| 1 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו |
| 2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים |
| 3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן |
| 4 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל |
| 5 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו |
| 6 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה |
| 7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו |
| 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע |
| 9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה |
| 10 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו |
| 11 וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא |
| 12 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו |
| 13 ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור |
| 14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו |
| 15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת |
| 16 ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור |
| 17 כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור |
| 18 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו |
| 19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם |
| 20 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך |
| 21 ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים |
| 22 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה |
| 23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה |
| 24 ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה |
| 25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו |
| 26 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל |
| 27 ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים |
| 28 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני |
| 29 כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות |
| 30 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו |
| 31 ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום |
| 32 ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם |
| 33 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע |
| 34 וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים |
| 35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו |
| 36 ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים |
| 37 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב |
| 38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו |
| 39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע |
| 40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו |
| 41 והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו |
| 42 כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם |
| 43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה |
| 44 היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם |
| 45 ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי |
| 46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה |
| 47 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם |
| 48 ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום |
| 49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה |
| 50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע |
| 51 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה |
| 52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא |
| 53 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה |
| 54 והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי |
| 55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול |
| 56 וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה |
