Seconda lettera ai Tessalonicesi (מכתב שני לסלוניקים) 4

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 כֵּן יַחֲשָׁב־אִישׁ אֹתָנוּ כִּמְשָׁרְתֵי הַמָּשִׁיחַ וְסֹכְנֵי רָזֵי אֵל	1 כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל
2 הִנֵּה סוֹף דָּבָר שֶׁלֹּא יְבֻקַּשׁ מִן־הַסֹּכְנִים כִּי אִם־לְהִמָּצֵא נֶאֱמָנִים	2 הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן
3 וַאֲנִי נְקַלָּה הִיא בְּעֵינַי אִם נָדוֹן אֲנִי עַל־יְדֵיכֶם אוֹ עַל־יְדֵי יוֹם־דִּין שֶׁל־בְּנֵי אָדָם גַּם־אֲנִי אֶת־נַפְשִׁי לֹא אָדִין	3 ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין
4 כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי רָע וּבְכָל־זֹאת לֹא אֶצְדָּק כִּי הַדָּן אֹתִי הוּא יְהוָֹה	4 כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה
5 עַל־כֵּן אַל־תִּשְׁפְּטוּ שָׁפוֹט לִפְנֵי הָעֵת עַד כִּי־יָבוֹא הָאָדוֹן אֲשֶׁר גַּם־יוֹצִיא לָאוֹר אֶת־תַּעֲלֻמוֹת הַחשֶׁךְ וִיגַלֶּה אֶת־עֲצַת הַלְּבָבוֹת וְאָז תִּהְיֶה תְהִלָּה לְכָל־אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים	5 על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים
6 וְאֶת־זֹאת אַחַי הֲסִבֹּתִי עַל־עַצְמִי וְעַל־אַפּוֹלוֹס בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תִּלְמְדוּ בָנוּ שֶׁלֹּא־יִתְחַכֵּם אִישׁ יוֹתֵר מִמַּה־שֶּׁכָּתוּב פֶּן־תִּתְגָּאוּ אִישׁ בְּשֵׁם אִישׁ לְנֶגֶד רֵעֵהוּ	6 ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו
7 כִּי מִי הִבְדִּיל אוֹתְךָ וּמֶה בְיָדְךָ אֲשֶׁר לֹא קִבַּלְתּוֹ וְאִם־קִבַּלְתּוֹ לָמָּה תִתְהַלֵּל כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא קִבֵּל	7 כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל
8 הֵן כְּבָר שְׂבַעְתֶּם כְּבָר עֲשַׁרְתֶּם וּבִלְעָדֵינוּ מְלַכְתֶּם וְלוּ מְלַכְתֶּם לְמַעַן נִמְלֹךְ אִתְּכֶם גַּם־אֲנָחְנוּ	8 הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו
9 כִּי אֶחֱשֹׁב שֶׁהָאֱלֹהִים הִצִּיג אֹתָנוּ הַשְּׁלִיחִים שִׁפְלֵי הַשְּׁפָלִים כִּבְנֵי־תְמוּתָה כִּי הָיִינוּ לְרַאֲוָה לָעוֹלָם גַּם־לַמַּלְאָכִים גַּם־לִבְנֵי אָדָם	9 כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם
10 אֲנַחְנוּ סְכָלִים לְמַעַן הַמָּשִׁיחַ וְאַתֶּם חֲכָמִים בַּמָּשִׁיחַ אֲנַחְנוּ חַלָּשִׁים וְאַתֶּם גִּבּוֹרִים אַתֶּם נִכְבָּדִים וַאֲנַחְנוּ נִקְלִים	10 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים
11 וְעַד־הַשָּׁעָה הַזֹּאת הִנְנוּ רְעֵבִים גַּם־צְמֵאִים וַעֲרֻמִּים וּמֻכִּים בְּאֶגְרֹף וְאֵין מָנוֹחַ לָנוּ	11 ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו
12 וִיגֵעִים אֲנַחְנוּ בַּעֲמַל יָדֵינוּ קִלְלוּנוּ וּנְבָרֵךְ חֵרְפוּנוּ וְנִסְבֹּל	12 ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל
13 גִּדְּפוּ אֹתָנוּ וְנִתְחַנָּן וַנְּהִי כְּגֶלְלֵי הָעוֹלָם וְלִסְחִי לְכֻלָּם עַד־עָתָּה	13 גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה
14 וְלֹא לְבַיֵּשׁ אֶתְכֶם אֲנִי כֹתֵב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי אִם־מַזְהִיר אֶתְכֶם כְּבָנַי הָאֲהוּבִים	14 ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים
15 כִּי גַּם־אִם־הָיוּ לָכֶם רִבְבוֹת אֹמְנִים בַּמָּשִׁיחַ אֵין לָכֶם אָבוֹת רַבִּים כִּי אָנֹכִי הוֹלַדְתִּי אֶתְכֶם בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה	15 כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה
16 עַל־כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָי	16 על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי
17 וּבַעֲבוּר זֹאת שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם אֶת־טִימוֹתִיּוֹס בְּנִי הָאָהוּב וְהַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן וְהוּא יַזְכִּיר לָכֶם אֶת־דְּרָכַי בַּמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר מְלַמֵּד אָנֹכִי בְּכָל־מָקוֹם בְּכָל־קְהִלָּה וּקְהִלָּה	17 ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה
18 הֶן־יֵשׁ מִתְנַשְׂאִים כְּאִלּוּ לֹא־אָבוֹא אֲלֵיכֶם	18 הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם
19 אֲבָל בּוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בִּזְמַן קָרוֹב אִם־יִרְצֶה הָאָדוֹן וְאֵדְעָה לֹא אֶת־דִּבְרֵי הַמִּתְנַשְׂאִים כִּי אִם־אֶת־גְּבוּרָתָם	19 אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם
20 כִּי מַלְכוּת הָאֱלֹהִים אֵינֶנָּה בִּדְבַר שְׂפָתָיִם כִּי אִם־בַּגְּבוּרָה	20 כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה
21 וּמַה־תַּחְפֹּצוּ הֲבוֹא אָבוֹא אֲלֵיכֶם בַּשֵּׁבֶט אוֹ בְאַהֲבָה וּבְרוּחַ עֲנָוָה	21 ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה