Jó 33

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Audi igitur, Iob, eloquia mea et omnes sermones meos ausculta.	1 וְאוּלָם שְׁמַע־נָא אִיֹּוב מִלָּי וְכָל־דְּבָרַי הַאֲזִינָה
2 Ecce aperui os meum, loquatur lingua mea in faucibus meis.	2 הִנֵּה־נָא פָּתַחְתִּי פִי דִּבְּרָה לְשֹׁונִי בְחִכִּי
3 Ex recto corde sermones mei sunt, et sententiam puram labia mea loquentur.	3 יֹשֶׁר־לִבִּי אֲמָרָי וְדַעַת פָתַי בָּרוּר מִלֵּלוּ
4 Spiritus Dei fecit me, et spiraculum Omnipotentis vivificavit me.	4 רוּחַ־אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי
5 Si potes, responde mihi, praepara te coram me et consiste.	5 אִם־תּוּכַל הֲשִׁיבֵנִי עֶרְכָה לְפָנַי הִתְיַצָּבָה
6 Ecce ego sicut tu coram Deo sum et de eodem luto abscissus sum et ego.	6 הֵן־אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל מֵחֹמֶר קֹרַצְתִּי גַם־אָנִי
7 Verumtamen terror meus non te terreat, et onus meum non sit tibi grave.	7 הִנֵּה אֵמָתִי לֹא תְבַעֲתֶךָּ וְאַכְפִּי עָלֶיךָ לֹא־יִכְבָּד
8 Dixisti ergo in auribus meis, et vocem verborum tuorum audivi:	8 אַךְ אָמַרְתָּ בְאָזְנָי וְקֹול מִלִּין אֶשְׁמָע
9 “Mundus sum ego et absque delicto; immaculatus, et non est iniquitas in me.	9 זַךְ אֲנִי בְּלִי פָשַׁע חַף אָנֹכִי וְלֹא עָוֹן לִי
10 Quia querelas in me repperit, ideo arbitratus est me inimicum sibi;	10 הֵן תְּנוּאֹות עָלַי יִמְצָא יַחְשְׁבֵנִי לְאֹויֵב לֹו
11 posuit in nervo pedes meos, custodivit omnes semitas meas”.	11 יָשֵׂם בַּסַּד רַגְלָי יִשְׁמֹר כָּל־אָרְחֹתָי
12 Hoc est ergo, in quo non es iustificatus, respondebo tibi, quia maior est Deus homine.	12 הֶן־זֹאת לֹא־צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּ כִּי־יִרְבֶּה אֱלֹוהַ מֵאֱנֹושׁ
13 Quare adversus eum contendis, quod non ad omnia verba responderit tibi?	13 מַדּוּעַ אֵלָיו רִיבֹותָ כִּי כָל־דְּבָרָיו לֹא־יַעֲנֶה
14 Semel loquitur Deus, et secundo idipsum non repetit.	14 כִּי־בְאַחַת יְדַבֶּר־אֵל וּבִשְׁתַּיִם לֹא יְשׁוּרֶנָּה
15 Per somnium in visione nocturna, quando irruit sopor super homines, et dormiunt in lectulo,	15 בַּחֲלֹום ׀ חֶזְיֹון לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל־אֲנָשִׁים בִּתְנוּמֹות עֲלֵי מִשְׁכָּב
16 tunc aperit aures virorum et in visionibus terret eos,	16 אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם
17 ut avertat hominem ab his, quae facit, et liberet eum de superbia,	17 לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה
18 eruens animam eius a fovea et vitam illius, ut non transeat canalem mortis.	18 יַחְשֹׂךְ נַפְשֹׁו מִנִּי־שָׁחַת וְחַיָּתֹו מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח
19 Increpat quoque per dolorem in lectulo, et tremitus ossium eius continuus.	19 וְהוּכַח בְּמַכְאֹוב עַל־מִשְׁכָּבֹו [וְרִיב כ] (וְרֹוב ק) עֲצָמָיו אֵתָן
20 Abominabilis ei fit in vita sua panis, et animae illius cibus ante desiderabilis.	20 וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתֹו לָחֶם וְנַפְשֹׁו מַאֲכַל תַּאֲוָה
21 Tabescet caro eius in conspectu, et ossa, quae non videbantur, nudabuntur.	21 יִכֶל בְּשָׂרֹו מֵרֹאִי [וּשְׁפִי כ] (וְשֻׁפּוּ ק) עַצְמֹותָיו לֹא רֻאּוּ
22 Appropinquavit corruptioni foveae, et vita illius mortiferis sedibus.	22 וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשֹׁו וְחַיָּתֹו לַמְמִתִים
23 Si fuerit apud eum angelus, unus de milibus interpres, ut annuntiet homini aequitatem,	23 אִם־יֵשׁ עָלָיו ׀ מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי־אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרֹו
24 miserebitur eius et dicet: “Libera eum, ut non descendat in foveam; inveni, in quo ei propitier”.	24 וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר
25 Revirescet caro eius plus quam in iuventute, revertetur ad dies adulescentiae suae.	25 רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרֹו מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו
26 Deprecabitur Deum, et placabilis ei erit; et videbit faciem eius in iubilo, et reddet homini iustitiam suam.	26 יֶעְתַּר אֶל־אֱלֹוהַּ ׀ וַיִּרְצֵהוּ וַיַּרְא פָּנָיו בִּתְרוּעָה וַיָּשֶׁב לֶאֱנֹושׁ צִדְקָתֹו
27 Canit ad homines et dicit: “Peccavi et iustitiam perverti et non debui satisfacere.	27 יָשֹׁר ׀ עַל־אֲנָשִׁים וַיֹּאמֶר חָטָאתִי וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי וְלֹא־שָׁוָה לִי
28 Liberavit animam suam, ne pergeret in foveam, sed vivens lucem videret”.	28 פָּדָה [נַפְשִׁי כ] (נַפְשֹׁו ק) מֵעֲבֹר בַּשָּׁחַת [וְחַיָּתִי כ] (וְחַיָּתֹו ק) בָּאֹור תִּרְאֶה
29 Ecce haec omnia operatur Deus duobus, tribus vicibus cum homine,	29 הֶן־כָּל־אֵלֶּה יִפְעַל־אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹושׁ עִם־גָּבֶר
30 ut revocet animas eorum a fovea et illuminet luce viventium.	30 לְהָשִׁיב נַפְשֹׁו מִנִּי־שָׁחַת לֵאֹור בְּאֹור הַחַיִּים
31 Attende, Iob, et audi me et tace, dum ego loquor.	31 הַקְשֵׁב אִיֹּוב שְׁמַע־לִי הַחֲרֵשׁ וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר
32 Si autem habes quod loquaris, responde mihi; loquere, volo enim te apparereiustum.	32 אִם־יֵשׁ־מִלִּין הֲשִׁיבֵנִי דַּבֵּר כִּי־חָפַצְתִּי צַדְּקֶךָּ
33 Quod si non habes, audi me; tace, et docebo te sapientiam ”.	33 אִם־אַיִן אַתָּה שְׁמַע־לִי הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה׃ ס