Isaiah (ישעיה) - Isaia 88

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLIA
1 שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך	1 Cántico. Salmo. De los hijos de Coré. Del maestro de coro. Para la enfermedad. Para la aflicción. Poema. De Hemán el indígena.
2 תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי	2 Yahveh, Dios de mi salvación, ante ti estoy clamando día y noche;
3 כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו	3 llegue hasta tí mi súplica, presta oído a mi clamor.
4 נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל	4 Porque mi alma de males está ahíta, y mi vida está al borde del seol;
5 במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו	5 contado entre los que bajan a la fosa, soy como un hombre acabado:
6 שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות	6 relegado entre los muertos, como los cadáveres que yacen en la tumba, aquellos de los que no te acuerdas más, que están arrancados de tu mano.
7 עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה	7 Me has echado en lo profundo de la fosa, en las tinieblas, en los abismos;
8 הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא	8 sobre mí pesa tu furor, con todas tus olas me hundes. Pausa.
9 עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי	9 Has alejado de mí a mis conocidos, me has hecho para ellos un horror, cerrado estoy y sin salida,
10 הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה	10 mi ojo se consume por la pena. Yo te llamo, Yahveh, todo el día, tiendo mis manos hacia ti. Pausa.
11 היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון	11 ¿Acaso para los muertos haces maravillas, o las sombras se alzan a alabarte?
12 היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה	12 ¿Se habla en la tumba de tu amor, de tu lealtad en el lugar de perdición?
13 ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך	13 ¿Se conocen en las tinieblas tus maravillas, o tu justicia en la tierra del olvido ?»
14 למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני	14 Mas yo grito hacia ti, Yahveh, de madrugada va a tu encuentro mi oración;
15 עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה	15 ¿por qué, Yahveh, mi alma rechazas, lejos de mí tu rostro ocultas?
16 עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני	16 Desdichado y agónico estoy desde mi infancia, he soportado tus terrores, y ya no puedo más;
17 סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד	17 han pasado tus iras sobre mí, tus espantos me han aniquilado.
18 הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך	18 Me envuelven como el agua todo el día, se aprietan contra mí todos a una.
	19 Has alejado de mí compañeros y amigos, son mi compañía las tinieblas.