Luke 18

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 And he spoke also a parable to them, that we ought always to pray, and not to faint,	1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות
2 Saying: There was a judge in a certain city, who feared not God, nor regarded man.	2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם
3 And there was a certain widow in that city, and she came to him, saying: Avenge me of my adversary.	3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי
4 And he would not for a long time. But afterwards he said within himself: Although I fear not God, nor regard man,	4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים
5 Yet because this widow is troublesome to me, I will avenge her, lest continually coming she weary me.	5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים
6 And the Lord said: Hear what the unjust judge saith.	6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה
7 And will not God revenge his elect who cry to him day and night: and will he have patience in their regard?	7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם
8 I say to you, that he will quickly revenge them. But yet the Son of man, when he cometh, shall he find, think you, faith on earth?	8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ
9 And to some who trusted in themselves as just, and despised others, he spoke also this parable:	9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר
10 Two men went up into the temple to pray: the one a Pharisee, and the other a publican.	10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס
11 The Pharisee standing, prayed thus with himself: O God, I give thee thanks that I am not as the rest of men, extortioners, unjust, adulterers, as also is this publican.	11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה
12 I fast twice in a week: I give tithes of all that I possess.	12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני
13 And the publican, standing afar off, would not so much as lift up his eyes towards heaven; but struck his breast, saying: O god, be merciful to me a sinner.	13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא
14 I say to you, this man went down into his house justified rather that the other: because every one that exalteth himself, shall be humbled: and he that humbleth himself, shall be exalted.	14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם
15 And they brought unto him also infants, that he might touch them. Which when the disciples saw, they rebuked them.	15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם
16 But Jesus, calling them together, said: Suffer children to come to me, and forbid them not: for of such is the kingdom of God.	16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים
17 Amen, I say to you: Whosoever shall not receive the kingdom of God as a child, shall not enter into it.	17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה
18 And a certain ruler asked him, saying: Good master, what shall I do to possess everlasting life?	18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים
19 And Jesus said to him: Why dost thou call me good? None is good but God alone.	19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים
20 Thou knowest the commandments: Thou shalt not kill: Thou shalt not commit adultery: Thou shalt not steal: Thou shalt not bear false witness: Honour thy father and mother.	20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך
21 Who said: All these things have I kept from my youth.	21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי
22 Which when Jesus had heard, he said to him: Yet one thing is wanting to thee: sell all whatever thou hast, and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven: and come, follow me.	22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי
23 He having heard these things, became sorrowful; for he was very rich.	23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו
24 And Jesus seeing him become sorrowful, said: How hardly shall they that have riches enter into the kingdom of God.	24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים
25 For it is easier for a camel to pass through the eye of a needle, than for a rich man to enter into the kingdom of God.	25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים
26 And they that heard it, said: Who then can be saved?	26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע
27 He said to them: The things that are impossible with men, are possible with God.	27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים
28 Then Peter said: Behold, we have left all things, and have followed thee.	28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך
29 Who said to them: Amen, I say to you, there is no man that hath left house, or parents, or brethren, or wife, or children, for the kingdom of God's sake,	29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים
30 Who shall not receive much more in this present time, and in the world to come life everlasting.	30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים
31 Then Jesus took unto him the twelve, and said to them: Behold, we go up to Jerusalem, and all things shall be accomplished which were written by the prophets concerning the Son of man.	31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם
32 For he shall be delivered to the Gentiles, and shall be mocked, and scourged, and spit upon:	32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו
33 And after they have scourged him, they will put him to death; and the third day he shall rise again.	33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום
34 And they understood none of these things, and this word was hid from them, and they understood not the things that were said.	34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר
35 Now it came to pass, when he drew nigh to Jericho, that a certain blind man sat by the way side, begging.	35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל
36 And when he heard the multitude passing by, he asked what this meant.	36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת
37 And they told him, that Jesus of Nazareth was passing by.	37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר
38 And he cried out, saying: Jesus, son of David, have mercy on me.	38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני
39 And they that went before, rebuked him, that he should hold his peace: but he cried out much more: Son of David, have mercy on me.	39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני
40 And Jesus standing, commanded him to be brought unto him. And when he was come near, he asked him,	40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר
41 Saying: What wilt thou that I do to thee? But he said: Lord, that I may see.	41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה
42 And Jesus said to him: Receive thy sight: thy faith hath made thee whole.	42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך
43 And immediately he saw, and followed him, glorifying God. And all the people, when they saw it, gave praise to God.	43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים