Génesis 21

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 El Señor visitó a Sara como lo había dicho, y obró con ella conforme a su promesa.	1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
2 En el momento anunciado por Dios, Sara concibió y dio un hijo a Abraham, que ya era anciano.	2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
3 Cuando nació el niño que le dio Sara, Abraham le puso el nombre de Isaac.	3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
4 Abraham circuncidó a su hijo Isaac a los ocho días, como Dios se lo había ordenado.	4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
5 Abraham tenía entonces cien años de edad.	5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
6 Sara dijo: «Dios me ha dado motivo para reír, y todos los que se enteren reirán conmigo».	6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
7 Y añadió: «¡Quién le hubiera dicho a Abraham que Sara amamantaría hijos! Porque yo le di un hijo en su vejez».	7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו
8 El niño creció y fue destetado, y el día en que lo destetaron, Abraham ofreció un gran banquete.	8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק
9 Sara vio que el hijo de Agar, la egipcia, jugaba con su hijo Isaac.	9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
10 Entonces dijo a Abraham: «Echa a esa esclava y a su hijo, porque el hijo de esa esclava no va a compartir la herencia con mi hijo Isaac».	10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
11 Esto afligió profundamente a Abraham, ya que el otro también era hijo suyo.	11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
12 Pero Dios le dijo: «No te aflijas por el niño y por tu esclava. Concédele a Sara lo que ella te pide, porque de Isaac nacerá la descendencia que llevará tu nombre.	12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע
13 Y en cuanto al hijo de la esclava, yo hará de él una gran nación, porque también es descendiente tuyo».	13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא
14 A la madrugada del día siguiente, Abraham tomó un poco de pan y un odre con agua y se los dio a Agar; se los puso sobre las espaldas, y la despidió junto con el niño. Ella partió y anduvo errante por el desierto de Berseba.	14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
15 Cuando se acabó el agua que llevaba en el odre, puso al niño debajo de unos arbustos,	15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם
16 y fue a sentarse aparte, a la distancia de un tiro de flecha, pensando: «Al menos no veré morir al niño». Y cuando estuvo sentada aparte, prorrumpió en sollozos.	16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך
17 Dios escuchó la voz del niño, y el Angel de Dios llamó a Agar desde el cielo: «¿Qué te pasa, Agar?», le dijo. «No temas, porque Dios ha oído la voz del niño que está ahí.	17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם
18 Levántate, alza al niño y estréchalo bien en tus brazos, porque yo haré de él una gran nación».	18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו
19 En seguida Dios le abrió los ojos, y ella divisó un pozo de agua. Fue entonces a llenar el odre con agua y dio de beber al niño.	19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער
20 Dios acompañaba al niño y este fue creciendo. Su morada era el desierto, y se convirtió en un arquero experimentado.	20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
21 Vivió en el desierto de Parán, y su madre lo casó con una mujer egipcia.	21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים
22 Por aquel tiempo, Abimélec, que iba acompañado de Picol, el jefe de su ejército, dijo a Abraham: «Dios está contigo en todo lo que haces.	22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
23 Júrame por Dios aquí mismo, que nunca te vas a comportar falsamente conmigo o con mi estirpe o mi posteridad, y que nos vas a dar, a mí y al país donde resides, las mismas pruebas de lealtad que yo te he dado».	23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה
24 Abraham respondió: «Lo juro».	24 ויאמר אברהם אנכי אשבע
25 Pero Abraham presentó una queja a Abimélec, a causa de un pozo que los servidores de Abimélec habían tomado por la fuerza.	25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
26 Este replicó: «No tengo idea de quién pudo haber hecho esto. Tú no me lo hiciste saber, y hasta ahora yo no me había enterado de nada».	26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום
27 Entonces Abraham regaló a Abimélec unas ovejas y unas vacas, y los dos hicieron una alianza.	27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
28 Y como Abraham puso aparte siete corderas del rebaño,	28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן
29 Abimélec le preguntó: «¿Qué significan esas siete corderas que pusiste aparte?».	29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה
30 «Significan –respondió Abraham– que tú me vas a aceptar estas siete corderas como una prueba de que el pozo lo he cavado yo».	30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
31 Y a aquel lugar se lo llamó Berseba, que significa «pozo del juramento», porque allí los dos prestaron un juramento.	31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
32 Después de concluida la alianza, Abimélec partió junto con Picol, el jefe de su ejército, y regresó al país de los filisteos.	32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים
33 Abraham, por su parte, plantó un tamarisco en Berseba e invocó el nombre del Señor Dios, el Eterno.	33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם
34 El permaneció largo tiempo en el país de los filisteos.	34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים