| 1 Davide disse: Sabeis se ficou alguém da casa de Saul, para que eu lhe faça bem por amor de Jónatas? | 1 ויאמר דוד הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן |
| 2 Ora havia um criado da casa de Saul, chamado Siba, que o rei chamou à sua presença, e ao qual disse: Tu és Siba? E ele respondeu: Sou eu, teu servo. | 2 ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך |
| 3 O rei disse: Porventura ficou alguém da casa de Saul, para quem eu possa usar de misericórdia (grande como) de Deus? Siba respondeu ao rei: Ficou ainda um filho de Jónatas, aleijado dos pés. | 3 ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים |
| 4 Onde está ele? disse Davide. Siba disse ao rei: Está em Lodabar, em casa de Maquir, filho de Amiel. | 4 ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר |
| 5 Mandou, pois, o rei Davide buscá-lo, e o fez trazer de Lodabar, de casa de Maquir, filho de Amiel. | 5 וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר |
| 6 Mifiboset, filho de Jónatas, filho de Saul, tendo chegado à presença de Davide, prostrou-se com o rosto por terra e fez-lhe uma profunda reverência. Davide disse: Mifiboset? Ele respondeu: Aqui tens o teu servo. | 6 ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך |
| 7 Davide disse-lhe: Não temas, porque eu estou resolvido a fazer-te todo o bem em atenção a Jónatas, teu pai, restituir-te-ei todos os bens de Saul, teu avô, e tu comerás sempre à minha mesa. | 7 ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני תמיד |
| 8 Mifiboset, inclinando-se profundamente, disse: Quem sou eu, teu servo, para tu teres olhado para um cão morto como eu sou? | 8 וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני |
| 9 Mandou o rei chamar Siba, criado de Saul, e disse-lhe: Eu dei ao filho do teu amo tudo o que pertencia a Saul e a toda a sua casa. | 9 ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך |
| 10 Tu, pois, com teus filhos e servos, cultivar-lhe-ás as suas terras, e cuidarás de subministrar ao filho do teu amo alimentos para que se sustente; Mifiboset, porém, filho do teu amo, comerá sempre à minha mesa. Ora Siba tinha quinze filhos e vinte servos. | 10 ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים |
| 11 Siba disse ao rei: Conforme tu mandaste, ó rei meu senhor, ao teu servo, assim o fará teu servo. Quanto a Mifiboset (repetiu Davide) comerá à minha mesa, como um dos filhos do rei. | 11 ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך |
| 12 Mifiboset tinha um filho ainda criança, chamado Mica, e toda a parentela da casa de Siba estava ao seu serviço. | 12 ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת |
| 13 Vivia Mifiboset em Jerusalém, porque todos os dias comia à mesa do rei. Era coxo de ambos os pés. | 13 ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו |
