Apocalisse - אַפּוֹקָלִיפּסָה 2

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DIODATI
1 אַחַי אַל־יְהִי מַשּׂא פָנִים בֶּאֱמוּנַתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲדֹנֵינוּ אֲדוֹן הַכָּבוֹד	1 FRATELLI miei, non abbiate la fede della gloria di Gesù Cristo, Signor nostro, con riguardi alle qualità delle persone.
2 כִּי אִם־יָבוֹא אִישׁ לְבֵית כְּנֵסַתְכֶם וְטַבְּעֹת זָהָב עַל־יָדָיו וְהוּא לָבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וְגַם־אִישׁ עָנִי יָבֹא שָׁמָּה וּבִגְדוֹ מְטֻנָּף	2 Perciocchè, se nella vostra raunanza entra un uomo con l’anel d’oro, in vestimento splendido; e v’entra parimente un povero, in vestimento sozzo;
3 וּפְנִיתֶם אֶל־הַלָּבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וַאֲמַרְתֶּם לוֹ שֶׁב־לְךָ הֵנָּה בְּטוֹב וְלֶעָנִי תֹאמְרוּ עֲמָד־שָׁם אוֹ שֶׁב־פֹּה מִתַּחַת לַהֲדֹם רַגְלָי	3 e voi riguardate a colui che porta il vestimento splendido, e gli dite: Tu, siedi qui onorevolmente; e al povero dite: Tu, stattene quivi in piè, o siedi qui sotto allo scannello de’ miei piedi;
4 הֲלֹא בָזֹאת נֶחֱלַק לִבְּכֶם וְהִנְּכֶם שֹׁפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת	4 non avete voi fatta differenza in voi stessi? e non siete voi divenuti de’ giudici con malvagi pensieri?
5 שִׁמְעוּ אַחַי אֲהוּבָי הֲלֹא בַעֲנִיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה בָּחַר הָאֱלֹהִים לִהְיוֹת עֲשִׁירִים בָּאֱמוּנָה וְיֹרְשֵׁי הַמַּלְכוּת אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאֹהֲבָיו	5 Ascoltate, fratelli miei diletti: non ha Iddio eletti i poveri del mondo, per esser ricchi in fede, ed eredi dell’eredità ch’egli ha promessa a coloro che l’amano?
6 וְאַתֶּם הִכְלַמְתֶּם אֶת־הֶעָנִי הֲלֹא הָעֲשִׁירִים הֵם הָעשְׁקִים אֶתְכֶם וְהֵם הַסֹּחֲבִים אֶתְכֶם אֶל־בָּתֵּי דִין	6 Ma voi avete disonorato il povero. I ricchi non son eglino quelli che vi tiranneggiano? non son eglino quelli che vi traggono alle corti?
7 הֲלֹא הֵם הַמְגַדְּפִים אֶת־הַשֵּׁם הַטּוֹב הַנִּקְרָא עֲלֵיכֶם	7 Non son eglino quelli che bestemmiano il buon nome, del quale voi siete nominati?
8 הֵן בְּקַיֶּמְכֶם אֶת־הַמִּצְוָה הַמֹּלֶכֶת עַל־כֻּלָּן כְּפִי הַכָּתוּב וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ תֵּיטִיבוּ לַעֲשׂוֹת	8 Se invero voi adempiete la legge reale, secondo la scrittura: Ama il tuo prossimo, come te stesso, fate bene.
9 אוּלָם אִם־תִּשְׂאוּ פָנִים תֶּחֶטְאוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְהַתּוֹרָה תוֹכִיחֲכֶם כְּעֹבְרִים אוֹתָהּ	9 Ma, se avete riguardo alla qualità delle persone, voi commettete peccato, essendo dalla legge convinti, come trasgressori.
10 כִּי אִישׁ אֲשֶׁר יְקַיֵּם אֶת־כָּל־הַתּוֹרָה וְנִכְשָׁל בְּדָבָר אֶחָד הוּא אָשֹׁם אָשַׁם בְּכֻלָּם	10 Perciocchè, chiunque avrà osservata tutta la legge, ed avrà fallito in un sol capo, è colpevole di tutti.
11 כִּי הָאֹמֵר לֹא תִנְאָף גַּם־הוּא אָמַר לֹא תִרְצָח וְאִם־אֵינְךָ נֹאֵף וְאַתָּה רוֹצֵחַ הָיֹה נִהְיֵיתָ לְעֹבֵר הַתּוֹרָה	11 Poichè colui che ha detto: Non commettere adulterio; ha ancor detto: Non uccidere; che se tu non commetti adulterio, ma uccidi, tu sei divenuto trasgressor della legge.
12 כֵּן דַּבְּרוּ וְכֵן עֲשֹוּ כָּאֲנָשִׁים הָעֲתִידִים לְהִשָּׁפֵט עַל־פִּי תּוֹרַת הַחֵרוּת	12 Così parlate, e così operate, come avendo da esser giudicati per la legge della libertà.
13 כִּי אֵין חֶסֶד בַּדִּין לַאֲשֶׁר לֹא־עָשָׂה חָסֶד וְהַחֶסֶד יִתְגָּאֶה עַל־הַדִּין	13 Perciocchè il giudicio senza misericordia sarà contro a colui che non avrà usata misericordia; e misericordia si gloria contro a giudicio
14 אַחַי מַה־יּוֹעִיל לְאִישׁ אִם־יֹאמַר כִּי יֶשׁ־לוֹ אֱמוּנָה וּמַעֲשִׂים אֵין בּוֹ הֲתוּכַל הָאֱמוּנָה לְהוֹשִׁיעוֹ	14 CHE utilità vi è, fratelli miei, se alcuno dice d’aver fede, e non ha opere? può la fede salvarlo?
15 אָח אוֹ אָחוֹת אִם־יִהְיוּ בְעֵירֹם וּבְחֹסֶר לֶחֶם יוֹמָם	15 Che se un fratello, o sorella, son nudi, e bisognosi del nudrimento cotidiano;
16 וְאִישׁ מִכֶּם יֹאמַר אֲלֵיהֶם לְכוּ לְשָׁלוֹם וְהִתְחַמְמוּ וּשְׂבָעוּ וְלֹא־תִתְּנוּ לָהֶם דֵּי־מַחְסוֹר גּוּפָם מַה־תּוֹעִיל זֹאת	16 ed alcun di voi dice loro: Andatevene in pace, scaldatevi, e satollatevi; e voi non date loro i bisogni del corpo; qual pro fate loro?
17 כָּכָה גַּם־הָאֱמוּנָה אִם־אֵין בָּהּ מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא בְּעַצְמָהּ	17 Così ancora la fede a parte, se non ha le opere, è per sè stessa morta.
18 אַךְ־יֹאמַר אִישׁ אַתָּה יֶשׁ־לְךָ אֱמוּנָה וַאֲנִי יֶשׁ־לִי מַעֲשִׂים הַרְאֵנִי נָא אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי מַעֲשֶׂיךָ וַאֲנִי אַרְאֲךָ מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי אֶת־אֱמוּנָתִי	18 Anzi alcuno dirà; Tu hai la fede, ed io ho le opere; mostrami la tua fede senza le tue opere, ed io ti mostrerò la fede mia per le mie opere.
19 אַתָּה מַאֲמִין כִּי הָאֱלֹהִים אֶחָד הוּא הֱטִיבוֹתָ גַּם הַשֵּׁדִים מַאֲמִינִים בּוֹ וְרֹעֲדִים	19 Tu credi che Iddio è un solo; ben fai; i demoni lo credono anch’essi, e tremano.
20 וְאַתָּה אִישׁ־בָּעַר הֲתַחְפֹּץ לָדַעַת כִּי הָאֱמוּנָה בִּבְלִי מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא	20 Ora, o uomo vano, vuoi tu conoscere che la fede senza le opere è morta?
21 אַבְרָהָם אָבִינוּ הֲלֹא בְּמַעֲשָׂיו נִצְדָּק בְּהַעֲלֹתוֹ אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל־הַמִּזְבֵּחַ	21 Non fu Abrahamo, nostro padre, giustificato per le opere, avendo offerto il suo figliuolo Isacco sopra l’altare?
22 הִנְּךָ רֹאֶה כִּי־הָיְתָה הָאֱמוּנָה עֹזֶרֶת לְמַעֲשָׂיו וּמִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים הָשְׁלְמָה הָאֱמוּנָה	22 Tu vedi che la fede operava insieme con le opere d’esso, e che per le opere la fede fu compiuta.
23 וַיִּמָּלֵא הַכָּתוּב הָאֹמֵר וְהֶאֱמִן אַבְרָהָם בַּיהוָֹה וַתֵּחָשֵׁב־לוֹ לִצְדָקָה וַיִּקָּרֵא אֹהֵב יְהוָֹה	23 E fu adempiuta la scrittura, che dice: Ed Abrahamo credette a Dio, e ciò gli fu imputato a giustizia; ed egli fu chiamato: Amico di Dio.
24 הִנְּכֶם רֹאִים כִּי בְּמַעֲשִׂים יִצְדַּק הָאִישׁ וְלֹא בֶאֱמוּנָה לְבַדָּהּ	24 Voi vedete adunque che l’uomo è giustificato per le opere, e non per la fede solamente.
25 וְכֵן גַּם־רָחָב הַזּוֹנָה הֲלֹא נִצְדְּקָה בְּמַעֲשִׂים בְּאָסְפָהּ אֶת־הַמַּלְאָכִים אֶל־בֵּיתָהּ וַתְּשַׁלְּחֵם בְּדֶרֶךְ אַחֵר	25 Simigliantemente ancora non fu Raab, la meretrice, giustificata per le opere, avendo accolti i messi, e mandatili via per un altro cammino?
26 כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף בְּלִי נְשָׁמָה מֵת הוּא כֵּן גַּם־הָאֱמוּנָה בְלִי־מַעֲשִׂים מֵתָה הִיא	26 Poichè, siccome il corpo senza spirito è morto, così ancora la fede senza le opere è morta
27 וְרָעָם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל כִּכְלִי יוֹצֵר יְנֻפָּצוּ כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי גַם־אָנֹכִי מֵאֵת אָבִי
28 וְנָתַתִּי לוֹ כּוֹכַב הַשָּׁחַר
29 מִי אֲשֶׁר־אֹזֶן לוֹ יִשְׁמַע אֵת אֲשֶׁר הָרוּחַ אֹמֵר לַקְּהִלּוֹת