאֶת־כָּל־חֵלֶב פַּר הַחַטָּאת יָרִים מִמֶּנּוּ אֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה עַל־הַקֶּרֶב וְאֵת כָּל־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עַל־הַקֶּרֶב |
9 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה | 9 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד עַל־הַכְּלָיֹות יְסִירֶנָּה |
10 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה | 10 כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשֹּׁור זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִירָם הַכֹּהֵן עַל מִזְבַּח הָעֹלָה |
11 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו | 11 וְאֶת־עֹור הַפָּר וְאֶת־כָּל־בְּשָׂרֹו עַל־רֹאשֹׁו וְעַל־כְּרָעָיו וְקִרְבֹּו וּפִרְשֹׁו |
12 והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף | 12 וְהֹוצִיא אֶת־כָּל־הַפָּר אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל־מָקֹום טָהֹור אֶל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן וְשָׂרַף אֹתֹו עַל־עֵצִים בָּאֵשׁ עַל־שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף׃ פ |
13 ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו | 13 וְאִם כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ |
14 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד | 14 וְנֹודְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן־בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתֹו לִפְנֵי אֹהֶל מֹועֵד |
15 וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה | 15 וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת־יְדֵיהֶם עַל־רֹאשׁ הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה וְשָׁחַט אֶת־הַפָּר לִפְנֵי יְהוָה |
16 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד | 16 וְהֵבִיא הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר אֶל־אֹהֶל מֹועֵד |
17 וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת | 17 וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶצְבָּעֹו מִן־הַדָּם וְהִזָּה שֶׁבַע פְּעָמִים לִפְנֵי יְהוָה אֵת פְּנֵי הַפָּרֹכֶת |
18 ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד | 18 וּמִן־הַדָּם יִתֵּן ׀ עַל־קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מֹועֵד וְאֵת כָּל־הַדָּם יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסֹוד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר־פֶּתַח אֹהֶל מֹועֵד |
19 ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה | 19 וְאֵת כָּל־חֶלְבֹּו יָרִים מִמֶּנּוּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה |
20 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם | 20 וְעָשָׂה לַפָּר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר הַחַטָּאת כֵּן יַעֲשֶׂה־לֹּו וְכִפֶּר עֲלֵהֶם הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לָהֶם |
21 והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא | 21 וְהֹוצִיא אֶת־הַפָּר אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרַף אֹתֹו כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשֹׁון חַטַּאת הַקָּהָל הוּא׃ פ |
22 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם | 22 אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם |
23 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים | 23 אֹו־הֹודַע אֵלָיו חַטָּאתֹו אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנֹו שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים |
24 וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא | 24 וְסָמַךְ יָדֹו עַל־רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשָׁחַט אֹתֹו בִּמְקֹום אֲשֶׁר־יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה לִפְנֵי יְהוָה חַטָּאת הוּא |
25 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה | 25 וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעֹו וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־דָּמֹו יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסֹוד מִזְבַּח הָעֹלָה |
26 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו | 26 וְאֶת־כָּל־חֶלְבֹּו יַקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה כְּחֵלֶב זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתֹו וְנִסְלַח לֹו׃ פ |
27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם | 27 וְאִם־נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם |
28 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא | 28 אֹו הֹודַע אֵלָיו חַטָּאתֹו אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנֹו שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל־חַטָּאתֹו אֲשֶׁר חָטָא |
29 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה | 29 וְסָמַךְ אֶת־יָדֹו עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֶת־הַחַטָּאת בִּמְקֹום הָעֹלָה |
30 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח | 30 וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעֹו וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־כָּל־דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסֹוד הַמִּזְבֵּחַ |
31 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו | 31 וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לֹו׃ פ |
32 ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה | 32 וְאִם־כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנֹו לְחַטָּאת נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה |
33 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה | 33 וְסָמַךְ אֶת־יָדֹו עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקֹום אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת־הָעֹלָה |
34 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח | 34 וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעֹו וְנָתַן עַל־קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת־כָּל־דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל־יְסֹוד הַמִּזְבֵּחַ |
35 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו | 35 וְאֶת־כָּל־חֶלְבָּה יָסִיר כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב־הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל־חַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא וְנִסְלַח לֹו׃ פ |