| 1 Davi disse: “Terá ficado alguém da casa de Saul a quem eu possa beneficiar em memória de Jônatas?”. | 1 וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲכִי יֶשׁ־עוֹד אֲשֶׁר נוֹתַר לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד בַּעֲבוּר יְהוֹנָתָֽן׃ |
| 2 Ora, havia na família de Saul um servo chamado Siba. Levaram-no à presença de Davi, que lhe disse: “És tu mesmo Siba?”. “Para servir-te’’ – respondeu ele. | 2 וּלְבֵית שָׁאוּל עֶבֶד וּשְׁמוֹ צִיבָא וַיִּקְרְאוּ־לוֹ אֶל־דָּוִד וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֵלָיו הַאַתָּה צִיבָא וַיֹּאמֶר עַבְדֶּֽךָ׃ |
| 3 Tornou o rei: “Haverá ainda alguém da família de Saul a quem eu possa fazer misericórdia da parte de Deus?”. “Há ainda um filho de Jônatas – respondeu Siba –, aleijado dos dois pés”. | 3 וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַאֶפֶס עוֹד אִישׁ לְבֵית שָׁאוּל וְאֶעֱשֶׂה עִמּוֹ חֶסֶד אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ עוֹד בֵּן לִיהוֹנָתָן נְכֵה רַגְלָֽיִם׃ |
| 4 E o rei perguntou: “Onde está ele?”. Siba respondeu: “Está na casa de Maquir, filho de Amiel, de Lo-Dabar”. | 4 וַיֹּֽאמֶר־לוֹ הַמֶּלֶךְ אֵיפֹה הוּא וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ הִנֵּה־הוּא בֵּית מָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל בְּלוֹ דְבָֽר׃ |
| 5 E o rei mandou buscá-lo na casa de Maquir, filho de Amiel, de Lo-Dabar. | 5 וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיִּקָּחֵהוּ מִבֵּית מָכִיר בֶּן־עַמִּיאֵל מִלּוֹ דְבָֽר׃ |
| 6 Quando Mifiboset, filho de Jônatas, neto de Saul, chegou diante de Davi, prostrou-se com o rosto por terra. Davi disse-lhe: “Mifiboset!”. “Para servir-te” – respondeu ele. | 6 וַיָּבֹא מְפִיבֹשֶׁת בֶּן־יְהוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל אֶל־דָּוִד וַיִּפֹּל עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר דָּוִד מְפִיבֹשֶׁת וַיֹּאמֶר הִנֵּה עַבְדֶּֽךָ׃ |
| 7 Davi disse-lhe: “Não temas. Quero fazer-te bem em memória de teu pai Jônatas e te restituirei todos os bens de Saul, teu avô. Comerás à minha mesa”. | 7 וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד אַל־תִּירָא כִּי עָשֹׂה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ חֶסֶד בַּֽעֲבוּר יְהוֹנָתָן אָבִיךָ וַהֲשִׁבֹתִי לְךָ אֶֽת־כׇּל־שְׂדֵה שָׁאוּל אָבִיךָ וְאַתָּה תֹּאכַל לֶחֶם עַל־שֻׁלְחָנִי תָּמִֽיד׃ |
| 8 Mifiboset prostrou-se, dizendo: “Quem é o teu servo para que dês atenção a um cão morto como eu?”. | 8 וַיִּשְׁתַּחוּ וַיֹּאמֶר מֶה עַבְדֶּךָ כִּי פָנִיתָ אֶל־הַכֶּלֶב הַמֵּת אֲשֶׁר כָּמֽוֹנִי׃ |
| 9 O rei chamou Siba, servo de Saul, e lhe disse: “Tudo o que pertenceu a Saul e à sua casa, darei ao filho de teu senhor. | 9 וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ אֶל־צִיבָא נַעַר שָׁאוּל וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּל אֲשֶׁר הָיָה לְשָׁאוּל וּלְכׇל־בֵּיתוֹ נָתַתִּי לְבֶן־אֲדֹנֶֽיךָ׃ |
| 10 Lavrarás a terra para ele, tu, teus filhos e tua gente e levarás o produto de teu trabalho para servir de alimento à família de teu senhor. Quanto a Mifiboset, filho de teu senhor, ele comerá sempre à minha mesa”. Ora, Siba tinha quinze filhos e vinte escravos. | 10 וְעָבַדְתָּ לּוֹ אֶֽת־הָאֲדָמָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וַעֲבָדֶיךָ וְהֵבֵאתָ וְהָיָה לְבֶן־אֲדֹנֶיךָ לֶּחֶם וַאֲכָלוֹ וּמְפִיבֹשֶׁת בֶּן־אֲדֹנֶיךָ יֹאכַל תָּמִיד לֶחֶם עַל־שֻׁלְחָנִי וּלְצִיבָא חֲמִשָּׁה עָשָׂר בָּנִים וְעֶשְׂרִים עֲבָדִֽים׃ |
| 11 Siba disse ao rei: “Teu servo fará o que o rei, meu senhor, lhe ordenou”. Mifiboset comia, pois, à mesa do rei como um de seus filhos. | 11 וַיֹּאמֶר צִיבָא אֶל־הַמֶּלֶךְ כְּכֹל אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת־עַבְדּוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וּמְפִיבֹשֶׁת אֹכֵל עַל־שֻׁלְחָנִי כְּאַחַד מִבְּנֵי הַמֶּֽלֶךְ׃ |
| 12 Tinha ele um filho menor chamado Micas. Todos os que pertenciam à casa de Siba estavam a serviço de Mifiboset. | 12 וְלִמְפִיבֹשֶׁת בֵּן־קָטָן וּשְׁמוֹ מִיכָא וְכֹל מוֹשַׁב בֵּית־צִיבָא עֲבָדִים לִמְפִיבֹֽשֶׁת׃ |
| 13 Este habitava em Jerusalém, pois comia todos os dias à mesa do rei e era paralítico dos dois pés. | 13 וּמְפִיבֹשֶׁת יֹשֵׁב בִּירוּשָׁלִַם כִּי עַל־שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ תָּמִיד הוּא אֹכֵל וְהוּא פִסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָֽיו׃ |
