Livre des Juges 13

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Les Israélites recommencèrent à faire ce qui est mal aux yeux de Yahvé, et lui les livra entre les mains des Philistins pendant 40 ans.	1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה
2 Il y avait un homme de Soréa, de la tribu de Dan, qui s’appelait Manoa. Sa femme était stérile et n’avait pas enfanté.	2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה
3 L’Ange de Yahvé apparut à la femme et lui dit: “Jusqu’à présent tu étais stérile, et tu n’as pas enfanté, mais tu vas concevoir et enfanter un fils.	3 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן
4 Maintenant donc, fais attention à ne plus boire ni vin ni boisson enivrante, et ne mange rien d’impur	4 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא
5 à cause de ce fils que tu vas concevoir et enfanter. Car dès le sein de sa mère le garçon sera consacré à Dieu: le rasoir ne passera pas sur sa tête, et c’est lui qui commencera à libérer Israël de la main des Philistins.”	5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים
6 De retour chez elle, la femme parla à son mari et lui dit: “Un homme de Dieu est venu vers moi. Il était majestueux: on aurait dit un ange de Dieu. Mais je ne lui ai pas demandé d’où il venait et il ne m’a pas fait connaître son nom.	6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי
7 Il m’a dit ceci: ‘Tu vas concevoir et enfanter un fils. Aussi, dès maintenant, ne bois plus ni vin ni boisson enivrante, et ne mange rien d’impur, car le garçon sera consacré à Dieu dès le sein de sa mère et jusqu’au jour de sa mort.’ ”	7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו
8 Alors Manoa supplia Yahvé: “De grâce Mon Seigneur! Que l’homme de Dieu que tu as envoyé revienne vers nous pour nous dire comment faire avec le garçon qui va naître.”	8 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד
9 Dieu entendit la voix de Manoa et l’ange de Dieu vint encore une fois vers la femme, alors qu’elle était assise dans les champs. Mais son mari Manoa n’était pas avec elle.	9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה
10 La femme courut aussitôt avertir son mari: “Je viens de revoir l’homme qui est venu me trouver l’autre jour.”	10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי
11 Manoa se leva et suivit sa femme. Il arriva où était l’homme et lui demanda: “Tu es bien l’homme qui a parlé à cette femme?” Il répondit: “Oui, c’est moi.”	11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני
12 Manoa lui dit: “Si ce que tu as dit se réalise, quelle règle suivrons-nous pour ce garçon, que devra-t-il faire?”	12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו
13 L’Ange de Yahvé répondit à Manoa: “La femme s’abstiendra de tout ce que j’ai dit.	13 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר
14 Elle ne mangera d’aucun produit de la vigne, elle ne boira ni vin ni boisson enivrante, elle ne mangera rien d’impur: elle observera tout ce que je lui ai commandé.”	14 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר
15 Manoa dit à l’ange de Yahvé: “Permets que nous te retenions et que nous préparions un chevreau.”	15 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים
16 Mais l’ange de Yahvé répondit à Manoa: “Même si tu me retenais, je ne mangerais pas de ton pain. Cependant, si tu veux offrir un holocauste à Yahvé, offre-le.” Manoa en effet, ne savait pas que c’était l’Ange de Yahvé.	16 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא
17 Alors Manoa dit à l’Ange de Yahvé: “Quel est ton nom? Nous voudrions pouvoir te remercier lorsque tes paroles se réaliseront.”	17 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך
18 L’Ange de Yahvé lui dit: “Pourquoi me demandes-tu mon nom? Il est mystérieux.”	18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי
19 Manoa prit le chevreau et une offrande et les disposa sur le rocher en l’honneur de Yahvé et de cet être mystérieux que Manoa et sa femme pouvaient voir.	19 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים
20 Or, comme la flamme s’élevait au-dessus de l’autel vers les cieux, il arriva que l’Ange de Yahvé monta dans la flamme de l’autel. À cette vue, Manoa et sa femme tombèrent la face contre terre.	20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה
21 Quant à l’Ange de Yahvé, il disparut aux yeux de Manoa et de sa femme. Alors Manoa comprit que c’était l’Ange de Yahvé.	21 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא
22 Manoa dit à sa femme: “Nous allons mourir, car nous avons vu un Dieu.”	22 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו
23 Mais sa femme lui répondit: “Si Yahvé voulait nous faire mourir, il n’aurait accepté ni notre holocauste ni notre offrande. Il ne nous aurait pas montré tout cela et aujourd’hui même, nous aurait-il fait entendre pareille promesse?”	23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת
24 C’est ainsi que la femme mit au monde un fils à qui elle donna le nom de Samson. Le garçon grandit et Yahvé le bénit;	24 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה
25 l’esprit de Yahvé commença à s’emparer de lui au Camp-de-Dan, entre Soréa et Echtaol.	25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל