SCRUTATIO

Sabato, 2 agosto 2025 - Perdono di Assisi (Indulgenza della Porziuncola) ( Letture di oggi)

Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 6


font

1הֲיֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אֲשֶׁר בְּרִיבוֹ עִם־רֵעֵהוּ יָזִיד לְהָבִיא דְבַר־דִּינוֹ לִפְנֵי הָרְשָׁעִים וְלֹא לִפְנֵי הַקְּדשִׁים2הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַקְּדשִׁים יָדִינוּ אֶת־הָעוֹלָם וְאִם־הָעוֹלָם יִדּוֹן עַל־יֶדְכֶם הַאֵינְכֶם רְאוּיִם לָדִין דִּינִים קְטַנִּים3הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי נָדִין אֶת־הַמַּלְאָכִים אַף כִּי־דִבְרֵי מָמוֹנוֹת4וְאַתֶּם כַּאֲשֶׁר יֵשׁ־לָכֶם דִּינֵי מָמוֹנוֹת מוֹשִׁיבִים אַתֶּם אֶת־הַנֶּחֱשָׁבִים לְאַיִן בַּקָּהָל לְשֹׁפְטֵיכֶם5לְבָשְׁתְּכֶם אֹמֵר אֲנִי אֶת־זֹאת הֲכִי אֵין בָּכֶם חָכָם אֶחָד שֶׁיּוּכַל לְהוֹכִיחַ בֵּין אִישׁ לְאָחִיו6כִּי אָח רָב עִם־אָחִיו וְזֹאת לִפְנֵי לֹא־מַאֲמִינִים7הֵן בַּכֹּל יְרִידָה הִיא לָכֶם שֶׁתָּרִיבוּ זֶה עִם־זֶה לָמָּה לֹא תִבְחֲרוּ לִסְבֹּל הוֹנָאָה וְלָמָּה לֹא תִבְחֲרוּ לִהְיוֹת עֲשׁוּקִים8אֲבָל תּוֹנוּ וְתַעַשְׁקוּ אַף אֶת־אֲחֵיכֶם9הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הָרְשָׁעִים לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אַל־תַּתְעוּ אֶת־נַפְשׁוֹתֵיכֶם לֹא הַזֹּנִים לֹא עֹבְדֵי אֱלִילִים לֹא הַמְנָאֲפִים וְלֹא הַקְּדֵשִׁים וְלֹא הַשֹּׁכְבִים אֶת־זָכָר10לֹא הַגַּנָּבִים וְלֹא־בֹצְעֵי בֶצַע לֹא הַסֹּבְאִים וְלֹא הַמְגַדְּפִים וְלֹא הַגַּזְלָנִים כָּל־אֵלֶּה לֹא יִירְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים11וְכָאֵלֶּה לְפָנִים הָיוּ מִקְצַתְכֶם אֲבָל רֻחַצְתֶּם אֲבָל קֻדַּשְׁתֶּם אֲבָל הָצְדַקְתֶּם בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וּבְרוּחַ אֱלֹהֵינוּ12הַכֹּל הוּא בִרְשׁוּתִי אַךְ לֹא כָל־דָּבָר יוֹעִיל הַכֹּל הוּא בִרְשׁוּתִי אַךְ לֹא יְשַׁעְבְּדֵנִי דָּבָר13הַמַּאֲכָל לַבֶּטֶן וְהַבֶּטֶן לַמַּאֲכָל וְהָאֱלֹהִים אֶת־זֶה וְאֶת־זֶה יְכַלֶּה וְהַגּוּף אַל־יְהִי לַזְּנוּת כִּי אִם־לָאָדוֹן וְהָאָדוֹן לַגּוּף14וְהָאֱלֹהִים הֵעִיר גַּם אֶת־אֲדֹנֵינוּ וְיָעִיר גַּם־אֶתְכֶם בִּגְבוּרָתוֹ15הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי גּוּפֹתֵיכֶם אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ הֵנָּה הֲכִי אֶקַּח אֶת־אֵבָרֵי הַמָּשִׁיחַ וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם לְאֵבָרֵי זוֹנָה חָלִילָה16אוֹ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי הַדָּבֵק בַּזּוֹנָה גּוּף אֶחָד הוּא עִמָּהּ כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם לְבָשָׂר אֶחָד17אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּוֹ18נוּסוּ מִן־הַזְּנוּת כָּל־חֵטְא אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הָאָדָם מִחוּץ לְגוּפוֹ הוּא וְהַזּוֹנֶה חֹטֵא בְּעֶצֶם גּוּפוֹ19אוֹ הֲלֹא־יְדַעְתֶּם כִּי גוּפְכֶם הוּא הֵיכַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַשֹּׁכֵן בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְכִי לֹא־לְעַצְמְכֶם אַתֶּם20כִּי בִּמְחִיר נִקְנֵיתֶם עַל־כֵּן כַּבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּגוּפְכֶם וּבְרוּחֲכֶם אֲשֶׁר לֵאלֹהִים הֵמָּה