Lucas 22

EL LIBRO DEL PUEBLO DE DIOS	MODERN HEBREW BIBLE
1 Estaba cerca la fiesta de los Azimos, llamada Pascua.	1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח
2 Los sumos sacerdotes y los escribas buscaban la manera de eliminar a Jesús, porque tenían medio del pueblo.	2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם
3 Entonces Satanás entró en Judas, llamado Iscariote, que era uno de los Doce.	3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר
4 Este fue a tratar con los sumos sacerdotes y los jefes de la guardia sobre el modo de entregárselo.	4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם
5 Ellos se alegraron y convinieron en darle dinero.	5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף
6 Judas aceptó y buscaba una ocasión propicia para entregarlo sin que se enterara el pueblo.	6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון
7 Llegó el día de los Azimos, en el que se debía inmolar la víctima pascual.	7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח
8 Jesús envió a Pedro y a Juan, diciéndoles: «Vayan a prepararnos lo necesario para la comida pascual».	8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה
9 Ellos le preguntaron: «¿Dónde quieres que la preparemos?».	9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו
10 Jesús les respondió: «Al entrar en la ciudad encontrarán a un hombre que lleva un cántaro de agua. Síganlo hasta la casa donde entre,	10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה
11 y digan a su dueño: El Maestro manda preguntarte: "¿Dónde está la sala en que podré comer la Pascua con mis discípulos?".	11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי
12 El les mostrará en el piso alto una pieza grande, arreglada con almohadones: preparen allí lo necesario».	12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו
13 Los discípulos partieron, encontraron todo como Jesús les había dicho y prepararon la Pascua.	13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח
14 Llegada la hora, Jesús se sentó a la mesa con los Apóstoles y les dijo:	14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו
15 «He deseado ardientemente comer esta Pascua con ustedes antes de mi Pasión,	15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי
16 porque les aseguro que ya no la comeré más hasta que llegue a su pleno cumplimiento en el Reino de Dios».	16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים
17 Y tomando una copa, dio gracias y dijo: «Tomen y compártanla entre ustedes.	17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם
18 Porque les aseguro que desde ahora no beberé más del fruto de la vid hasta que llegue el Reino de Dios».	18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים
19 Luego tomó el pan, dio gracias, lo partió y lo dio a sus discípulos, diciendo: «Esto es mi Cuerpo, que se entrega por ustedes. Hagan esto en memoria mía».	19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני
20 Después de la cena hizo lo mismo con la copa, diciendo: «Esta copa es la Nueva Alianza sellada con mi Sangre, que se derrama por ustedes.	20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם
21 La mano del traidor está sobre la mesa, junto a mí.	21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן
22 Porque el Hijo del hombre va por el camino que le ha sido señalado, pero ¡ay de aquel que lo va a entregar!».	22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר
23 Entonces comenzaron a preguntarse unos a otros quién de ellos sería el que iba a hacer eso.	23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת
24 Y surgió una discusión sobre quién debía ser considerado como el más grande.	24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם
25 Jesús les dijo: «Los reyes de las naciones dominan sobre ellas, y los que ejercen el poder sobre el pueblo se hacen llamar bienhechores.	25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד
26 Pero entre ustedes no debe ser así. Al contrario, el que es más grande, que se comporte como el menor, y el que gobierna, como un servidor.	26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת
27 Porque, ¿quién es más grande, el que está a la mesa o el que sirve? ¿No es acaso el que está a la mesa? Y sin embargo, yo estoy entre ustedes como el que sirve.	27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת
28 Ustedes son los que han permanecido siempre conmigo en medio de mis pruebas.	28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי
29 Por eso yo les confiero la realeza, como mi Padre me la confirió a mí,	29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות
30 Y en mi Reino, ustedes comerán y beberán en mi mesa, y se sentarán sobre tronos para juzgar a las doce tribus de Israel.	30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל
31 Simón, Simón, mira que Satanás ha pedido poder para zarandearlos como el trigo,	31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים
32 pero yo he rogado por ti, para que no te falte la fe. Y tú, después que hayas vuelto, confirma a tus hermanos».	32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך
33 «Señor, le dijo Pedro, estoy dispuesto a ir contigo a la cárcel y a la muerte».	33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות
34 Pero Jesús replicó: «Yo te aseguro, Pedro, que hoy, antes que cante el gallo, habrás negado tres veces que me conoces».	34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו
35 Después les dijo: «Cuando los envié sin bolsa, ni alforja, ni sandalias, ¿les faltó alguna cosa?».	35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר
36 «Nada», respondieron. El agregó: «Pero ahora el que tenga una bolsa, que la lleve; el que tenga una alforja, que la lleve también; y el que no tenga espada, que venda su manto para comprar una.	36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב
37 Porque les aseguro que debe cumplirse en mí esta palabra de la Escritura: Fue contado entre los malhechores. Ya llega a su fin todo lo que se refiere a mí».	37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו
38 «Señor, le dijeron, aquí hay dos espadas». El les respondió: «Basta».	38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די
39 En seguida Jesús salió y fue como de costumbre al monte de los Olivos, seguido de sus discípulos.	39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו
40 Cuando llegaron, les dijo: «Oren, para no caer en la tentación».	40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון
41 Después se alejó de ellos, más o menos a la distancia de un tiro de piedra, y puesto de rodillas, oraba:	41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר
42 «Padre, si quieres, aleja de mí este cáliz. Pero que no se haga mi voluntad, sino la tuya».	42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך
43 Entonces se le apareció un ángel del cielo que lo reconfortaba.	43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו
44 En medio de la angustia, él oraba más intensamente, y su sudor era como gotas de sangre que corrían hasta el suelo.	44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ
45 Después de orar se levantó, fue hacia donde estaban sus discípulos y los encontró adormecidos por la tristeza.	45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון
46 Jesús les dijo: «¿Por qué están durmiendo? Levántense y oren para no caer en la tentación».	46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו
47 Todavía estaba hablando, cuando llegó una multitud encabezada por el que se llamaba Judas, uno de los Doce. Este se acercó a Jesús para besarlo.	47 ]74-64[
48 Jesús le dijo: «Judas, ¿con un beso entregas al Hijo del hombre?».	48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם
49 Los que estaban con Jesús, viendo lo que iba a suceder, le preguntaron: «Señor, ¿usamos la espada?»	49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב
50 Y uno de ellos hirió con su espada al servidor del Sumo Sacerdote, cortándole la oreja derecha.	50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית
51 Pero Jesús dijo: «Dejen, ya está». Y tocándole la oreja, lo curó.	51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו
52 Después dijo a los sumos sacerdotes, a los jefes de la guardia del Templo y a los ancianos que habían venido a arrestarlo: «¿Soy acaso un ladrón para que vengan con espadas y palos?	52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות
53 Todos los días estaba con ustedes en el Templo y no me arrestaron. Pero esta es la hora de ustedes y el poder de las tinieblas».	53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך
54 Después de arrestarlo, lo condujeron a la casa del Sumo Sacerdote. Pedro lo seguía de lejos.	54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק
55 Encendieron fuego en medio del patio, se sentaron alrededor de él y Pedro se sentó entre ellos.	55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם
56 Una sirvienta que lo vio junto al fuego, lo miró fijamente y dijo: «Este también estaba con él».	56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו
57 Pedro lo negó diciendo: «Mujer, no lo conozco».	57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו
58 Poco después, otro lo vio y dijo: «Tú también eres uno de aquellos». Pero Pedro respondió: «No, hombre, no lo soy».	58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני
59 Alrededor de una hora más tarde, otro insistió, diciendo: «No hay duda de que este hombre estaba con él; además, él también es galileo».	59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי
60 «Hombre, dijo Pedro, no sé lo que dices». En ese momento, cuando todavía estaba hablando, cantó el gallo.	60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא
61 El Señor, dándose vuelta, miró Pedro. Este recordó las palabras que el Señor le había dicho: «Hoy, antes que cante el gallo, me habrás negado tres veces».	61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים
62 Y saliendo afuera, lloró amargamente.	62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי
63 Los hombres que custodiaban a Jesús lo ultrajaban y lo golpeaban;	63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו
64 y tapándole el rostro, le decían: «Profetiza, ¿quién te golpeó?».	64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך
65 Y proferían contra él toda clase de insultos.	65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו
66 Cuando amaneció, se reunió el Consejo de los ancianos del pueblo, junto con los sumos sacerdotes y los escribas. Llevaron a Jesús ante el tribunal	66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו
67 y le dijeron: «Dinos si eres el Mesías». El les dijo: «Si yo les respondo, ustedes no me creerán,	67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו
68 y si los interrogo, no me responderán.	68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני
69 Pero en adelante, el Hijo del hombre se sentará a la derecha de Dios todopoderoso».	69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים
70 Todos preguntaron: «¿Entonces eres el Hijo de Dios?». Jesús respondió: «Tienen razón, yo lo soy».	70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא
71 Ellos dijeron: «¿Acaso necesitamos otro testimonio? Nosotros mismos lo hemos oído de su propia boca».	71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו