Matthew 25

DOUAI-RHEIMS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Then shall the kingdom of heaven be like to ten virgins, who taking their lamps went out to meet the bridegroom and the bride.	1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
2 And five of them were foolish, and five wise.	2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות
3 But the five foolish, having taken their lamps, did not take oil with them:	3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
4 But the wise took oil in their vessels with the lamps.	4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
5 And the bridegroom tarrying, they all slumbered and slept.	5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
6 And at midnight there was a cry made: Behold the bridegroom cometh, go ye forth to meet him.	6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו
7 Then all those virgins arose and trimmed their lamps.	7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
8 And the foolish said to the wise: Give us of your oil, for our lamps are gone out.	8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
9 The wise answered, saying: Lest perhaps there be not enough for us and for you, go ye rather to them that sell, and buy for yourselves.	9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
10 Now whilst they went to buy, the bridegroom came: and they that were ready, went in with him to the marriage, and the door was shut.	10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת
11 But at last come also the other virgins, saying: Lord, Lord, open to us.	11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
12 But he answering said: Amen I say to you, I know you not.	12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
13 Watch ye therefore, because you know not the day nor the hour.	13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם
14 For even as a man going into a far country, called his servants, and delivered to them his goods;	14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו
15 And to one he gave five talents, and to another two, and to another one, to every one according to his proper ability: and immediately he took his journey.	15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם
16 And he that had received the five talents, went his way, and traded with the same, and gained other five.	16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות
17 And in like manner he that had received the two, gained other two.	17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
18 But he that had received the one, going his way digged into the earth, and hid his lord's money.	18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
19 But after a long time the lord of those servants came, and reckoned with them.	19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
20 And he that had received the five talents coming, brought other five talents, saying: Lord, thou didst deliver to me five talents, behold I have gained other five over and above.	20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
21 His lord said to him: Well done, good and faithful servant, because thou hast been faithful over a few things, I will place thee over many things: enter thou into the joy of thy lord.	21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
22 And he also that had received the two talents came and said: Lord, thou deliveredst two talents to me: behold I have gained other two.	22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן
23 His lord said to him: Well done, good and faithful servant: because thou hast been faithful over a few things, I will place thee over many things: enter thou into the joy of thy lord.	23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
24 But he that had received the one talent, came and said: Lord, I know that thou art a hard man; thou reapest where thou hast not sown, and gatherest where thou hast not strewed.	24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25 And being afraid I went and hid thy talent in the earth: behold here thou hast that which is thine.	25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך
26 And his lord answering, said to him: Wicked and slothful servant, thou knewest that I reap where I sow not, and gather where I have not strewed:	26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
27 Thou oughtest therefore to have committed my money to the bankers, and at my coming I should have received my own with usury.	27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית
28 Take ye away therefore the talent from him, and give it to him that hath ten talents.	28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים
29 For to every one that hath shall be given, and he shall abound: but from him that hath not, that also which he seemeth to have shall be taken away.	29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו
30 And the unprofitable servant cast ye out into the exterior darkness. There shall be weeping and gnashing of teeth.	30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
31 And when the Son of man shall come in his majesty, and all the angels with him, then shall he sit upon the seat of his majesty.	31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
32 And all nations shall be gathered together before him, and he shall separate them one from another, as the shepherd separateth the sheep from the goats:	32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים
33 And he shall set the sheep on his right hand, but the goats on his left.	33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
34 Then shall the king say to them that shall be on his right hand: Come, ye blessed of my Father, possess you the kingdom prepared for you from the foundation of the world.	34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
35 For I was hungry, and you gave me to eat; I was thirsty, and you gave me to drink; I was a stranger, and you took me in:	35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני
36 Naked, and you covered me: sick, and you visited me: I was in prison, and you came to me.	36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
37 Then shall the just answer him, saying: Lord, when did we see thee hungry, and fed thee; thirsty, and gave thee drink?	37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
38 And when did we see thee a stranger, and took thee in? or naked, and covered thee?	38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך
39 Or when did we see thee sick or in prison, and came to thee?	39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
40 And the king answering, shall say to them: Amen I say to you, as long as you did it to one of these my least brethren, you did it to me.	40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
41 Then he shall say to them also that shall be on his left hand: Depart from me, you cursed, into everlasting fire which was prepared for the devil and his angels.	41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
42 For I was hungry, and you gave me not to eat: I was thirsty, and you gave me not to drink.	42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
43 I was a stranger, and you took me not in: naked, and you covered me not: sick and in prison, and you did not visit me.	43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
44 Then they also shall answer him, saying: Lord, when did we see thee hungry, or thirsty, or a stranger, or naked, or sick, or in prison, and did not minister to thee?	44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
45 Then he shall answer them, saying: Amen I say to you, as long as you did it not to one of these least, neither did you do it to me.	45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
46 And these shall go into everlasting punishment: but the just, into life everlasting.	46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם