Salmi 142

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 Maschil di Davide; orazione ch’egli fece quando era nella spelonca. IO grido colla mia voce al Signore; Io supplico al Signore colla mia voce.	1 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן
2 Io spando la mia orazione davanti a lui; Io racconto davanti a lui la mia tribolazione,	2 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד
3 Mentre lo spirito mio spasima in me. Or tu, Signore, conosci il mio sentiero. Essi mi hanno nascosto un laccio In su la via, per la quale ho da camminare	3 בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי
4 Io riguardo a destra, e miro; E non vi è alcuno che mi riconosca; Ogni rifugio è perduto per me; Non vi è alcuno che abbia cura dell’anima mia.	4 הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי
5 O Signore, io grido a te; Io dico: Tu sei il mio ricetto, La mia parte nella terra de’ viventi.	5 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים
6 Attendi al mio gridare; Perciocchè io son ridotto in molto misero stato; Riscuotimi da quelli che mi perseguitano; Perciocchè son più possenti di me.	6 הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני
7 Tira fuor di carcere l’anima mia, Acciocchè io celebri il tuo Nome; I giusti m’intonieranno, Quando tu mi avrai fatta la mia retribuzione	7 הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי