Apocalisse - אַפּוֹקָלִיפּסָה 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NEW JERUSALEM
1 אַחַי אַל־יְהִי מַשּׂא פָנִים בֶּאֱמוּנַתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲדוֹן הַכָּבוֹד	1 My brothers, do not let class distinction enter into your faith in Jesus Christ, our glorified Lord.
2 כִּי אִם־יָבוֹא אִישׁ לְבֵית כְּנֵסַתְכֶם וְטַבְּעֹת זָהָב עַל־יָדָיו וְהוּא לָבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וְגַם־אִישׁ עָנִי יָבֹא שָׁמָּה וּבִגְדוֹ מְטֻנָּף	2 Now suppose a man comes into your synagogue, well-dressed and with a gold ring on, and at thesame time a poor man comes in, in shabby clothes,
3 וּפְנִיתֶם אֶל־הַלָּבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וַאֲמַרְתֶּם לוֹ שֶׁב־לְךָ הֵנָּה בְּטוֹב וְלֶעָנִי תֹאמְרוּ עֲמָד־שָׁם אוֹ שֶׁב־פֹּה מִתַּחַת לַהֲדֹם רַגְלָי	3 and you take notice of the wel -dressed man, and say, 'Come this way to the best seats'; then you tellthe poor man, 'Stand over there' or 'You can sit on the floor by my foot-rest.'
4 הֲלֹא בָזֹאת נֶחֱלַק לִבְּכֶם וְהִנְּכֶם שֹׁפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת	4 In making this distinction among yourselves have you not used a corrupt standard?
5 שִׁמְעוּ אַחַי אֲהוּבָי הֲלֹא בַעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים בָּאֱמוּנָה וְיֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאֹהֲבָיו	5 Listen, my dear brothers: it was those who were poor according to the world that God chose, to be richin faith and to be the heirs to the kingdom which he promised to those who love him.
6 וְאַתֶּם הִכְלַמְתֶּם אֶת־הֶעָנִי הֲלֹא הָעֲשִׁירִים הֵם הָעשְׁקִים אֶתְכֶם וְהֵם הַסֹּחֲבִים אֶתְכֶם אֶל־בָּתֵּי דִין	6 You, on the other hand, have dishonoured the poor. Is it not the rich who lord it over you?
7 הֲלֹא הֵם הַמְגַדְּפִים אֶת־הַשֵּׁם הַטּוֹב הַנִּקְרָא עֲלֵיכֶם	7 Are not they the ones who drag you into court, who insult the honourable name which has beenpronounced over you?
8 הֵן בְּקַיֶּמְכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַמֹּלֶכֶת עַל־כֻּלָּן כְּפִי הַכָּתוּב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת	8 Well, the right thing to do is to keep the supreme Law of scripture: you will love your neighbour asyourself;
9 אוּלָם אִם־תִּשְׂאוּ פָנִים תֶּחֶטְאוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְהַתּוֹרָה תוֹכִיחֲכֶם כְּעֹבְרִים אוֹתָהּ	9 but as soon as you make class distinctions, you are committing sin and under condemnation forbreaking the Law.
10 כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְקַיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה וְנִכְשָׁל בְּדָבָר אֶחָד הוּא אָשֹׁם אָשַׁם בְּכֻלָּם	10 You see, anyone who keeps the whole of the Law but trips up on a single point, is stil guilty ofbreaking it al .
11 כִּי הָאֹמֵר לֹא תִנְאָף גַּם־הוּא אָמַר לֹא תִרְצָח וְאִם־אֵינְךָ נֹאֵף וְאַתָּה רוֹצֵחַ הָיֹה נִהְיֵיתָ לְעֹבֵר הַתּוֹרָה	11 He who said, 'You must not commit adultery' said also, 'You must not kil .' Now if you commit murder,you need not commit adultery as wel to become a breaker of the Law.
12 כֵּן דַּבְּרוּ וְכֵן עֲשֹוּ כָּאֲנָשִׁים הָעֲתִידִים לְהִשָּׁפֵט עַל־פִּי תּוֹרַת הַחֵרוּת	12 Talk and behave like people who are going to be judged by the law of freedom.
13 כִּי אֵין חֶסֶד בַּדִּין לַאֲשֶׁר לֹא־עָשָׂה חָסֶד וְהַחֶסֶד יִתְגָּאֶה עַל־הַדִּין	13 Whoever acts without mercy wil be judged without mercy but mercy can afford to laugh at judgement.
14 אַחַי מַה־יּוֹעִיל לְאִישׁ אִם־יֹאמַר כִּי יֶשׁ־לוֹ אֱמוּנָה וּמַעֲשִׂים אֵין בּוֹ הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ	14 How does it help, my brothers, when someone who has never done a single good act claims to havefaith? Wil that faith bring salvation?
15 אָח אוֹ אָחוֹת אִם־יִהְיוּ בְעֵירֹם וּבְחֹסֶר לֶחֶם יוֹמָם	15 If one of the brothers or one of the sisters is in need of clothes and has not enough food to live on,
16 וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר אֲלֵיהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם וְהִתְחַמְמוּ וּשְׂבָעוּ וְלֹא־תִתְּנוּ לָהֶם דֵּי־מַחְסוֹר גּוּפָם מַה־תּוֹעִיל זֹאת	16 and one of you says to them, 'I wish you well; keep yourself warm and eat plenty,' without giving themthese bare necessities of life, then what good is that?
17 כָּכָה גַּם־הָאֱמוּנָה אִם־אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא בְּעַצְמָהּ	17 In the same way faith, if good deeds do not go with it, is quite dead.
18 אַךְ־יֹאמַר אִישׁ אַתָּה יֶשׁ־לְךָ אֱמוּנָה וַאֲנִי יֶשׁ־לִי מַעֲשִׂים הַרְאֵנִי נָא אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי מַעֲשֶׂיךָ וַאֲנִי אַרְאֲךָ מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי אֶת־אֱמוּנָתִי	18 But someone may say: So you have faith and I have good deeds? Show me this faith of yours withoutdeeds, then! It is by my deeds that I will show you my faith.
19 אַתָּה מַאֲמִין כִּי הָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא הֱטִיבוֹתָ גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים בּוֹ וְרֹעֲדִים	19 You believe in the one God -- that is creditable enough, but even the demons have the same belief,and they tremble with fear.
20 וְאַתָּה אִישׁ־בָּעַר הֲתַחְפֹּץ לָדַעַת כִּי הָאֱמוּנָה בִּבְלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא	20 Fool! Would you not like to know that faith without deeds is useless?
21 אַבְרָהָם אָבִינוּ הֲלֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדָּק בְּהַעֲלֹתוֹ אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ	21 Was not Abraham our father justified by his deed, because he offered his son Isaac on the altar?
22 הִנְּךָ רֹאֶה כִּי־הָיְתָה הָאֱמוּנָה עֹזֶרֶת לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הָשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה	22 So you can see that his faith was working together with his deeds; his faith became perfect by what hedid.
23 וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַתֵּחָשֵׁב־לוֹ לִצְדָקָה וַיִּקָּרֵא אֹהֵב יְהוָֹה	23 In this way the scripture was fulfil ed: Abraham put his faith in God, and this was considered asmaking him upright; and he received the name 'friend of God'.
24 הִנְּכֶם רֹאִים כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצְדַּק הָאִישׁ וְלֹא בֶאֱמוּנָה לְבַדָּהּ	24 You see now that it is by deeds, and not only by believing, that someone is justified.
25 וְכֵן גַּם־רָחָב הַזּוֹנָה הֲלֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים בְּאָסְפָהּ אֶת־הַמַּלְאָכִים אֶל־בֵּיתָהּ וַתְּשַׁלְּחֵם בְּדֶרֶךְ אַחֵר	25 There is another example of the same kind: Rahab the prostitute, was she not justified by her deedsbecause she welcomed the messengers and showed them a different way to leave?
26 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף בְּלִי נְשָׁמָה מֵת הוּא כֵּן גַּם־הָאֱמוּנָה בְלִי־מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא	26 As a body without a spirit is dead, so is faith without deeds.
27 וְרָעָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר יְנֻפָּצוּ כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי גַם־אָנֹכִי מֵאֵת אָבִי
28 וְנָתַתִּי לוֹ כּוֹכַב הַשָּׁחַר
29 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת