Premier livre de Samuel 26

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Les gens de Ziph vinrent trouver Saül à Guibéa: “Ne sais-tu pas, lui dirent-ils, que David est caché sur la colline Hakila, à l’est de la Steppe?”	1 ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן
2 Saül descendit aussitôt au désert de Ziph avec 3 000 hommes d’élite d’Israël; il alla à la recherche de David dans le désert de Ziph.	2 ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל לבקש את דוד במדבר זיף
3 Alors que Saül campait sur la colline de Hakila, qui est sur le bord du chemin à l’est de la Steppe, David, qui séjournait au désert, fut averti que Saül venait le rejoindre dans son désert.	3 ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה
4 Il envoya des espions et il sut que Saül arrivait.	4 וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון
5 Alors David vint à l’endroit même où Saül campait. David reconnut l’endroit où étaient couchés Saül et Abner, fils de Ner, le chef de l’armée. Saül était couché au centre et les gens de sa troupe étaient tout autour.	5 ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו
6 David demanda à Ahimélek le Hittite et à Abisaï fils de Sérouya, frère de Joab: “Qui ira avec moi jusqu’à Saül au milieu de son camp?” Abisaï répondit: “J’irai avec toi.”	6 ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך
7 David et Abisaï arrivèrent donc de nuit jusqu’à la troupe. Saül dormait au milieu du camp et sa lance était plantée en terre à côté de lui, et tous ses hommes dormaient autour de lui.	7 ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו
8 Abisaï dit alors à David: “Aujourd’hui Dieu a livré ton ennemi entre tes mains. Laisse-moi le clouer à terre avec sa lance, je n’aurai pas besoin de m’y reprendre à deux fois.”	8 ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו
9 Mais David répondit à Abisaï: “Ne le tue pas! Peux-tu porter la main sur celui que Yahvé a consacré, et rester impuni?”	9 ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה
10 David dit encore: “Aussi vrai que Yahvé est vivant, c’est Yahvé lui-même qui le frappera; ou bien il mourra parce que ce sera son jour, ou bien il ira au combat et il y restera.	10 ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה
11 Mais je ne porterai pas la main sur celui que Yahvé a consacré. Prends seulement la lance qui est à côté de lui et la cruche d’eau, et allons-nous en.”	11 חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים ונלכה לנו
12 David prit la lance et la cruche qui étaient à côté de Saül et ils partirent. Personne ne le vit, personne ne sut, personne ne bougea; tous dormaient, et Yahvé avait envoyé sur eux un sommeil de plomb.	12 ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם
13 David passa de l’autre côté et il se tint à distance sur le sommet de la montagne; un grand espace les séparait.	13 ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק רב המקום ביניהם
14 David appela alors les hommes de troupe et Abner, fils de Ner: “Ne répondras-tu pas, Abner?” Abner répondit: “Qu’as-tu à m’appeler?”	14 ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך
15 David dit à Abner: “N’es-tu pas un homme, et qui n’a pas son pareil en Israël? Pourquoi donc as-tu gardé si mal le roi, ton seigneur? Quelqu’un est entré et il voulait tuer le roi, ton seigneur.	15 ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך
16 Tu as bien mal agi; aussi vrai que Yahvé est vivant, vous méritez la mort pour n’avoir pas gardé votre maître, celui que Yahvé a consacré. Regarde donc où sont la lance et la cruche d’eau qui étaient à côté du roi?”	16 לא טוב הדבר הזה אשר עשית חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים אשר מראשתו
17 Saül reconnut la voix de David et dit: “Est-ce ta voix, mon fils David!” David répondit: “Oui, c’est moi, mon seigneur le roi!”	17 ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך
18 Il ajouta: “Pourquoi mon seigneur se lance-t-il à la poursuite de son serviteur? Qu’ai-je fait? Quel crime ai-je commis?	18 ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה בידי רעה
19 Que mon seigneur veuille bien écouter les paroles de son serviteur. Si c’est Yahvé qui t’a excité contre moi, je lui présenterai une offrande pour l’apaiser. Mais si ce sont des hommes, que Yahvé les maudisse, car aujourd’hui ils m’ont chassé de l’héritage de Yahvé, comme s’ils disaient: Va et sers d’autres dieux!	19 ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים
20 Et le roi d’Israël est parti aujourd’hui en expédition pour chasser un homme comme s’il poursuivait une perdrix dans la montagne. Que mon sang ne tombe pas sur une terre étrangère, loin de Yahvé!”	20 ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים
21 Saül lui répondit: “J’ai péché! Reviens, mon fils David, je ne te ferai plus de mal. Aujourd’hui tu as respecté ma vie, et moi, je me suis conduit comme un insensé, j’ai commis un grand péché!”	21 ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד
22 David lui dit: “Voici ta lance, mon seigneur, que l’un des jeunes gens vienne la chercher.	22 ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה
23 Yahvé rendra à chacun selon sa justice et sa fidélité. Aujourd’hui Yahvé t’avait livré entre mes mains et je n’ai pas voulu porter la main sur celui que Yahvé a consacré.	23 ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה
24 Puisque aujourd’hui j’ai eu pour ta vie un très grand respect, Yahvé aura pour la mienne un très grand respect et il me délivrera de tout péril.”	24 והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה
25 Saül dit à David: “Mon fils, sois béni. Tu réussiras certainement dans tout ce que tu feras.” Après cela David continua son chemin et Saül rentra chez lui.	25 ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו