Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 11

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	DOUAI-RHEIMS
1 וַיְהִי הוּא מִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם אֶחָד וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִתַּלְמִידָיו אַחֲרֵי כַלּוֹתוֹ אֲדֹנִי לַמְּדֵנוּ לְהִתְפַּלֵּל כַּאֲשֶׁר לִמֵּד גַּם־יוֹחָנָן אֶת־תַּלְמִידָיו	1 And it came to pass, that as he was in a certain place praying, when he ceased, one of his disciples said to him: Lord, teach us to pray, as John also taught his disciples.
2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי תִתְפַּלְלוּ אִמְרוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ תָּבוֹא מַלְכוּתֶךָ יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ	2 And he said to them: When you pray, say: Father, hallowed be thy name. Thy kingdom come.
3 אֶת־לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן־לָנוּ יוֹם יוֹם	3 Give us this day our daily bread.
4 וּסְלַח לָנוּ אֶת־חוֹבֹתֵינוּ כִּי סֹלְחִים גַּם־אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ וְאַל־תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן כִּי אִם־הַצִּילֵנוּ מִן־הָרָע	4 And forgive us our sins, for we also forgive every one that is indebted to us. And lead us not into temptation.
5 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִי בָכֶם אֲשֶׁר יִהְיֶה־לּוֹ אֹהֵב וְהָלַךְ וּבָא אֵלָיו בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְאָמַר אֵלָיו יְדִידִי הַלְוֵנִי שְׁלשֶׁת כִּכְּרוֹת־לָחֶם	5 And he said to them: Which of you shall have a friend, and shall go to him at midnight, and shall say to him: Friend, lend me three loaves,
6 כִּי־אֹהֲבִי בָּא אֵלַי מִן־הַדָּרֶךְ וְאֵין־לִי דָבָר לָשֹוּם לְפָנָיו	6 Because a friend of mine is come off his journey to me, and I have not what to set before him.
7 וְהוּא מִלִּפְנִים יַעֲנֶה וְיֹאמַר אַל־תּוֹגִיעֵנִי כִּי־כְבָר נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת וִילָדַי שׁוֹכְבִים עִמָּדִי בַּמִּטָּה לֹא־אוּכַל לָקוּם וְלָתֶת לָךְ	7 And he from within should answer, and say: Trouble me not, the door is now shut, and my children are with me in bed; I cannot rise and give thee.
8 אֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם כִּי לֹא־יָקוּם לָתֶת־לוֹ עַל־הֱיוֹתוֹ אֹהֲבוֹ יָקוּם בַּעֲבוּר עַזּוּת פָּנָיו וְיִתֶּן־לוֹ כְּכָל־צָרְכּוֹ	8 Yet if he shall continue knocking, I say to you, although he will not rise and give him, because he is his friend; yet, because of his importunity, he will rise, and give him as many as he needeth.
9 וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לָכֶם שַׁאֲלוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם דִּרְשׁוּ וְתִמְצָאוּ דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם	9 And I say to you, Ask, and it shall be given you: seek, and you shall find: knock, and it shall be opened to you.
10 כִּי כָּל־הַשֹּׁאֵל יְקַבֵּל וְהַדֹּרֵשׁ יִמְצָא וְלַדֹּפֵק יִפָּתֵחַ	10 For every one that asketh, receiveth; and he that seeketh, findeth; and to him that knocketh, it shall be opened.
11 וּמִי בָכֶם הָאָב אֲשֶׁר יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ בְּנוֹ לֶחֶם וְנָתַן־לוֹ אָבֶן וְאִם־דָּג הֲיִתֶּן־לוֹ נָחָשׁ תַּחַת הַדָּג	11 And which of you, if he ask his father bread, will he give him a stone? or a fish, will he for a fish give him a serpent?
12 אוֹ כִּי־יִשְׁאָלֶנּוּ בֵיצָה הֲיִתֶּן־לוֹ עַקְרָב	12 Or if he shall ask an egg, will he reach him a scorpion?
13 הֵן־אַתֶּם הָרָעִים יוֹדְעִים לָתֵת מַתָּנוֹת טֹבוֹת לִבְנֵיכֶם אַף־כִּי הָאָב מִן־הַשָּׁמַיִם יִתֵּן אֶת־רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לַשֹּׁאֲלִים מֵאִתּוֹ	13 If you then, being evil, know how to give good gifts to your children, how much more will your Father from heaven give the good Spirit to them that ask him?
14 וַיְהִי הַיּוֹם וַיְגָרֶשׁ שֵׁד וְהוּא אִלֵּם וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאת הַשֵּׁד וַיְדַבֵּר הָאִלֵּם וַיִּתְמְהוּ הָעָם	14 And he was casting out a devil, and the same was dumb: and when he had cast out the devil, the dumb spoke: and the multitudes were in admiration at it:
15 וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ בְּבַעַל זְבוּב שַׂר הַשֵּׁדִים הוּא מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים	15 But some of them said: He casteth out devils by Beelzebub, the prince of devils.
16 וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִסּוּהוּ וַיִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ אוֹת מִן־הַשָּׁמָיִם	16 And others tempting, asked of him a sign from heaven.
17 וְהוּא יָדַע אֶת־מַחְשְׁבוֹתָם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל־מַמְלָכָה הַנֶּחֱלָקָה עַל־עַצְמָהּ תֵּחָרֵב וּבַיִת יִפֹּל עַל־בָּיִת	17 But he seeing their thoughts, said to them: Every kingdom divided against itself, shall be brought to desolation, and house upon house shall fall.
18 וְגַם־הַשָּׂטָן אִם־נֶחֱלַק עַל־עַצְמוֹ אֵיכָכָה תִכּוֹן מַמְלַכְתּוֹ כִּי אֲמַרְתֶּם שֶׁבְּבַעַל זְבוּב מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים	18 And if Satan also be divided against himself, how shall his kingdom stand? because you say, that through Beelzebub I cast out devils.
19 וְאִם־אֲנִי מְגָרֵשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים בְּבַעַל זְבוּב בְּנֵיכֶם בְּמִי הֵם מְגָרְשִׁים אֹתָם עַל־כֵּן הֵמָּה יִהְיוּ שֹׁפְטֵיכֶם	19 Now if I cast out devils by Beelzebub; by whom do your children cast them out? Therefore they shall be your judges.
20 וְאִם־בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים מְגָרֵשׁ אֲנִי אֶת־הַשֵּׁדִים הִנֵּה הִגִּיעָה אֲלֵיכֶם מַלְכוּת הָאֱלֹהִים	20 But if I by the finger of God cast out devils; doubtless the kingdom of God is come upon you.
21 בִּהְיוֹת הַגִּבּוֹר שֹׁמֵר אֶת־חֲצֵרוֹ וְהוּא מְזֻיָּן וְהָיָה רְכוּשׁוֹ שָׁלוֹם	21 When a strong man armed keepeth his court, those things are in peace which he possesseth.
22 וְאִם־יָבוֹא עָלָיו חָזָק מִמֶּנּוּ וּתְקָפוֹ יִשָּׂא מִמֶּנּוּ אֶת־נִשְׁקוֹ אֲשֶׁר בָּטַח־בּוֹ וְאֶת־מַלְקֹחוֹ יְחַלֵּק	22 But if a stronger than he come upon him, and overcome him; he will take away all his armour wherein he trusted, and will distribute his spoils.
23 כֹּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אִתִּי הוּא נֶגְדִּי וַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מְאַסֵּף אִתִּי הוּא מְפַזֵּר	23 He that is not with me, is against me; and he that gathereth not with me, scattereth.
24 הָרוּחַ הַטְּמֵאָה אַחֲרֵי צֵאתָהּ מִן־הָאָדָם תְּשׁוֹטֵט בִּמְקֹמוֹת צִיָּה לְבַקֶּשׁ־לָהּ מְנוּחָה וְלֹא תִמְצָא אָז תֹּאמַר אָשׁוּבָה־נָּא אֶל־בֵּיתִי אֲשֶׁר יָצָאתִי מִשָּם	24 When the unclean spirit is gone out of a man, he walketh through places without water, seeking rest; and not finding, he saith: I will return into my house whence I came out.
25 וּבְבוֹאָהּ תִּמְצָא אֹתוֹ מְטֻאטָא וּמְהֻדָּר	25 And when he is come, he findeth it swept and garnished.
26 וְאַחַר תֵּלֵךְ וְלָקְחָה שֶׁבַע רוּחוֹת אֲחֵרוֹת רָעוֹת מִמֶּנָּה וּבָאוּ וְשָׁכְנוּ שָׁם וְהָיְתָה אַחֲרִית הָאָדָם הַהוּא רָעָה מֵרֵאשִׁיתוֹ	26 Then he goeth and taketh with him seven other spirits more wicked than himself, and entering in they dwell there. And the last state of that man becomes worse than the first.
27 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאִשָּׁה אַחַת מִן־הָעָם נָשְׂאָה אֶת־קוֹלָהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֵי הַבֶּטֶן אֲשֶׁר נְשָׂאַתְךָ וְהַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר יָנָקְתָּ	27 And it came to pass, as he spoke these things, a certain woman from the crowd, lifting up her voice, said to him: Blessed is the womb that bore thee, and the paps that gave thee suck.
28 וְהוּא אָמָר וְאַף כִּי־אַשְׁרֵי הַשֹּׁמְעִים וְהַשֹּׁמְרִים אֵת דְּבַר הָאֱלֹהִים	28 But he said: Yea rather, blessed are they who hear the word of God, and keep it.
29 וַיִּקָּבְצוּ עַם־רָב וַיָּחֶל לְדַבֵּר הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רָע הוּא אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן־לוֹ בִּלְתִּי אִם־אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא	29 And the multitudes running together, he began to say: This generation is a wicked generation: it asketh a sign, and a sign shall not be given it, but the sign of Jonas the prophet.
30 כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה לְאוֹת כֵּן יִהְיֶה גַם־בֶּן־הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה	30 For as Jonas was a sign to the Ninivites; so shall the Son of man also be to this generation.
31 מַלְכַּת תֵּימָן תָּקוּם בַּמִּשְׁפָּט עִם־אַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעָה אוֹתָם כִּי בָאָה מִקְצוֹת הָאָרֶץ לִשְׁמֹעַ אֶת־חָכְמַת שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִשְּׁלֹמֹה	31 The queen of the south shall rise in the judgment with the men of this generation, and shall condemn them: because she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon; and behold more than Solomon here.
32 אַנְשֵׁי נִינְוֵה יָקוּמוּ בַמִּשְׁפָּט עִם־הַדּוֹר הַזֶּה וְהִרְשִׁיעֻהוּ כִּי הֵם שָׁבוּ בִּקְרִיאַת יוֹנָה וְהִנֵּה יֶשׁ־פֹּה גָּדוֹל מִיּוֹנָה	32 The men of Ninive shall rise in the judgment with this generation, and shall condemn it; because they did penance at the preaching of Jonas; and behold more than Jonas here.
33 אֵין מַדְלִיק־נֵר אֲשֶׁר יְשִׂימֵהוּ בַסֵּתֶר אוֹ־תַחַת הָאֵיפָה כִּי אִם־עַל הַמְּנוֹרָה לְמַעַן יִרְאוּ בָּאֵי הַבַּיִת אֶת־אוֹרוֹ	33 No man lighteth a candle, and putteth it in a hidden place, nore under a bushel; but upon a candlestick, that they that come in, may see the light.
34 נֵר הַגּוּף הוּא הָעָיִן לָכֵן בִּהְיוֹת עֵינְךָ תְּמִימָה גַּם כָּל־גּוּפְךָ יֵאוֹר וּבִהְיוֹתָהּ רָעָה וְחָשַׁךְ גַּם־גּוּפֶךָ	34 The light of thy body is thy eye. If thy eye be single, thy whole body will be lightsome: but if it be evil, thy body also will be darksome.
35 עַל־כֵּן הִשָּׁמֵר־לָךְ פֶּן־יֶחְשַׁךְ הָאוֹר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ	35 Take heed therefore, that the light which is in thee, be not darkness.
36 וְהִנֵּה אִם־גּוּפְךָ כֻּלּוֹ אוֹר וְאֵין בּוֹ כָּל־דְּבַר־חשֶׁךְ אָז יֵאוֹר כֻּלּוֹ וְהָיָה כְּהָאִיר לְךָ הַנֵּר בִּבְרַק נָגְהוֹ	36 If then thy whole body be lightsome, having no part of darkness; the whole shall be lightsome; and as a bright lamp, shall enlighten thee.
37 וַיְהִי בְדַבְּרוֹ וַיְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ פָּרוּשׁ אֶחָד לֶאֱכֹל אִתּוֹ לָחֶם וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וַיַּסֵּב	37 And as he was speaking, a certain Pharisee prayed him, that he would dine with him. And he going in, sat down to eat.
38 וַיִּתְמַהּ הַפָּרוּשׁ בִּרְאֹתוֹ אֲשֶׁר לֹא־נָטַל יָדָיו בָּרִאשׁוֹנָה לִפְנֵי הַסְּעוּדָה	38 And the Pharisee began to say, thinking within himself, why he was not washed before dinner.
39 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָאָדוֹן כָּעֵת אַתֶּם הַפְּרוּשִׁים מְטַהֲרִים אֶת־הַכּוֹס וְהַקְּעָרָה מִחוּץ וְהַפְּנִימִי אֲשֶׁר בָּכֶם הוּא מָלֵא גָּזֵל וָרָשַׁע	39 And the Lord said to him: Now you Pharisees make clean the outside of the cup and of the platter; but your inside is full of rapine and iniquity.
40 הַכְּסִילִים הֲלֹא עֹשֵׂה הַחִיצוֹן גַּם־עָשָׂה אֶת־הַפְּנִימִי	40 Ye fools, did not he that made that which is without, make also that which is within?
41 אֲבָל־תְּנוּ לִצְדָקָה אֵת אֲשֶׁר־בָּם וְהִנֵּה הַכֹּל טָהוֹר לָכֶם	41 But yet that which remaineth, give alms; and behold, all things are clean unto you.
42 אַךְ־אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים כִּי תְעַשְּׂרוּ אֶת־הַמִּנְתָּא וְאֶת־הַפֵּיגַם וְאֵת כָּל־הַיָּרָק וְתַעַבְרוּ אֶת־הַמִּשְׁפָּט וְאֵת אַהֲבַת אֱלֹהִים וְהָיָה לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת־אֵלֶּה וְלֹא לְהַנִּיחַ גַּם אֶת־אֵלֶּה	42 But woe to you, Pharisees, because you tithe mint and rue and every herb; and pass over judgment, and the charity of God. Now these things you ought to have done, and not to leave the other undone.
43 אוֹי לָכֶם הַפְּרוּשִׁים כִּי תְאֵהֲבוּ אֶת־מוֹשַׁב הָרֹאשׁ בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת וְאֶת־שֶׁאֱלוֹת שְׁלוֹמְכֶם בַּשְּׁוָקִים	43 Woe to you, Pharisees, because you love the uppermost seats in the synagogues, and salutations in the marketplace.
44 אוֹי לָכֶם הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים הַחֲנֵפִים כִּי אַתֶּם כַּקְּבָרִים הַנִּסְתָּרִים וּבְנֵי הָאָדָם מִתְהַלְּכִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יָדָעוּ	44 Woe to you, because you are as sepulchres that appear not, and men that walk over are not aware.
45 וַיַּעַן אֶחָד מִבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו רַבִּי בִּדְבָרֶיךָ אֵלֶּה תְּחָרֵף גַּם־אֹתָנוּ	45 And one of the lawyers answering, saith to him: Master, in saying these things, thou reproachest us also.
46 וַיֹּאמֶר אוֹי גַּם־לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה כִּי עֹמְסִים אַתֶּם עַל־בְּנֵי הָאָדָם מַשָּׂאוֹת כְּבֵדִים מִסְּבֹל וְאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם אֵינְכֶם נֹגְעִים בַּמַּשָּׂאוֹת גַּם־בְּאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם	46 But he said: Woe to you lawyers also, because you load men with burdens which they cannot bear, and you yourselves touch not the packs with one of your fingers.
47 אוֹי לָכֶם כִּי בוֹנִים אַתֶּם אֶת־קִבְרוֹת הַנְּבִיאִים וַאֲבוֹתֵיכֶם הָרְגוּ אוֹתָם	47 Woe to you who build the monuments of the prophets: and your fathers killed them.
48 וְכֵן אַתֶּם מְעִידִים וְרוֹצִים בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיכֶם כִּי הֵמָּה הָרְגוּ אוֹתָם וְאַתֶּם בּוֹנִים אֶת־קִבְרֵיהֶם	48 Truly you bear witness that you consent to the doings of your fathers: for they indeed killed them, and you build their sepulchres.
49 בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־אָמְרָה חָכְמַת הָאֱלֹהִים אֶשְׁלַח אֲלֵיהֶם נְבִיאִים וּשְׁלִיחִים וּמֵהֶם יַהַרְגוּ וְיִרְדֹּפוּ	49 For this cause also the wisdom of God said: I will send to them prophets and apostles; and some of them they will kill and persecute.
50 לְמַעַן יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה דַּם כָּל־הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ לְמִן־הִוָּסֵד הָאָרֶץ	50 That the blood of all the prophets which was shed from the foundation of the world, may be required of this generation,
51 מִדַּם־הֶבֶל עַד־דַּם זְכַרְיָהוּ אֲשֶׁר נֶהֱרַג בֵּין הַמִּזְבֵּחַ וְלַבָּיִת הֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם דָּרוֹשׁ יִדָּרֵשׁ מִן־הַדּוֹר הַזֶּה	51 From the blood of Abel unto the blood of Zacharias, who was slain between the alter and the temple: Yea I say to you, It shall be required of this generation.
52 אוֹי לָכֶם בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה כִּי־הֲסִירֹתֶם אֶת־מַפְתֵּחַ הַדָּעַת אַתֶּם לֹא־בָאתֶם וְאֶת־הַבָּאִים מְנַעְתֶּם	52 Woe to you lawyers, for you have taken away the key of knowledge: you yourselves have not entered in, and those that were entering in, you have hindered.
53 וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ לָהֶם אֶת־אֵלֶּה וַיָּחֵלּוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים לִשְׂטֹם אוֹתוֹ מְאֹד וּלְהַקְשׁוֹת לוֹ בִּדְבָרִים רַבִּים	53 And as he was saying these things to them, the Pharisees and the lawyers began violently to urge him, and to oppress his mouth about many things,
54 וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ וַיְבַקְשׁוּ לְצוֹדֵד דָּבָר מִפִּיהוּ לְמַעַן יִמְצְאוּ עָלָיו שִׂטְנָה	54 Lying in wait for him, and seeking to catch something from his mouth, that they might accuse him.