Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	NOVA VULGATA
1 וַאֲנָשִׁים נְבִיאִים וּמְלַמְּדִים הָיוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא בַּקְּהִלָּה אֲשֶׁר־בָּהּ בַּר־נַבָּא וְשִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא נִיגַר וְלוּקְיוֹס הַקּוּרִינִי וּמְנַחֵם אֲשֶׁר גֻּדַּל עִם־הוֹרְדוֹס שַׂר־הָרֹבַע וְשָׁאוּל	1 Erant autem in ecclesia, quae erat Antiochiae, pro phetae et doctores:Barnabas et Simeon, qui vocabatur Niger, et Lucius Cyrenensis et Manaen, quierat Herodis tetrarchae collactaneus, et Saulus.
2 וַיְהִי בְּשָׁרְתָם אֶת־יְהוָֹה וּבְצוּמָם וַיֹּאמֶר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבְדִּילוּ לִי אֵת בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר קְרָאתִים לָהּ	2 Ministrantibus autem illisDomino et ieiunantibus, dixit Spiritus Sanctus: “ Separate mihi Barnabam etSaulum in opus, ad quod vocavi eos ”.
3 וַיָּצוּמוּ וַיִּתְפַּלְלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְשַׁלְּחוּם	3 Tunc ieiunantes et orantesimponentesque eis manus dimiserunt illos.
4 וְהֵמָּה הַמְשֻׁלָּחִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדוּ אֶל־סְלוּקְיָא וּמִשָּׁם בָּאוּ בָאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס	4 Et ipsi quidem missi ab Spiritu Sancto devenerunt Seleuciam et indenavigaverunt Cyprum
5 וַיָּבֹאוּ אֶל־עִיר סְלָמִיס וַיַּגִּידוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיְהִי לָהֶם גַּם־יוֹחָנָן לִמְשָׁרֵת	5 et, cum venissent Salamina, praedicabant verbum Dei insynagogis Iudaeorum; habebant autem et Ioannem ministrum.
6 וַיַּעַבְרוּ בְּכָל־הָאִי עַד־פָּפוֹס וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְכַשֵּׁף אֶחָד נְבִיא־שֶׁקֶר אִישׁ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ בַּר־יֵשׁוּעַ	6 Et cumperambulassent universam insulam usque Paphum, invenerunt quendam virum magumpseudoprophetam Iudaeum, cui nomen Bariesu,
7 אֲשֶׁר הָיָה עִם־סַרְגִיּוֹס פּוֹלוֹס שַׂר הַמְּדִינָה אִישׁ נָבוֹן וְהוּא קָרָא אֵלָיו אֶת־בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל וַיִּתְאָו לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים	7 qui erat cum proconsule SergioPaulo, viro prudente. Hic, accitis Barnaba et Saulo, quaesivit audire verbumDei;
8 וַיַּעֲמֹד לְנֶגְדָם אַלִּימָא הַמְכַשֵּׁף כִּי־זֶה תַּרְגּוּם שְׁמוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת־הַשַּׂר מִן־הָאֱמוּנָה	8 resistebat autem illis Elymas, magus, sic enim interpretatur nomen eius,quaerens avertere proconsulem a fide.
9 וְשָׁאוּל הַנִּקְרָא גַם־פּוֹלוֹס מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּסְתַּכֵּל בּוֹ	9 Saulus autem, qui et Paulus, repletusSpiritu Sancto, intuens in eum
10 וַיֹּאמֶר אַתָּה הַמָּלֵא כָל־מִרְמָה וְכָל־עַוְלָה בֶּן־בְּלִיַּעַל וְשֹוֹנֵא כָל־צֶדֶק הֲלֹא תֶחְדַּל לְסַלֵּף אֶת־דַּרְכֵי יְהוָֹה הַיְשָׁרִים	10 dixit: “ O plene omni dolo et omni fallacia,fili Diaboli, inimice omnis iustitiae, non desines subvertere vias Dominirectas?
11 וְעַתָּה הִנֵּה יַד־יְהוָֹה בְּךָ וְהָיִיתָ עִוֵּר וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ עַד־עֵת מוֹעֵד וַתִּפֹּל עָלָיו פִּתְאֹם אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה וַיִּפֶן הֵנָּה וָהֵנָּה וַיְבַקֵּשׁ אִישׁ לְהוֹלִיכוֹ בְיָדוֹ	11 Et nunc, ecce manus Domini super te; et eris caecus, non videns solemusque ad tempus ”. Et confestim cecidit in eum caligo et tenebrae, etcircumiens quaerebat, qui eum manum darent.
12 וְהַשַּׂר כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הֶאֱמִין וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל־תּוֹרַת הָאָדוֹן	12 Tunc proconsul, cum vidissetfactum, credidit admirans super doctrinam Domini.
13 וַיֵּצְאוּ פּוֹלוֹס וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִפָּפוֹס וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וַיָּבֹאוּ אֶל־פַּרְגִי אֲשֶׁר בְּפַמְפּוּלְיָא וַיַּעֲזֹב אֹתָם יוֹחָנָן וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָיִם	13 Et cum a Papho navigassent, qui erant cum Paulo, venerunt Pergen Pamphyliae;Ioannes autem discedens ab eis reversus est Hierosolymam.
14 וְהֵמָּה נָסְעוּ מִפַּרְגִי וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא אֲשֶׁר בְּפִיסִדְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֵּשֵׁבוּ	14 Illi veropertranseuntes, a Perge venerunt Antiochiam Pisidiae, et ingressi synagogam diesabbatorum sederunt.
15 וַיְהִי אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם רָאשֵׁי הַכְּנֵסֶת לֵאמֹר אֲנָשִׁים אַחִים אִם־יֵשׁ לָכֶם דְּבַר־מוּסָר לָעָם דַּבֵּרוּ	15 Post lectionem autem Legis et Prophetarum, miseruntprincipes synagogae ad eos dicentes: “ Viri fratres, si quis est in vobissermo exhortationis ad plebem, dicite! ”.
16 וַיָּקָם פּוֹלוֹס וַיָּנֶף יָדוֹ וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְיִרְאֵי אֱלֹהִים שְׁמָעוּ	16 Surgens autem Paulus et manu silentium indicens ait: “ Viri Israelitae etqui timetis Deum, audite.
17 אֱלֹהֵי הָעָם הַזֶּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ וַיְרוֹמֵם אֶת־הָעָם בִּהְיוֹתָם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבִזְרוֹעַ רָמָה הוֹצִיאָם מִשָּׁם	17 Deus plebis huius Israel elegit patres nostros etplebem exaltavit, cum essent incolae in terra Aegypti, et in brachio excelsoeduxit eos ex ea;
18 וַיִּשָּׂא אֹתָם וַיְכַלְכְּלֵם בַּמִּדְבָּר כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה	18 et per quadraginta fere annorum tempus mores eorumsustinuit in deserto;
19 וַיַּשְׁמֵד שִׁבְעָה גוֹיִם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְחַלֵּק אֶת־אַרְצָם לָהֶם לְנַחֲלָה	19 et destruens gentes septem in terra Chanaan sortedistribuit terram eorum,
20 וְאַחֲרֵי־כֵן נָתַן לָהֶם שֹׁפְטִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה עַד־יְמֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא	20 quasi quadringentos et quinquaginta annos. Et posthaec dedit iudices usque ad Samuel prophetam.
21 וַיִּשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים אֶת־שָׁאוּל בֶּן קִישׁ אִישׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין אַרְבָּעִים שָׁנָה	21 Et exinde postulaverunt regem,et dedit illis Deus Saul filium Cis, virum de tribu Beniamin, annis quadraginta.
22 וְכַהֲסִירוֹ אוֹתוֹ וַיָּקֶם אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר גַּם־הֵעִיד עָלָיו לֵאמֹר מָצָאתִי דָוִד אֶת־בֶּן־יִשַׁי אִישׁ כִּלְבָבִי וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־חֶפְצִי	22 Et amoto illo, suscitavit illis David in regem, cui et testimonium perhibensdixit: “Inveni David filium Iesse, virum secundum cor meum, qui faciet omnesvoluntates meas”.
23 וְזֶה הוּא אֲשֶׁר מִזַּרְעוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים כְּפִי הַהַבְטָחָה גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל אֶת־יֵשׁוּעַ	23 Huius Deus ex semine secundum promissionem eduxit Israel salvatorem Iesum,
24 אֲשֶׁר לִפְנֵי בוֹאוֹ קִדֵּם יוֹחָנָן לִקְרֹא אֶת־טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה אֶל־כָּל־עַם יִשְׂרָאֵל	24 praedicante Ioanne ante adventum eius baptismum paenitentiae omni populo Israel.
25 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יוֹחָנָן אֶת־מְרוּצָתוֹ וַיֹּאמֶר לְמִי תַּחְשְׁבוּנִי לֹא אֲנִי הוּא כִּי הִנֵּה הוּא־בָא אַחֲרַי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר אֶת־נַעֲלֵי רַגְלָיו	25 Cum impleret autem Ioannes cursum suum, dicebat: “Quid me arbitramini esse?Non sum ego; sed ecce venit post me, cuius non sum dignus calceamenta pedumsolvere”.
26 אֲנָשִׁים אַחִים בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם וְיִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם לָכֶם שָׁלוּחַ דְּבַר הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת	26 Viri fratres, filii generis Abraham et qui in vobis timent Deum, nobis verbumsalutis huius missum est.
27 כִּי־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְרָאשֵׁיהֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא הִכִּירֻהוּ מִלְאוּ בְּמִשְׁפָּטָם אֲשֶׁר שְׁפָטֻהוּ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים הַנִּקְרָאִים בְּכָל־שַׁבָּת	27 Qui enim habitabant Ierusalem et principes eorum,hunc ignorantes et voces Prophetarum, quae per omne sabbatum leguntur,iudicantes impleverunt;
28 וְאַף כִּי־לֹא מָצְאוּ־בוֹ מִשְׁפַּט־מָוֶת שָׁאֲלוּ מֵאֵת פִּילָטוֹס לַהֲמִיתוֹ	28 et nullam causam mortis invenientes petierunt aPilato, ut interficeretur;
29 וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עָלָיו הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִן־הָעֵץ וַיַּנִּיחֻהוּ בַּקָּבֶר	29 cumque consummassent omnia, quae de eo scriptaerant, deponentes eum de ligno posuerunt in monumento.
30 אֲבָל הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים	30 Deus vero suscitaviteum a mortuis;
31 וַיֵּרָא יָמִים רַבִּים אֶל־הָעֹלִים אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל יְרוּשָׁלָיְמָה וְהֵמָּה עַתָּה עֵדָיו אֶל־הָעָם	31 qui visus est per dies multos his, qui simul ascenderant cumeo de Galilaea in Ierusalem, qui nunc sunt testes eius ad plebem.
32 וַאֲנַחְנוּ מְבַשְּׂרִים אֶתְכֶם אֶת־בְּשׂוֹרַת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הָיְתָה לַאֲבוֹתֵינוּ כִּי אֹתָהּ מִלֵּא הָאֱלֹהִים לָנוּ בְּנֵיהֶם בַּהֲקִימוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ	32 Et nos vobis evangelizamus eam, quae ad patres promissio facta est,
33 כַּכָּתוּב בַּמִּזְמוֹר הַשֵּׁנִי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ	33 quoniam hanc Deus adimplevit filiis eorum, nobis resuscitans Iesum, sicut et inPsalmo secundo scriptum est: “Filius meus es tu; ego hodie genui te”.
34 וְעַל־אֲשֶׁר הֵקִים אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד לַשַּׁחַת כֹּה אָמַר אֶתֵּן לָכֶם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים	34 Quod autem suscitaverit eum a mortuis, amplius iam non reversurum incorruptionem, ita dixit: “Dabo vobis sancta David fidelia”.
35 עַל־כֵּן הוּא אֹמֵר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת	35 Ideoque et in alio dicit: “Non dabis Sanctum tuum videre corruptionem”.
36 כִּי דָוִד גָּוַע אַחֲרֵי שָׁרְתוֹ בְדוֹרוֹ לַעֲצַת הָאֱלֹהִים וַיֵּאָסֵף אֶל־אֲבוֹתָיו וַיַּרְא אֶת־הַשָּׁחַת	36 David enim sua generatione cum administrasset voluntati Dei, dormivit etappositus est ad patres suos et vidit corruptionem;
37 וַאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ הוּא לֹא־רָאָה הַשָּׁחַת	37 quem vero Deussuscitavit, non vidit corruptionem.
38 לָכֵן אֲנָשִׁים אַחִים יִוָּדַע לָכֶם כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הֻגַּד לָכֶם סְלִיחַת הַחֲטָאִים	38 Notum igitur sit vobis, viri fratres,quia per hunc vobis remissio peccatorum annuntiatur; ab omnibus, quibus nonpotuistis in lege Moysi iustificari,
39 וּבְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְכָלְתֶּם לְהִצְטַדֵּק בְּתוֹרַת משֶׁה כָּל־הַמַּאֲמִין יֻצְדַּק עַל־יָדוֹ	39 in hoc omnis, qui credit, iustificatur.
40 לָכֵן הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יָבוֹא עֲלֵיכֶם הַנֶּאֱמָר בַּנְּבִיאִים	40 Videte ergo, ne superveniat, quod dictum est in Prophetis:
41 רְאוּ בֹּגְדִים וְהִתַּמְּהוּ וָשֹׁמּוּ כִּי־פֹעַל פֹּעֵל אֲנִי בִּימֵיכֶם פֹּעַל אֲשֶׁר לֹא תַאֲמִינוּ כִּי־יְסֻפַּר לָכֶם	41 “Videte, contemptores, et admiramini et disperdimini, quia opus operor ego in diebus vestris, opus, quod non credetis, si quis enarraverit vobis!” ”.
42 וּבְצֵאת הַיְּהוּדִים מִבֵּית הַכְּנֵסֶת בִּקְשׁוּ מֵהֶם הַגּוֹיִם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה	42 Exeuntibus autem illis, rogabant, ut sequenti sabbato loquerentur sibi verbahaec.
43 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים וּמִגֵּרֵי הַצֶּדֶק הָלְכוּ אַחֲרֵי פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא בְּהִפָּרֵד הַקָּהָל וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עַל־לִבָּם וַיַּזְהִירוּם לַעֲמֹד בְּחֶסֶד הָאֱלֹהִים	43 Cumque dimissa esset synagoga, secuti sunt multi Iudaeorum et colentiumproselytorum Paulum et Barnabam, qui loquentes suadebant eis, ut permanerent ingratia Dei.
44 וּבַשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית נִקְהֲלָה כִּמְעַט כָּל־הָעִיר לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה	44 Sequenti vero sabbato paene universa civitas convenit audire verbum Domini.
45 וַיְהִי כִּרְאוֹת הַיְּהוּדִים אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה וַיַּכְחִישׁוּ אֶת־דִּבְרֵי פוֹלוֹס הַכְחֵשׁ וְגַדֵּף	45 Videntes autem turbas Iudaei, repleti sunt zelo; et contradicebant his, quaea Paulo dicebantur, blasphemantes.
46 אָז הִגִּידוּ פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא עַל־פְּנֵיהֶם לֵאמֹר בְּדִין הָיָה לְהַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מְאַסְתֶּם אוֹתוֹ וְאֵינְכֶם זֹכִים בְּעֵינֵיכֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם לָכֵן הִנְנוּ פֹנִים אֶל־הַגּוֹיִם	46 Tunc audenter Paulus et Barnabas dixerunt: “ Vobis oportebat primum loquiverbum Dei; sed quoniam repellitis illud et indignos vos iudicatis aeternaevitae, ecce convertimur ad gentes.
47 כִּי כֵן צִוָּה עָלֵינוּ הָאָדוֹן נְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ	47 Sic enim praecepit nobis Dominus: “Posui te in lumen gentium, ut sis in salutem usque ad extremum terrae” ”.
48 וַיִּשְׂמְחוּ הַגּוֹיִם כְּשָׁמְעָם וַיְהַלְלוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וַיַּאֲמִינוּ כֹּל אֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים לְחַיֵּי עוֹלָם	48 Audientes autem gentes gaudebant et glorificabant verbum Domini, etcrediderunt, quotquot erant praeordinati ad vitam aeternam;
49 וַיִּפְרֹץ דְּבַר־יְהוָֹה בְּכָל־הַמָּקוֹם	49 ferebatur autemverbum Domini per universam regionem.
50 אַךְ הַיְּהוּדִים הֵסִיתוּ אֶת־הַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת וְאֶת־אֲצִילֵי הָעִיר וַיְעוֹרְרוּ רְדִיפָה עַל־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַיְגָרְשׁוּם מִגְּבוּלָם	50 Iudaei autem concitaverunt honestasinter colentes mulieres et primos civitatis et excitaverunt persecutionem inPaulum et Barnabam et eiecerunt eos de finibus suis.
51 וְהֵמָּה נִעֲרוּ עֲלֵיהֶם אֶת־הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְאִיקָנְיוֹן	51 At illi, excusso pulverepedum in eos, venerunt Iconium;
52 וְהַתַּלְמִידִים מָלְאוּ שִׂמְחָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	52 discipuli quoque replebantur gaudio etSpiritu Sancto.