Premier livre des Rois 21

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Nabot de Yizréel avait une vigne juste à côté du palais d’Akab, roi de Samarie.	1 ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון
2 Akab dit à Nabot: “Ta vigne est à côté de mon palais, donne-la moi pour que j’en fasse un jardin potager. À la place je te donnerai une vigne meilleure, ou si tu préfères, je te la paierai au prix qu’elle vaut.”	2 וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה
3 Nabot répondit à Akab: “Que Yahvé me garde d’abandonner l’héritage de mes pères!”	3 ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך
4 Akab rentra chez lui découragé et de très mauvaise humeur pour cette réponse de Nabot de Yizréel: “Je ne céderai pas l’héritage de mes pères.” Il se coucha sur son lit, tourna la tête contre le mur et refusa de manger.	4 ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם
5 Jézabel, sa femme, vint le trouver et lui dit: “Pourquoi fais-tu cette tête-là? Pourquoi ne manges-tu pas?”	5 ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם
6 Il lui répondit: “Je viens de dire à Nabot de Yizréel: Donne-moi ta vigne, je te la paierai ou, si tu préfères, je t’en donnerai une autre à la place. Mais il m’a répondu: je ne te donnerai pas ma vigne.”	6 וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי
7 Alors sa femme Jézabel lui dit: “Te voilà bien là, roi d’Israël! Allez! Lève-toi, mange et cesse de faire cette tête. Je te donnerai, moi, la vigne de Nabot de Yizréel.”	7 ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי
8 Elle écrivit au nom du roi une lettre qu’elle scella avec le cachet du roi, elle l’envoya aux anciens et aux chefs de la ville, les voisins de Nabot.	8 ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות
9 Voici ce que disait cette lettre: “Proclamez un jeûne et placez Nabot face au peuple.	9 ותכתב בספרים לאמר קראו צום והושיבו את נבות בראש העם
10 Vous trouverez bien deux vauriens pour lui lancer cette accusation: Tu as maudit Dieu et le roi! Alors vous le ferez sortir et vous le tuerez à coups de pierres.”	10 והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת
11 Les gens de la ville, les anciens et les chefs qui habitaient avec Nabot, firent ce que Jézabel demandait dans la lettre qu’elle leur avait envoyée.	11 ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם
12 Ils proclamèrent un jeûne et ils placèrent Nabot face au peuple.	12 קראו צום והשיבו את נבות בראש העם
13 Alors arrivèrent les deux vauriens, ils se placèrent devant Nabot pour témoigner contre lui et devant tout le peuple ils dirent: “Nabot a maudit Dieu et le roi!” On le fit sortir hors de la ville et on le lapida. Et Nabot mourut.	13 ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת
14 On le fit savoir à Jézabel: “Nabot a été tué à coups de pierres.”	14 וישלחו אל איזבל לאמר סקל נבות וימת
15 Dès que Jézabel apprit la mort de Nabot, elle dit à Akab: “Lève-toi, prends la vigne de Nabot de Yizréel, celui qui ne voulait pas te la donner pour son prix; il n’y a plus de Nabot, car Nabot est mort.”	15 ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף כי אין נבות חי כי מת
16 Lorsque Akab entendit que Nabot était mort, il se leva pour descendre à Yizréel et il prit possession de la vigne de Nabot.	16 ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי לרשתו
17 Mais la parole de Yahvé fut adressée à Élie de Tichbé:	17 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר
18 “Lève-toi, descends à la rencontre d’Akab roi d’Israël. Il est en ce moment à Samarie, il est allé à la vigne de Nabot pour en prendre possession.	18 קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו
19 Tu lui diras cette parole de Yahvé: Tu assassines, et ensuite tu prends l’héritage! Écoute donc ceci: là où les chiens ont léché le sang de Nabot, les chiens lécheront aussi ton propre sang.”	19 ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה
20 Akab dit à Élie: “Te voilà! mon ennemi m’a surpris!” Élie répondit: “Oui, je t’ai surpris, car tu t’es vendu pour faire ce qui est mal aux yeux de Yahvé.	20 ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה
21 Aussi vais-je faire venir le malheur sur toi. Je balaierai derrière toi, je ferai disparaître tous les mâles de la maison d’Akab, qu’ils soient esclaves ou hommes libres en Israël.	21 הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל
22 Puisque tu m’as mis en colère et que tu as fait pécher Israël, je rendrai ta maison semblable à la maison de Jéroboam, fils de Nabat, et à la maison de Bacha, fils d’Ahiya.”	22 ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל
23 Il y eut aussi une parole de Yahvé au sujet de Jézabel: “Les chiens mangeront Jézabel au pied du mur de Yizréel.	23 וגם לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל
24 Celui de la maison d’Akab qui mourra dans la ville sera dévoré par les chiens, et celui qui mourra dans la campagne sera mangé par les oiseaux du ciel.”	24 המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים
25 Il ne s’est trouvé vraiment personne comme Akab pour se vendre et faire ce qui est mal aux yeux de Yahvé; il faut dire que sa femme Jézabel l’y entraînait.	25 רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר הסתה אתו איזבל אשתו
26 Il s’est conduit de façon épouvantable, il a servi les idoles comme le faisaient les Amorites que Yahvé avait chassés devant les Israélites.	26 ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל
27 En entendant les paroles d’Élie, Akab déchira ses vêtements, il s’habilla avec un sac et jeûna; il dormait avec son sac et marchait lentement.	27 ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט
28 Alors la parole de Yahvé fut adressée à Élie de Tichbé:	28 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר
29 “As-tu remarqué comment Akab a fait pénitence devant moi? Puisqu’il a fait pénitence devant moi, je ne ferai pas venir le malheur durant sa vie, je le ferai venir sur sa maison durant la vie de son fils.”	29 הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו