Isaiah (ישעיה) - Isaia 49

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	BIBBIA CEI 2008
1 לַמְנַצֵּחַ ׀ לִבְנֵי־קֹרַח מִזְמֹור	1 Al maestro del coro. Dei figli di Core. Salmo.
2 שִׁמְעוּ־זֹאת כָּל־הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל־יֹשְׁבֵי חָלֶד	2 Ascoltate questo, popoli tutti,porgete l’orecchio, voi tutti abitanti del mondo,
3 גַּם־בְּנֵי אָדָם גַּם־בְּנֵי־אִישׁ יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיֹון	3 voi, gente del popolo e nobili,ricchi e poveri insieme.
4 פִּי יְדַבֵּר חָכְמֹות וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנֹות	4 La mia bocca dice cose sapienti,il mio cuore medita con discernimento.
5 אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי אֶפְתַּח בְּכִנֹּור חִידָתִי	5 Porgerò l’orecchio a un proverbio,esporrò sulla cetra il mio enigma.
6 לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי	6 Perché dovrò temere nei giorni del male,quando mi circonda la maliziadi quelli che mi fanno inciampare?
7 הַבֹּטְחִים עַל־חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ	7 Essi confidano nella loro forza,si vantano della loro grande ricchezza.
8 אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ לֹא־יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרֹו	8 Certo, l’uomo non può riscattare se stessoné pagare a Dio il proprio prezzo.
9 וְיֵקַר פִּדְיֹון נַפְשָׁם וְחָדַל לְעֹולָם	9 Troppo caro sarebbe il riscatto di una vita:non sarà mai sufficiente
10 וִיחִי־עֹוד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת	10 per vivere senza finee non vedere la fossa.
11 כִּי יִרְאֶה ׀ חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם	11 Vedrai infatti morire i sapienti;periranno insieme lo stolto e l’insensatoe lasceranno ad altri le loro ricchezze.
12 קִרְבָּם בָּתֵּימֹו ׀ לְעֹולָם מִשְׁכְּנֹתָם לְדֹר וָדֹר קָרְאוּ בִשְׁמֹותָם עֲלֵי אֲדָמֹות	12 Il sepolcro sarà loro eterna dimora,loro tenda di generazione in generazione:eppure a terre hanno dato il proprio nome.
13 וְאָדָם בִּיקָר בַּל־יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמֹות נִדְמוּ	13 Ma nella prosperità l’uomo non dura:è simile alle bestie che muoiono.
14 זֶה דַרְכָּם כֵּסֶל לָמֹו וְאַחֲרֵיהֶם ׀ בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה	14 Questa è la via di chi confida in se stesso,la fine di chi si compiace dei propri discorsi.
15 כַּצֹּאן ׀ לִשְׁאֹול שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים ׀ לַבֹּקֶר [וְצִירָם כ] (וְצוּרָם ק) לְבַלֹּות שְׁאֹול מִזְּבֻל לֹו	15 Come pecore sono destinati agli inferi,sarà loro pastore la morte;scenderanno a precipizio nel sepolcro,svanirà di loro ogni traccia,gli inferi saranno la loro dimora.
16 אַךְ־אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד־שְׁאֹול כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה	16 Certo, Dio riscatterà la mia vita,mi strapperà dalla mano degli inferi.
17 אַל־תִּירָא כִּי־יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי־יִרְבֶּה כְּבֹוד בֵּיתֹו	17 Non temere se un uomo arricchisce,se aumenta la gloria della sua casa.
18 כִּי לֹא בְמֹותֹו יִקַּח הַכֹּל לֹא־יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבֹודֹו	18 Quando muore, infatti, con sé non porta nullané scende con lui la sua gloria.
19 כִּי־נַפְשֹׁו בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ וְיֹודֻךָ כִּי־תֵיטִיב לָךְ	19 Anche se da vivo benediceva se stesso:«Si congratuleranno, perché ti è andata bene»,
20 תָּבֹוא עַד־דֹּור אֲבֹותָיו עַד־נֵצַח לֹא יִרְאוּ־אֹור	20 andrà con la generazione dei suoi padri,che non vedranno mai più la luce.
21 אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמֹות נִדְמוּ	21 Nella prosperità l’uomo non comprende,è simile alle bestie che muoiono.
22 כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה אֶשָּׂא אֶל־גֹּויִם יָדִי וְאֶל־עַמִּים אָרִים נִסִּי וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן וּבְנֹתַיִךְ עַל־כָּתֵף תִּנָּשֶׂאנָה
23 וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ וְשָׂרֹותֵיהֶם מֵינִיקֹתַיִךְ אַפַּיִם אֶרֶץ יִשְׁתַּחֲווּ לָךְ וַעֲפַר רַגְלַיִךְ יְלַחֵכוּ וְיָדַעַתְּ כִּי־אֲנִי יְהוָה אֲשֶׁר לֹא־יֵבֹשׁוּ קֹוָי׃ ס
24 הֲיֻקַּח מִגִּבֹּור מַלְקֹוחַ וְאִם־שְׁבִי צַדִּיק יִמָּלֵט
25 כִּי־כֹה ׀ אָמַר יְהוָה גַּם־שְׁבִי גִבֹּור יֻקָּח וּמַלְקֹוחַ עָרִיץ יִמָּלֵט וְאֶת־יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת־בָּנַיִךְ אָנֹכִי אֹושִׁיעַ
26 וְהַאֲכַלְתִּי אֶת־מֹונַיִךְ אֶת־בְּשָׂרָם וְכֶעָסִיס דָּמָם יִשְׁכָּרוּן וְיָדְעוּ כָל־בָּשָׂר כִּי אֲנִי יְהוָה מֹושִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב׃ ס