Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם אֶחָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו אַחֲרֵי כַלּוֹתוֹ אֲדֹנִי לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּאֲשֶׁר לִמֵּד גַּם־יוֹחָנָן אֶת־תַּלְמִידָיו	1 Et factum est cum esset in loco quodam orans, ut cessa vit, dixit unusex discipulis eius ad eum: “ Domine, doce nos orare, sicut et Ioannes docuitdiscipulos suos ”.
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי תִתְפַּלְלוּ אִמְרוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ תָּבוֹא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ	2 Et ait illis: “ Cum oratis, dicite: Pater, sanctificetur nomen tuum, adveniat regnum tuum;
3 אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן־לָנוּ יוֹם יוֹם	3 panem nostrum cotidianum da nobis cotidie,
4 וּסְלַח לָנוּ אֶת־חוֹבֹתֵינוּ כִּי סֹלְחִים גַּם־אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע	4 et dimitte nobis peccata nostra, si quidem et ipsi dimittimus omni debenti nobis, et ne nos inducas in tentationem ”.
5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי בָכֶם אֲשֶׁר יִהְיֶה־לּוֹ אֹהֵב וְהָלַךְ וּבָא אֵלָיו בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאָמַר אֵלָיו יְדִידִי הַלְוֵנִי שְׁלשֶׁת כִּכְּרוֹת־לָחֶם	5 Et ait ad illos: “ Quis vestrum habebit amicum et ibit ad illum media nocteet dicet illi: “Amice, commoda mihi tres panes,
6 כִּי־אֹהֲבִי בָּא אֵלַי מִן־הַדָּרֶךְ וְאֵין־לִי דָבָר לָשֹוּם לְפָנָיו	6 quoniam amicus meus venit devia ad me, et non habeo, quod ponam ante illum”;
7 וְהוּא מִלִּפְנִים יַעֲנֶה וְיֹאמַר אַל־תּוֹגִיעֵנִי כִּי־כְבָר נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת וִילָדַי שׁוֹכְבִים עִמָּדִי בַּמִּטָּה לֹא־אוּכַל לָקוּם וְלָתֶת לָךְ	7 et ille de intus respondensdicat: “Noli mihi molestus esse; iam ostium clausum est, et pueri mei mecumsunt in cubili; non possum surgere et dare tibi”.
8 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם כִּי לֹא־יָקוּם לָתֶת־לוֹ עַל־הֱיוֹתוֹ אֹהֲבוֹ יָקוּם בַּעֲבוּר עַזּוּת פָּנָיו וְיִתֶּן־לוֹ כְּכָל־צָרְכּוֹ	8 Dico vobis: Et si nondabit illi surgens, eo quod amicus eius sit, propter improbitatem tamen eiussurget et dabit illi, quotquot habet necessarios.
9 וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם	9 Et ego vobis dico: Petite, et dabitur vobis; quaerite, et invenietis; pulsate,et aperietur vobis.
10 כִּי כָּל־הַשֹּׁאֵל יְקַבֵּל וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְלַדֹּפֵק יִפָּתֵחַ	10 Omnis enim qui petit, accipit; et, qui quaerit, invenit;et pulsanti aperietur.
11 וּמִי בָכֶם הָאָב אֲשֶׁר יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ בְּנוֹ לֶחֶם וְנָתַן־לוֹ אָבֶן וְאִם־דָּג הֲיִתֶּן־לוֹ נָחָשׁ תַּחַת הַדָּג	11 Quem autem ex vobis patrem filius petierit piscem,numquid pro pisce serpentem dabit illi?
12 אוֹ כִּי־יִשְׁאָלֶנּוּ בֵיצָה הֲיִתֶּן־לוֹ עַקְרָב	12 Aut si petierit ovum, numquidporriget illi scorpionem?
13 הֵן־אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טֹבוֹת לִבְנֵיכֶם אַף־כִּי הָאָב מִן־הַשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ	13 Si ergo vos, cum sitis mali, nostis dona bona darefiliis vestris, quanto magis Pater de caelo dabit Spiritum Sanctum petentibus se”.
14 וַיְהִי הַיּוֹם וַיְגָרֶשׁ שֵׁד וְהוּא אִלֵּם וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאת הַשֵּׁד וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וַיִּתְמְהוּ הָעָם	14 Et erat eiciens daemonium, et illud erat mutum; et factum est, cum daemoniumexisset, locutus est mutus. Et admiratae sunt turbae;
15 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ בְּבַעַל זְבוּב שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים	15 quidam autem ex eisdixerunt: “ In Beelzebul principe daemoniorum eicit daemonia ”.
16 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם	16 Et aliitentantes signum de caelo quaerebant ab eo.
17 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וּבַיִת יִפֹּל עַל־בָּיִת	17 Ipse autem sciens cogitationeseorum dixit eis: “ Omne regnum in seipsum divisum desolatur, et domus supradomum cadit.
18 וְגַם־הַשָּׂטָן אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ אֵיכָכָה תִכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ כִּי אֲמַרְתֶּם שֶׁבְּבַעַל זְבוּב מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים	18 Si autem et Satanas in seipsum divisus est, quomodo stabitregnum ipsius? Quia dicitis in Beelzebul eicere me daemonia.
19 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים בְּבַעַל זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי הֵם מְגָרְשִׁים אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם	19 Si autem ego inBeelzebul eicio daemonia, filii vestri in quo eiciunt? Ideo ipsi iudices vestrierunt.
20 וְאִם־בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	20 Porro si in digito Dei eicio daemonia, profecto pervenit in vos regnumDei.
21 בִּהְיוֹת הַגִּבּוֹר שֹׁמֵר אֶת־חֲצֵרוֹ וְהוּא מְזֻיָּן וְהָיָה רְכוּשׁוֹ שָׁלוֹם	21 Cum fortis armatus custodit atrium suum, in pace sunt ea, quae possidet;
22 וְאִם־יָבוֹא עָלָיו חָזָק מִמֶּנּוּ וּתְקָפוֹ יִשָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת־נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח־בּוֹ וְאֶת־מַלְקֹחוֹ יְחַלֵּק	22 si autem fortior illo superveniens vicerit eum, universa arma eius auferet, inquibus confidebat, et spolia eius distribuet.
23 כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִתִּי הוּא נֶגְדִּי וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְאַסֵּף אִתִּי הוּא מְפַזֵּר	23 Qui non est mecum, adversum me est; et, qui non colligit mecum, dispergit.
24 הָרוּחַ הַטְּמֵאָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשׁוֹטֵט בִּמְקֹמוֹת צִיָּה לְבַקֶּשׁ־לָהּ מְנוּחָה וְלֹא תִמְצָא אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה־נָּא אֶל־בֵּיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּם	24 Cum immundus spiritus exierit de homine, perambulat per loca inaquosaquaerens requiem; et non inveniens dicit: “Revertar in domum meam unde exivi”.
25 וּבְבוֹאָהּ תִּמְצָא אֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר	25 Et cum venerit, invenit scopis mundatam et exornatam.
26 וְאַחַר תֵּלֵךְ וְלָקְחָה שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאָדָם הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ	26 Et tunc vadit etassumit septem alios spiritus nequiores se, et ingressi habitant ibi; et suntnovissima hominis illius peiora prioribus ”.
27 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאִשָּׁה אַחַת מִן־הָעָם נָשְׂאָה אֶת־קוֹלָהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נְשָׂאַתְךָ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר יָנָקְתָּ	27 Factum est autem, cum haec diceret, extollens vocem quaedam mulier de turbadixit illi: “ Beatus venter, qui te portavit, et ubera, quae suxisti! ”.
28 וְהוּא אָמָר וְאַף כִּי־אַשְׁרֵי הַשֹּׁמְעִים וְהַשֹּׁמְרִים אֵת דְּבַר הָאֱלֹהִים	28 At ille dixit: “ Quinimmo beati, qui audiunt verbum Dei et custodiunt! ”.
29 וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיָּחֶל לְדַבֵּר הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רָע הוּא אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא	29 Turbis autem concurrentibus, coepit dicere: “ Generatio haec generationequam est; signum quaerit, et signum non dabitur illi, nisi signum Ionae.
30 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה לְאוֹת כֵּן יִהְיֶה גַם־בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה	30 Nam sicut Ionas fuit signum Ninevitis, ita erit et Filius hominis generationiisti.
31 מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם־אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעָה אוֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה	31 Regina austri surget in iudicio cum viris generationis huius etcondemnabit illos, quia venit a finibus terrae audire sapientiam Salomonis, etecce plus Salomone hic.
32 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעֻהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה	32 Viri Ninevitae surgent in iudicio cum generatione hacet condemnabunt illam, quia paenitentiam egerunt ad praedicationem Ionae, etecce plus Iona hic.
33 אֵין מַדְלִיק־נֵר אֲשֶׁר יְשִׂימֵהוּ בַסֵּתֶר אוֹ־תַחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל הַמְּנוֹרָה לְמַעַן יִרְאוּ בָּאֵי הַבַּיִת אֶת־אוֹרוֹ	33 Nemo lucernam accendit et in abscondito ponit neque sub modio sed supracandelabrum, ut, qui ingrediuntur, lumen videant.
34 נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן לָכֵן בִּהְיוֹת עֵינְךָ תְּמִימָה גַּם כָּל־גּוּפְךָ יֵאוֹר וּבִהְיוֹתָהּ רָעָה וְחָשַׁךְ גַּם־גּוּפֶךָ	34 Lucerna corporis est oculustuus. Si oculus tuus fuerit simplex, totum corpus tuum lucidum erit; si autemnequam fuerit, etiam corpus tuum tenebrosum erit.
35 עַל־כֵּן הִשָּׁמֵר־לָךְ פֶּן־יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ	35 Vide ergo, ne lumen, quodin te est, tenebrae sint.
36 וְהִנֵּה אִם־גּוּפְךָ כֻּלּוֹ אוֹר וְאֵין בּוֹ כָּל־דְּבַר־חשֶׁךְ אָז יֵאוֹר כֻּלּוֹ וְהָיָה כְּהָאִיר לְךָ הַנֵּר בִּבְרַק נָגְהוֹ	36 Si ergo corpus tuum totum lucidum fuerit non habensaliquam partem tenebrarum, erit lucidum totum, sicut quando lucerna in fulgoresuo illuminat te ”.
37 וַיְהִי בְדַבְּרוֹ וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד לֶאֱכֹל אִתּוֹ לָחֶם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיַּסֵּב	37 Et cum loqueretur, rogavit illum quidam pharisaeus, ut pranderet apud se; etingressus recubuit.
38 וַיִּתְמַהּ הַפָּרוּשׁ בִּרְאֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא־נָטַל יָדָיו בָּרִאשׁוֹנָה לִפְנֵי הַסְּעוּדָה	38 Pharisaeus autem videns miratus est quod non baptizatusesset ante prandium.
39 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן כָּעֵת אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים מְטַהֲרִים אֶת־הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה מִחוּץ וְהַפְּנִימִי אֲשֶׁר בָּכֶם הוּא מָלֵא גָּזֵל וָרָשַׁע	39 Et ait Dominus ad illum: “ Nunc vos pharisaei, quod deforis est calicis et catini, mundatis; quod autem intus est vestrum, plenum estrapina et iniquitate.
40 הַכְּסִילִים הֲלֹא עֹשֵׂה הַחִיצוֹן גַּם־עָשָׂה אֶת־הַפְּנִימִי	40 Stulti! Nonne, qui fecit, quod de foris est, etiam id,quod de intus est, fecit?
41 אֲבָל־תְּנוּ לִצְדָקָה אֵת אֲשֶׁר־בָּם וְהִנֵּה הַכֹּל טָהוֹר לָכֶם	41 Verumtamen, quae insunt, date eleemosynam; et ecceomnia munda sunt vobis.
42 אַךְ־אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים כִּי תְעַשְּׂרוּ אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַפֵּיגַם וְאֵת כָּל־הַיָּרָק וְתַעַבְרוּ אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֵת אַהֲבַת אֱלֹהִים וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם אֶת־אֵלֶּה	42 Sed vae vobis pharisaeis, quia decimatis mentam etrutam et omne holus et praeteritis iudicium et caritatem Dei! Haec autemoportuit facere et illa non omittere.
43 אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים כִּי תְאֵהֲבוּ אֶת־מוֹשַׁב הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְאֶת־שֶׁאֱלוֹת שְׁלוֹמְכֶם בַּשְּׁוָקִים	43 Vae vobis pharisaeis, quia diligitisprimam cathedram in synagogis et salutationes in foro!
44 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי אַתֶּם כַּקְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים וּבְנֵי הָאָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יָדָעוּ	44 Vae vobis, quia estisut monumenta, quae non parent, et homines ambulantes supra nesciunt! ”.
45 וַיַּעַן אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה תְּחָרֵף גַּם־אֹתָנוּ	45 Respondens autem quidam ex legis peritis ait illi: “ Magister, haec dicensetiam nobis contumeliam facis ”.
46 וַיֹּאמֶר אוֹי גַּם־לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה כִּי עֹמְסִים אַתֶּם עַל־בְּנֵי הָאָדָם מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים מִסְּבֹל וְאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם נֹגְעִים בַּמַּשָּׂאוֹת גַּם־בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם	46 At ille ait: “ Et vobis legis peritis:Vae, quia oneratis homines oneribus, quae portari non possunt, et ipsi unodigito vestro non tangitis sarcinas!
47 אוֹי לָכֶם כִּי בוֹנִים אַתֶּם אֶת־קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים וַאֲבוֹתֵיכֶם הָרְגוּ אוֹתָם	47 Vae vobis, quia aedificatis monumentaprophetarum, patres autem vestri occiderunt illos!
48 וְכֵן אַתֶּם מְעִידִים וְרוֹצִים בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם כִּי הֵמָּה הָרְגוּ אוֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת־קִבְרֵיהֶם	48 Profecto testificamini etconsentitis operibus patrum vestrorum, quoniam ipsi quidem eos occiderunt, vosautem aedificatis.
49 בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים אֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וְיִרְדֹּפוּ	49 Propterea et sapientia Dei dixit: Mittam ad illosprophetas et apostolos, et ex illis occident et persequentur,
50 לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ לְמִן־הִוָּסֵד הָאָרֶץ	50 ut requiratursanguis omnium prophetarum, qui effusus est a constitutione mundi, a generationeista,
51 מִדַּם־הֶבֶל עַד־דַּם זְכַרְיָהוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת הֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה	51 a sanguine Abel usque ad sanguinem Zachariae, qui periit inter altareet aedem. Ita dico vobis: Requiretur ab hac generatione.
52 אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה כִּי־הֲסִירֹתֶם אֶת־מַפְתֵּחַ הַדָּעַת אַתֶּם לֹא־בָאתֶם וְאֶת־הַבָּאִים מְנַעְתֶּם	52 Vae vobis legisperitis, quia tulistis clavem scientiae! Ipsi non introistis et eos, quiintroibant, prohibuistis ”.
53 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ לָהֶם אֶת־אֵלֶּה וַיָּחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִשְׂטֹם אוֹתוֹ מְאֹד וּלְהַקְשׁוֹת לוֹ בִּדְבָרִים רַבִּים	53 Cum autem inde exisset, coeperunt scribae et pharisaei graviter insistere eteum allicere in sermone de multis
54 וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ וַיְבַקְשׁוּ לְצוֹדֵד דָּבָר מִפִּיהוּ לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה	54 insidiantes ei, ut caperent aliquid ex oreeius.