Isaiah (ישעיה) - Isaia 104

MODERN HEBREW BIBLE	LA SACRA BIBBIA
1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת	1 Benedici il Signore, anima mia. Signore, mio Dio, quanto sei grande! Splendore e maestà è il tuo vestito,
2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה	2 avvolto di luce come di un manto. Egli fissa i cieli come una tenda,
3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח	3 costruisce sulle acque le sue stanze; fa delle nubi il suo carro, cammina sulle ali del vento;
4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט	4 fa dei venti i suoi messaggeri, delle fiamme guizzanti i suoi ministri.
5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד	5 Fondò la terra sui suoi basamenti, mai vacillerà, in eterno.
6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים	6 L'abisso l'avvolgeva come un manto; le acque coprivano le montagne.
7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון	7 Alla tua minaccia fuggirono, al fragore della tua ira s'avviarono precipitose
8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם	8 salendo per monti, discendendo per valli verso il luogo che tu loro assegnasti.
9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ	9 Tracciasti ad esse un limite da non oltrepassare, sì che non tornassero a ricoprire la terra.
10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון	10 Tu facesti scaturire sorgenti nelle valli; esse scorrono fra i monti;
11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם	11 procurano da bere a tutte le bestie del campo; gli ònagri vi estinguono la loro sete.
12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול	12 Lungo il loro corso vivono gli uccelli del cielo, di mezzo alle fronde fanno sentire la loro voce.
13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ	13 Dalle sue stanze superiori dà acqua alle montagne; con l'umidità dei tuoi serbatoi si sazia la terra.
14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ	14 Fai crescere il fieno per il bestiame, l'erba per la servitù dell'uomo perché tragga dal suolo il suo cibo:
15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד	15 il vino, che allieta il cuore dell'uomo, l'olio, che fa brillare il suo volto, il pane, che sostiene il suo vigore.
16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע	16 Si saziano le piante del Signore, i cedri del Libano che egli piantò.
17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה	17 Là gli uccelli fanno il loro nido e la cicogna sui cipressi ha la sua casa.
18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים	18 Le alte montagne sono per i camosci; le rocce, un rifugio per gli iràci.
19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו	19 Fece la luna per segnare le stagioni, il sole che conosce il suo tramonto.
20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער	20 Tu poni le tenebre perché segua la notte, in essa vagolano tutte le fiere della selva.
21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם	21 Ruggiscono i leoncelli in cerca di preda, chiedono a Dio il loro cibo.
22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון	22 Fai spuntare il sole ed essi si ritirano, e rimangono tranquilli nelle loro tane;
23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב	23 allora esce l'uomo per il suo lavoro, per la sua fatica fino alla sera.
24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך	24 Quanto sono numerose le tue opere, Signore! Tutte le hai fatte con sapienza; è piena la terra delle tue creature.
25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות	25 Ecco il mare, grande e spazioso; lì vi sono rettili senza numero: animali piccoli insieme ai grandi.
26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו	26 Lo percorrono le navi e il Leviatàn che per trastullarsi tu hai plasmato.
27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו	27 Tutti da te aspettano che dia loro il cibo a tempo opportuno.
28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב	28 Tu lo provvedi ed essi lo raccolgono; apri la tua mano e si saziano di beni.
29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון	29 Copri il tuo volto ed essi vengono meno; togli il loro spirito ed essi muoiono, ritornando alla loro polvere.
30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה	30 Mandi il tuo spirito ed essi sono creati, e rinnovi così la faccia della terra.
31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו	31 La gloria del Signore duri per sempre; s'allieti il Signore per le sue opere.
32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו	32 Egli guarda la terra e questa sussulta; tocca i monti e questi fumano.
33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי	33 Inneggerò al Signore finché avrò vita, canterò al mio Dio finché dura la mia esistenza.
34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה	34 Giunga a lui gradita la mia meditazione; nel Signore sarà la mia gioia.
35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה	35 Spariscano dalla terra i peccatori, e non ci siano più gli empi. Benedici il Signore, anima mia. Alleluia.