Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBLES DES PEUPLES
1 וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם אֶחָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו אַחֲרֵי כַלּוֹתוֹ אֲדֹנִי לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּאֲשֶׁר לִמֵּד גַּם־יוֹחָנָן אֶת־תַּלְמִידָיו	1 Jésus était un jour quelque part en train de prier. Quand il eut fini, un de ses disciples lui dit: "Seigneur, apprends-nous à prier comme Jean-Baptiste a fait avec ses disciples.”
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי תִתְפַּלְלוּ אִמְרוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ תָּבוֹא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ	2 Il leur dit: "Quand vous priez, dites: Père, que ton Nom soit sanctifié, que ton règne vienne.
3 אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן־לָנוּ יוֹם יוֹם	3 Donne-nous chaque jour le pain qu’il nous faut;
4 וּסְלַח לָנוּ אֶת־חוֹבֹתֵינוּ כִּי סֹלְחִים גַּם־אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע	4 pardonne-nous nos péchés car nous aussi nous pardonnons à celui qui nous doit, et ne nous laisse pas tomber dans la tentation.
5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי בָכֶם אֲשֶׁר יִהְיֶה־לּוֹ אֹהֵב וְהָלַךְ וּבָא אֵלָיו בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאָמַר אֵלָיו יְדִידִי הַלְוֵנִי שְׁלשֶׁת כִּכְּרוֹת־לָחֶם	5 Il leur dit encore: "Imaginez ceci: l’un d’entre vous va trouver son ami au milieu de la nuit pour lui dire: ‘Ami, prête-moi trois pains!
6 כִּי־אֹהֲבִי בָּא אֵלַי מִן־הַדָּרֶךְ וְאֵין־לִי דָבָר לָשֹוּם לְפָנָיו	6 Un ami qui voyage vient de m’arriver, et je n’ai rien à lui offrir.’
7 וְהוּא מִלִּפְנִים יַעֲנֶה וְיֹאמַר אַל־תּוֹגִיעֵנִי כִּי־כְבָר נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת וִילָדַי שׁוֹכְבִים עִמָּדִי בַּמִּטָּה לֹא־אוּכַל לָקוּם וְלָתֶת לָךְ	7 L’autre lui répond de l’intérieur: ‘Laisse-moi tranquille, la porte est maintenant bloquée et nous sommes au lit avec les enfants. Je ne peux pas me lever pour te les donner.’
8 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם כִּי לֹא־יָקוּם לָתֶת־לוֹ עַל־הֱיוֹתוֹ אֹהֲבוֹ יָקוּם בַּעֲבוּר עַזּוּת פָּנָיו וְיִתֶּן־לוֹ כְּכָל־צָרְכּוֹ	8 “Je vous le dis: même si celui qui est au lit ne se lève pas pour vous le donner parce que vous êtes un ami, à force d’insister, vous l’obligerez à se lever et à vous donner tout ce dont vous avez besoin.
9 וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם	9 “Et je vous dis: Demandez et l’on vous donnera, cherchez et vous trouverez, frappez à la porte et l’on vous ouvrira.
10 כִּי כָּל־הַשֹּׁאֵל יְקַבֵּל וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְלַדֹּפֵק יִפָּתֵחַ	10 Car quiconque demande reçoit, celui qui cherche trouve, et l’on ouvre à celui qui frappe.
11 וּמִי בָכֶם הָאָב אֲשֶׁר יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ בְּנוֹ לֶחֶם וְנָתַן־לוֹ אָבֶן וְאִם־דָּג הֲיִתֶּן־לוֹ נָחָשׁ תַּחַת הַדָּג	11 “Quel père parmi vous, si son fils demande un poisson, lui donnera un serpent à la place du poisson?
12 אוֹ כִּי־יִשְׁאָלֶנּוּ בֵיצָה הֲיִתֶּן־לוֹ עַקְרָב	12 Et s’il demande un œuf, lui donnera-t-il un scorpion?
13 הֵן־אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טֹבוֹת לִבְנֵיכֶם אַף־כִּי הָאָב מִן־הַשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ	13 Mauvais comme vous êtes, vous savez donner de bonnes choses à vos enfants: combien plus alors le Père du ciel donnera-t-il un esprit saint à ceux qui le prient.”
14 וַיְהִי הַיּוֹם וַיְגָרֶשׁ שֵׁד וְהוּא אִלֵּם וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאת הַשֵּׁד וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וַיִּתְמְהוּ הָעָם	14 Un autre jour Jésus chassait un démon: il s’agissait d’un muet. Le démon sorti, le muet se mit à parler et la foule resta émerveillée.
15 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ בְּבַעַל זְבוּב שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים	15 Il y eut quand même des gens pour dire: "Il chasse les démons avec l’aide de Béelzéboul, le chef des démons!”
16 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם	16 D’autres, pour l’embarrasser, lui demandaient un signe qui vienne vraiment du Ciel.
17 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וּבַיִת יִפֹּל עַל־בָּיִת	17 Mais Jésus savait ce qu’ils pensaient, et il leur dit: "Tout royaume qui se divise court à la ruine: les différents partis s’écroulent l’un après l’autre.
18 וְגַם־הַשָּׂטָן אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ אֵיכָכָה תִכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ כִּי אֲמַרְתֶּם שֶׁבְּבַעַל זְבוּב מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים	18 Si vous dites que je m’appuie sur Béelzéboul pour chasser les démons, Satan est divisé; donc son pouvoir ne durera pas.
19 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים בְּבַעַל זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי הֵם מְגָרְשִׁים אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם	19 “Et si c’est Béelzéboul qui m’aide à faire sortir les démons, qui donc aide les gens de chez vous quand ils les font sortir? Ce sont eux qui jugeront vos paroles.
20 וְאִם־בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	20 Quand je fais sortir les démons, le doigt de Dieu est là: comprenez donc que le Royaume de Dieu est venu jusqu’à vous.
21 בִּהְיוֹת הַגִּבּוֹר שֹׁמֵר אֶת־חֲצֵרוֹ וְהוּא מְזֻיָּן וְהָיָה רְכוּשׁוֹ שָׁלוֹם	21 “Quand le Fort, bien armé, garde sa demeure, ses biens sont en sûreté.
22 וְאִם־יָבוֹא עָלָיו חָזָק מִמֶּנּוּ וּתְקָפוֹ יִשָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת־נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח־בּוֹ וְאֶת־מַלְקֹחוֹ יְחַלֵּק	22 Mais voici qu’un autre, plus fort, arrive et triomphe de lui: il lui enlève les armes qui faisaient sa force, et distribue ses dépouilles.
23 כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִתִּי הוּא נֶגְדִּי וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְאַסֵּף אִתִּי הוּא מְפַזֵּר	23 “Qui n’est pas avec moi est contre moi, qui ne rassemble pas avec moi disperse.
24 הָרוּחַ הַטְּמֵאָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשׁוֹטֵט בִּמְקֹמוֹת צִיָּה לְבַקֶּשׁ־לָהּ מְנוּחָה וְלֹא תִמְצָא אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה־נָּא אֶל־בֵּיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּם	24 “Quand l’esprit impur est sorti de son homme, il va errant par des lieux arides à la recherche de quelque repos. Comme il n’en trouve pas, il se dit: ‘Retournons à ma maison d’où je suis sorti.’
25 וּבְבוֹאָהּ תִּמְצָא אֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר	25 En arrivant il la trouve balayée et décorée.
26 וְאַחַר תֵּלֵךְ וְלָקְחָה שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאָדָם הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ	26 Alors il va et ramène sept autres esprits plus méchants que lui; ils entrent et s’installent, et la nouvelle situation de cette personne est alors pire que la première.”
27 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאִשָּׁה אַחַת מִן־הָעָם נָשְׂאָה אֶת־קוֹלָהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נְשָׂאַתְךָ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר יָנָקְתָּ	27 Pendant que Jésus parlait ainsi, du milieu de la foule une femme éleva la voix et lui cria: "Heureuse celle qui t’a porté et qui t’a allaité!”
28 וְהוּא אָמָר וְאַף כִּי־אַשְׁרֵי הַשֹּׁמְעִים וְהַשֹּׁמְרִים אֵת דְּבַר הָאֱלֹהִים	28 Lui aussitôt répondit: "Heureux, dans ce cas, ceux qui entendent la parole de Dieu et qui la gardent!”
29 וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיָּחֶל לְדַבֵּר הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רָע הוּא אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא	29 Comme la foule devenait plus nombreuse, Jésus se mit à dire: "Cette génération est une génération mauvaise. Elle peut chercher un signe, on ne lui en donnera pas d’autre que le signe de Jonas.
30 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה לְאוֹת כֵּן יִהְיֶה גַם־בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה	30 Tout comme Jonas a été un signe pour les habitants de Ninive, le Fils de l’Homme aussi le sera pour cette génération.
31 מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם־אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעָה אוֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה	31 “La reine du Sud ressuscitera pour le Jugement avec les hommes de cette génération et elle les accusera; car elle-même est venue du bout du monde pour entendre la sagesse de Salomon, et ici il y a mieux que Salomon.
32 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעֻהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה	32 Les hommes de Ninive ressusciteront pour le Jugement tout comme cette génération et ils l’accuseront; car eux se sont convertis à la prédication de Jonas, et ici il y a mieux que Jonas.
33 אֵין מַדְלִיק־נֵר אֲשֶׁר יְשִׂימֵהוּ בַסֵּתֶר אוֹ־תַחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל הַמְּנוֹרָה לְמַעַן יִרְאוּ בָּאֵי הַבַּיִת אֶת־אוֹרוֹ	33 “Si quelqu’un allume une lampe, il ne la mettra pas dans un trou ou sous un meuble mais sur le lampadaire, pour que ceux qui entrent voient la lumière.
34 נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן לָכֵן בִּהְיוֹת עֵינְךָ תְּמִימָה גַּם כָּל־גּוּפְךָ יֵאוֹר וּבִהְיוֹתָהּ רָעָה וְחָשַׁךְ גַּם־גּוּפֶךָ	34 Ta lampe, c’est ton œil. Si ton œil est transparent, toute ta personne sera lumineuse. Mais s’il est mauvais, tu seras toi aussi dans l’obscurité.
35 עַל־כֵּן הִשָּׁמֵר־לָךְ פֶּן־יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ	35 Fais donc attention à ce que ta lumière intérieure ne devienne pas ténèbres.
36 וְהִנֵּה אִם־גּוּפְךָ כֻּלּוֹ אוֹר וְאֵין בּוֹ כָּל־דְּבַר־חשֶׁךְ אָז יֵאוֹר כֻּלּוֹ וְהָיָה כְּהָאִיר לְךָ הַנֵּר בִּבְרַק נָגְהוֹ	36 Mais si ta personne tout entière devient lumineuse sans aucun recoin de ténèbres, elle rayonnera, tout comme lorsque la lampe jette un éclair sur toi.
37 וַיְהִי בְדַבְּרוֹ וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד לֶאֱכֹל אִתּוֹ לָחֶם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיַּסֵּב	37 Lorsque Jésus termina de parler, un Pharisien l’invita à prendre le repas chez lui; il entra et se mit à table.
38 וַיִּתְמַהּ הַפָּרוּשׁ בִּרְאֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא־נָטַל יָדָיו בָּרִאשׁוֹנָה לִפְנֵי הַסְּעוּדָה	38 Le Pharisien alors s’étonna en voyant qu’il ne s’était pas purifié les mains avant le repas.
39 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן כָּעֵת אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים מְטַהֲרִים אֶת־הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה מִחוּץ וְהַפְּנִימִי אֲשֶׁר בָּכֶם הוּא מָלֵא גָּזֵל וָרָשַׁע	39 Mais le Seigneur lui dit: "Voilà bien les Pharisiens! Vous purifiez l’extérieur de la coupe et du plat, mais votre intérieur à vous n’est que soif d’argent et méchanceté!
40 הַכְּסִילִים הֲלֹא עֹשֵׂה הַחִיצוֹן גַּם־עָשָׂה אֶת־הַפְּנִימִי	40 Insensés! Celui qui a fait l’extérieur, n’a-t-il pas fait également l’intérieur?
41 אֲבָל־תְּנוּ לִצְדָקָה אֵת אֲשֶׁר־בָּם וְהִנֵּה הַכֹּל טָהוֹר לָכֶם	41 Mais pour vous il suffit de faire l’aumône et ensuite tout est pur!
42 אַךְ־אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים כִּי תְעַשְּׂרוּ אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַפֵּיגַם וְאֵת כָּל־הַיָּרָק וְתַעַבְרוּ אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֵת אַהֲבַת אֱלֹהִים וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם אֶת־אֵלֶּה	42 “Malheur à vous, Pharisiens! Vous payez la dîme jusque sur la menthe, les épices et toutes les infusions, mais vous passez à côté de la justice et de l’amour de Dieu! Là sont les œuvres à faire, sans pour autant oublier le reste.
43 אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים כִּי תְאֵהֲבוּ אֶת־מוֹשַׁב הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְאֶת־שֶׁאֱלוֹת שְׁלוֹמְכֶם בַּשְּׁוָקִים	43 “Malheur à vous, Pharisiens, qui aimez les premières places dans la synagogue et les salutations sur la place!
44 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי אַתֶּם כַּקְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים וּבְנֵי הָאָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יָדָעוּ	44 Malheur à vous, vous êtes comme un tombeau qui n’est pas signalé; sans s’en apercevoir on a marché dessus!”
45 וַיַּעַן אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה תְּחָרֵף גַּם־אֹתָנוּ	45 Un maître de la Loi lui répliqua: "Maître, en parlant ainsi, tu nous insultes également!”
46 וַיֹּאמֶר אוֹי גַּם־לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה כִּי עֹמְסִים אַתֶּם עַל־בְּנֵי הָאָדָם מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים מִסְּבֹל וְאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם נֹגְעִים בַּמַּשָּׂאוֹת גַּם־בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם	46 Jésus répondit: "Malheur à vous aussi, maîtres de la Loi: vous faites porter aux gens des fardeaux impossibles, et vous, vous ne les touchez même pas du bout du doigt!
47 אוֹי לָכֶם כִּי בוֹנִים אַתֶּם אֶת־קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים וַאֲבוֹתֵיכֶם הָרְגוּ אוֹתָם	47 “Malheur à vous qui élevez des monuments pour les prophètes que vos pères ont tués!
48 וְכֵן אַתֶּם מְעִידִים וְרוֹצִים בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם כִּי הֵמָּה הָרְגוּ אוֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת־קִבְרֵיהֶם	48 Vous reconnaissez donc ce qu’ils ont fait, mais vous prenez leur suite: après qu’ils les ont éliminés, vous pouvez construire!”
49 בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים אֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וְיִרְדֹּפוּ	49 La Sagesse de Dieu a dit de même: "Je leur enverrai des prophètes et des apôtres, mais ils en tueront plusieurs et ils persécuteront les autres.
50 לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ לְמִן־הִוָּסֵד הָאָרֶץ	50 C’est pourquoi cette génération devra répondre de tout le sang des prophètes qui a été répandu depuis la création du monde,
51 מִדַּם־הֶבֶל עַד־דַּם זְכַרְיָהוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת הֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה	51 depuis le sang d’Abel jusqu’au sang de Zacharie, assassiné entre l’autel et le Temple. Oui, je vous le dis: cette génération devra répondre!”
52 אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה כִּי־הֲסִירֹתֶם אֶת־מַפְתֵּחַ הַדָּעַת אַתֶּם לֹא־בָאתֶם וְאֶת־הַבָּאִים מְנַעְתֶּם	52 “Malheur à vous, maîtres de la Loi, car vous êtes partis avec la clé de la connaissance! Vous n’êtes pas entrés, et vous avez empêché les autres d’entrer!”
53 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ לָהֶם אֶת־אֵלֶּה וַיָּחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִשְׂטֹם אוֹתוֹ מְאֹד וּלְהַקְשׁוֹת לוֹ בִּדְבָרִים רַבִּים	53 Quand Jésus sortit de là, les maîtres de la Loi et les Pharisiens commencèrent à lui en vouloir terriblement: ils essayaient de le faire parler sur des tas de choses,
54 וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ וַיְבַקְשׁוּ לְצוֹדֵד דָּבָר מִפִּיהוּ לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה	54 afin de le prendre au piège par ses propres paroles.