Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 4

¹ וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מֹואָב אֶל־הַר נְבֹו רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי יְרֵחֹו וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת־כָּל־הָאָרֶץ אֶת־הַגִּלְעָד עַד־דָּן² וְאֵת כָּל־נַפְתָּלִי וְאֶת־אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרֹון³ וְאֶת־הַנֶּגֶב וְאֶת־הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחֹו עִיר הַתְּמָרִים עַד־צֹעַר⁴ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר⁵ וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד־יְהוָה בְּאֶרֶץ מֹואָב עַל־פִּי יְהוָה⁶ וַיִּקְבֹּר אֹתֹו בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מֹואָב מוּל בֵּית פְּעֹור וְלֹא־יָדַע אִישׁ אֶת־קְבֻרָתֹו עַד הַיֹּום הַזֶּה⁷ וּמֹשֶׁה בֶּן־מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתֹו לֹא־כָהֲתָה עֵינֹו וְלֹא־נָס לֵחֹה⁸ וַיִּבְכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מֹואָב שְׁלֹשִׁים יֹום וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה⁹ וִיהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי־סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת־יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה¹⁰ וְלֹא־קָם נָבִיא עֹוד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעֹו יְהוָה פָּנִים אֶל־פָּנִים¹¹ לְכָל־הָאֹתֹות וְהַמֹּופְתִים אֲשֶׁר שְׁלָחֹו יְהוָה לַעֲשֹׂות בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה וּלְכָל־עֲבָדָיו וּלְכָל־אַרְצֹו¹² וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמֹּורָא הַגָּדֹול אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל־יִשְׂרָאֵל