I Livro de Samuel 23

Torna indietro

Ave Maria	תנ"ך - מקרא על פי המסורה
¹ Disseram a Davi: “Os filisteus estão atacando Ceila e pilhando as eiras”.	¹ וַיַּגִּדוּ לְדָוִד לֵאמֹר הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת־הַגֳּרָנֹות
² Davi consultou o Senhor: “Devo ferir os filisteus?”. O Senhor respondeu: “Vai; tu os ferirás e libertarás Ceila”.	² וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֵלֵךְ וְהִכֵּיתִי בַּפְּלִשְׁתִּים הָאֵלֶּה ס וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־דָּוִד לֵךְ וְהִכִּיתָ בַפְּלִשְׁתִּים וְהֹושַׁעְתָּ אֶת־קְעִילָה
³ Os homens de Davi, porém, disseram-lhe: “Mesmo aqui em Judá estamos cheios de medo; quanto mais se formos a Ceila contra as tropas dos filisteus?”.	³ וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים וְאַף כִּי־נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל־מַעַרְכֹות פְּלִשְׁתִּים׃ ס
⁴ Davi consultou novamente o Senhor, que lhe respondeu: “Vai; desce a Ceila, porque entrego os filisteus nas tuas mãos”.	⁴ וַיֹּוסֶף עֹוד דָּוִד לִשְׁאֹל בַּיהוָה ס וַיַּעֲנֵהוּ יְהוָה וַיֹּאמֶר קוּם רֵד קְעִילָה כִּי־אֲנִי נֹתֵן אֶת־פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ
⁵ Davi foi a Ceila com os seus homens e atacou os filisteus, tomando-lhes o gado e infligindo-lhes uma grande derrota. Assim libertou os habitantes de Ceila.	⁵ וַיֵּלֶךְ דָּוִד [וַאִנְשֹׁו כ] (וַאֲנָשָׁיו ק) קְעִילָה וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּנְהַג אֶת־מִקְנֵיהֶם וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדֹולָה וַיֹּשַׁע דָּוִד אֵת יֹשְׁבֵי קְעִילָה׃ ס
⁶ Ora, quando Abiatar, filho de Abimelec, fugira para junto de Davi a Ceila, levava consigo o efod.	⁶ וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן־אֲחִימֶלֶךְ אֶל־דָּוִד קְעִילָה אֵפֹוד יָרַד בְּיָדֹו
⁷ Saul foi informado de que Davi se encontrava em Ceila e disse: “Deus entregou-o nas minhas mãos, pois foi encerrar-se em uma cidade com portas e ferrolhos”.	⁷ וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי־בָא דָוִד קְעִילָה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל נִכַּר אֹתֹו אֱלֹהִים בְּיָדִי כִּי נִסְגַּר לָבֹוא בְּעִיר דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ
⁸ O rei convocou todo o povo às armas para descer a Ceila e sitiar Davi com sua tropa.	⁸ וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת־כָּל־הָעָם לַמִּלְחָמָה לָרֶדֶת קְעִילָה לָצוּר אֶל־דָּוִד וְאֶל־אֲנָשָׁיו
⁹ Mas Davi, sabendo que Saul maquinava mata-lo, disse ao sacerdote Abiatar: “Traze o efod!”.	⁹ וַיֵּדַע דָּוִד כִּי עָלָיו שָׁאוּל מַחֲרִישׁ הָרָעָה וַיֹּאמֶר אֶל־אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן הַגִּישָׁה הָאֵפֹוד׃ ס
¹⁰ E ajuntou: “Senhor, Deus de Israel, vosso servo sabe que Saul pretende penetrar em Ceila para destruir a cidade por causa de mim.	¹⁰ וַיֹּאמֶר דָּוִד יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שָׁמֹעַ שָׁמַע עַבְדְּךָ כִּי־מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לָבֹוא אֶל־קְעִילָה לְשַׁחֵת לָעִיר בַּעֲבוּרִי
¹¹ Será que os habitantes de Ceila me entregarão nas suas mãos? Saul descerá como o vosso servo ouviu dizer? Senhor, Deus de Israel, fazei-o saber ao vosso servo”. O Senhor respondeu: “Ele descerá”.	¹¹ הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדֹו הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד־נָא לְעַבְדֶּךָ ס וַיֹּאמֶר יְהוָה יֵרֵד
¹² E Davi ajuntou: “Os habitantes de Ceila me entregarão com meus homens, nas mãos de Saul?”. O Senhor respondeu: “Entregarão”.	¹² וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת־אֲנָשַׁי בְּיַד־שָׁאוּל וַיֹּאמֶר יְהוָה יַסְגִּירוּ׃ ס
¹³ Então Davi partiu precipitadamente com a sua tropa, em número de aproximadamente seiscentos homens e saíram de Ceila, marchando ao acaso. Saul, informado de que Davi deixara Ceila, renunciou à expedição.	¹³ וַיָּקָם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו כְּשֵׁשׁ־מֵאֹות אִישׁ וַיֵּצְאוּ מִקְּעִלָה וַיִּתְהַלְּכוּ בַּאֲשֶׁר יִתְהַלָּכוּ וּלְשָׁאוּל הֻגַּד כִּי־נִמְלַט דָּוִד מִקְּעִילָה וַיֶּחְדַּל לָצֵאת
¹⁴ Davi permaneceu no deserto, em lugares bem protegidos e habitou no monte do deserto de Zif. Saul procurava-o sem cessar; mas Deus não o entregou nas suas mãos.	¹⁴ וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמִּדְבָּר בַּמְּצָדֹות וַיֵּשֶׁב בָּהָר בְּמִדְבַּר־זִיף וַיְבַקְשֵׁהוּ שָׁאוּל כָּל־הַיָּמִים וְלֹא־נְתָנֹו אֱלֹהִים בְּיָדֹו
¹⁵ Davi, sabendo que Saul tinha saído para tirar-lhe a vida, ficou no deserto de Zif, em Horesa.	¹⁵ וַיַּרְא דָוִד כִּי־יָצָא שָׁאוּל לְבַקֵּשׁ אֶת־נַפְשֹׁו וְדָוִד בְּמִדְבַּר־זִיף בַּחֹרְשָׁה׃ ס
¹⁶ Então Jônatas, filho de Saul, foi ter com ele em Horesa. E confortou-o em Deus, dizendo:	¹⁶ וַיָּקָם יְהֹונָתָן בֶּן־שָׁאוּל וַיֵּלֶךְ אֶל־דָּוִד חֹרְשָׁה וַיְחַזֵּק אֶת־יָדֹו בֵּאלֹהִים
¹⁷ “Não temas, porque não te atingirá a mão de meu pai. Tu reinarás sobre Israel e eu serei o teu segundo; meu pai bem o sabe”.	¹⁷ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַל־תִּירָא כִּי לֹא תִמְצָאֲךָ יַד שָׁאוּל אָבִי וְאַתָּה תִּמְלֹךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְאָנֹכִי אֶהְיֶה־לְּךָ לְמִשְׁנֶה וְגַם־שָׁאוּל אָבִי יֹדֵעַ כֵּן
¹⁸ Fizeram ambos aliança diante do Senhor. Davi ficou em Horesa e Jônatas voltou para a sua casa.	¹⁸ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית לִפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּחֹרְשָׁה וִיהֹונָתָן הָלַךְ לְבֵיתֹו׃ ס
¹⁹ Alguns zifeus subiram a ter com Saul em Gabaá e disseram-lhe: “Davi está escondido entre nós no fortim de Horesa, na colina de Aquila, à direita do deserto.	¹⁹ וַיַּעֲלוּ זִפִים אֶל־שָׁאוּל הַגִּבְעָתָה לֵאמֹר הֲלֹוא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ בַמְּצָדֹות בַּחֹרְשָׁה בְּגִבְעַת הַחֲכִילָה אֲשֶׁר מִימִין הַיְשִׁימֹון
²⁰ Desce, pois, ó rei, já que tanto o desejas e nós nos encarregamos de entregá-lo nas tuas mãos”.	²⁰ וְעַתָּה לְכָל־אַוַּת נַפְשְׁךָ הַמֶּלֶךְ לָרֶדֶת רֵד וְלָנוּ הַסְגִּירֹו בְּיַד הַמֶּלֶךְ
²¹ “Que o Senhor vos abençoe – respondeu Saul – porque vos compadecestes de mim.	²¹ וַיֹּאמֶר שָׁאוּל בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה כִּי חֲמַלְתֶּם עָלָי
²² Ide, informai-vos diligentemente e procurai saber o lugar onde ele se encontra ou se alguém o viu, porque me foi dito que ele é muito astuto!	²² לְכוּ־נָא הָכִינוּ עֹוד וּדְעוּ וּרְאוּ אֶת־מְקֹומֹו אֲשֶׁר תִּהְיֶה רַגְלֹו מִי רָאָהוּ שָׁם כִּי אָמַר אֵלַי עָרֹום יַעְרִם הוּא
²³ Explorai e descobri todos os seus esconderijos e voltai a mim com notícias seguras, a fim de eu ir convosco, pois se ele estiver na terra, eu o descobrirei entre a multidão de Judá.”	²³ וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל־נָכֹון וְהָלַכְתִּי אִתְּכֶם וְהָיָה אִם־יֶשְׁנֹו בָאָרֶץ וְחִפַּשְׂתִּי אֹתֹו בְּכֹל אַלְפֵי יְהוּדָה
²⁴ Partiram antes de Saul para Zif; mas Davi e os seus estavam já no deserto de Maon, na planície ao sul do deserto.	²⁴ וַיָּקוּמוּ וַיֵּלְכוּ זִיפָה לִפְנֵי שָׁאוּל וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּמִדְבַּר מָעֹון בָּעֲרָבָה אֶל יְמִין הַיְשִׁימֹון
²⁵ Saul partiu com seus homens à sua procura. Mas Davi, informado disso, desceu à rocha e permaneceu no deserto de Maon. Saul o soube e foi persegui-lo ali.	²⁵ וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו לְבַקֵּשׁ וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיֵּרֶד הַסֶּלַע וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר מָעֹון וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי־דָוִד מִדְבַּר מָעֹון
²⁶ Saul ia por um flanco da montanha e Davi com os seus pelo outro, em fuga precipitada para escapar de Saul. No momento, porém, em que Saul com seus homens iam apoderar-se de Davi e sua gente,	²⁶ וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה וַיְהִי דָוִד נֶחְפָּז לָלֶכֶת מִפְּנֵי שָׁאוּל וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עֹטְרִים אֶל־דָּוִד וְאֶל־אֲנָשָׁיו לְתָפְשָׂם
²⁷ veio um mensageiro anunciar ao rei: “Vem depressa; os filisteus entraram na terra”.	²⁷ וּמַלְאָךְ בָּא אֶל־שָׁאוּל לֵאמֹר מַהֲרָה וְלֵכָה כִּי־פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל־הָאָרֶץ
²⁸ Saul abandonou a perseguição e foi combater os filisteus. Por isso, àquele lugar foi dado o nome de “Rocha da Separação”.	²⁸ וַיָּשָׁב שָׁאוּל מִרְדֹף אַחֲרֵי דָוִד וַיֵּלֶךְ לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים עַל־כֵּן קָרְאוּ לַמָּקֹום הַהוּא סֶלַע הַמַּחְלְקֹות
	²⁹ וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדֹות עֵין־גֶּדִי

Antigo Testamento

Novo Testamento

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati