Lettera ai Colossesi - מכתב לקולוסים 13

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	LXX
1 וַאֲנָשִׁים נְבִיאִים וּמְלַמְּדִים הָיוּ בְאַנְטְיוֹכְיָא בַּקְּהִלָּה אֲשֶׁר־בָּהּ בַּר־נַבָּא וְשִׁמְעוֹן הַנִּקְרָא נִיגַר וְלוּקְיוֹס הַקּוּרִינִי וּמְנַחֵם אֲשֶׁר גֻּדַּל עִם־הוֹרְדוֹס שַׂר־הָרֹבַע וְשָׁאוּל	1 Ἦσαν δὲ ἐν Ἀντιοχείᾳ κατὰ τὴν οὖσαν ἐκκλησίαν προφῆται καὶ διδάσκαλοι ὅ τε Βαρναβᾶς καὶ Συμεὼν ὁ καλούμενος Νίγερ καὶ Λούκιος ὁ Κυρηναῖος, Μαναήν τε Ἡρῴδου τοῦ τετραάρχου σύντροφος καὶ Σαῦλος.
2 וַיְהִי בְּשָׁרְתָם אֶת־יְהוָֹה וּבְצוּמָם וַיֹּאמֶר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הַבְדִּילוּ לִי אֵת בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר קְרָאתִים לָהּ	2 Λειτουργούντων δὲ αὐτῶν τῷ κυρίῳ καὶ νηστευόντων εἶπεν τὸ πνεῦμα τὸ ἅγιον· ἀφορίσατε δή μοι τὸν Βαρναβᾶν καὶ Σαῦλον εἰς τὸ ἔργον ὃ προσκέκλημαι αὐτούς.
3 וַיָּצוּמוּ וַיִּתְפַּלְלוּ וַיִּסְמְכוּ אֶת־יְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם וַיְשַׁלְּחוּם	3 τότε νηστεύσαντες καὶ προσευξάμενοι καὶ ἐπιθέντες τὰς χεῖρας αὐτοῖς ἀπέλυσαν.
4 וְהֵמָּה הַמְשֻׁלָּחִים עַל־יְדֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ יָרְדוּ אֶל־סְלוּקְיָא וּמִשָּׁם בָּאוּ בָאֳנִיָּה אֶל־קַפְרוֹס	4 Αὐτοὶ μὲν οὖν ἐκπεμφθέντες ὑπὸ τοῦ ἁγίου πνεύματος κατῆλθον εἰς Σελεύκειαν, ἐκεῖθέν τε ἀπέπλευσαν εἰς Κύπρον
5 וַיָּבֹאוּ אֶל־עִיר סְלָמִיס וַיַּגִּידוּ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת אֲשֶׁר לַיְּהוּדִים וַיְהִי לָהֶם גַּם־יוֹחָנָן לִמְשָׁרֵת	5 καὶ γενόμενοι ἐν Σαλαμῖνι κατήγγελλον τὸν λόγον τοῦ θεοῦ ἐν ταῖς συναγωγαῖς τῶν Ἰουδαίων. εἶχον δὲ καὶ Ἰωάννην ὑπηρέτην.
6 וַיַּעַבְרוּ בְּכָל־הָאִי עַד־פָּפוֹס וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְכַשֵּׁף אֶחָד נְבִיא־שֶׁקֶר אִישׁ יְהוּדִי וּשְׁמוֹ בַּר־יֵשׁוּעַ	6 Διελθόντες δὲ ὅλην τὴν νῆσον ἄχρι Πάφου εὗρον ἄνδρα τινὰ μάγον ψευδοπροφήτην Ἰουδαῖον ᾧ ὄνομα Βαριησοῦ
7 אֲשֶׁר הָיָה עִם־סַרְגִיּוֹס פּוֹלוֹס שַׂר הַמְּדִינָה אִישׁ נָבוֹן וְהוּא קָרָא אֵלָיו אֶת־בַּר־נַבָּא וְאֶת־שָׁאוּל וַיִּתְאָו לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים	7 ὃς ἦν σὺν τῷ ἀνθυπάτῳ Σεργίῳ Παύλῳ, ἀνδρὶ συνετῷ. οὗτος προσκαλεσάμενος Βαρναβᾶν καὶ Σαῦλον ἐπεζήτησεν ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ θεοῦ.
8 וַיַּעֲמֹד לְנֶגְדָם אַלִּימָא הַמְכַשֵּׁף כִּי־זֶה תַּרְגּוּם שְׁמוֹ וַיְבַקֵּשׁ לְהַטּוֹת אֶת־הַשַּׂר מִן־הָאֱמוּנָה	8 ἀνθίστατο δὲ αὐτοῖς Ἐλύμας ὁ μάγος, οὕτως γὰρ μεθερμηνεύεται τὸ ὄνομα αὐτοῦ, ζητῶν διαστρέψαι τὸν ἀνθύπατον ἀπὸ τῆς πίστεως.
9 וְשָׁאוּל הַנִּקְרָא גַם־פּוֹלוֹס מָלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַיִּסְתַּכֵּל בּוֹ	9 Σαῦλος δέ, ὁ καὶ Παῦλος, πλησθεὶς πνεύματος ἁγίου ἀτενίσας εἰς αὐτὸν
10 וַיֹּאמֶר אַתָּה הַמָּלֵא כָל־מִרְמָה וְכָל־עַוְלָה בֶּן־בְּלִיַּעַל וְשֹוֹנֵא כָל־צֶדֶק הֲלֹא תֶחְדַּל לְסַלֵּף אֶת־דַּרְכֵי יְהוָֹה הַיְשָׁרִים	10 εἶπεν· ὦ πλήρης παντὸς δόλου καὶ πάσης ῥᾳδιουργίας, υἱὲ διαβόλου, ἐχθρὲ πάσης δικαιοσύνης, οὐ παύσῃ διαστρέφων τὰς ὁδοὺς [τοῦ] κυρίου τὰς εὐθείας;
11 וְעַתָּה הִנֵּה יַד־יְהוָֹה בְּךָ וְהָיִיתָ עִוֵּר וְלֹא תִרְאֶה אֶת־הַשֶּׁמֶשׁ עַד־עֵת מוֹעֵד וַתִּפֹּל עָלָיו פִּתְאֹם אֲפֵלָה וַחֲשֵׁכָה וַיִּפֶן הֵנָּה וָהֵנָּה וַיְבַקֵּשׁ אִישׁ לְהוֹלִיכוֹ בְיָדוֹ	11 καὶ νῦν ἰδοὺ χεὶρ κυρίου ἐπὶ σὲ καὶ ἔσῃ τυφλὸς μὴ βλέπων τὸν ἥλιον ἄχρι καιροῦ. παραχρῆμά τε ἔπεσεν ἐπ’ αὐτὸν ἀχλὺς καὶ σκότος καὶ περιάγων ἐζήτει χειραγωγούς.
12 וְהַשַּׂר כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הֶאֱמִין וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל־תּוֹרַת הָאָדוֹן	12 τότε ἰδὼν ὁ ἀνθύπατος τὸ γεγονὸς ἐπίστευσεν ἐκπλησσόμενος ἐπὶ τῇ διδαχῇ τοῦ κυρίου.
13 וַיֵּצְאוּ פּוֹלוֹס וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִפָּפוֹס וַיֵּרְדוּ בָאֳנִיָּה וַיָּבֹאוּ אֶל־פַּרְגִי אֲשֶׁר בְּפַמְפּוּלְיָא וַיַּעֲזֹב אֹתָם יוֹחָנָן וַיָּשָׁב יְרוּשָׁלָיִם	13 Ἀναχθέντες δὲ ἀπὸ τῆς Πάφου οἱ περὶ Παῦλον ἦλθον εἰς Πέργην τῆς Παμφυλίας, Ἰωάννης δὲ ἀποχωρήσας ἀπ’ αὐτῶν ὑπέστρεψεν εἰς Ἱεροσόλυμα.
14 וְהֵמָּה נָסְעוּ מִפַּרְגִי וַיָּבֹאוּ אֶל־אַנְטְיוֹכְיָא אֲשֶׁר בְּפִיסִדְיָא וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית הַכְּנֵסֶת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וַיֵּשֵׁבוּ	14 Αὐτοὶ δὲ διελθόντες ἀπὸ τῆς Πέργης παρεγένοντο εἰς Ἀντιόχειαν τὴν Πισιδίαν, καὶ [εἰσ]ελθόντες εἰς τὴν συναγωγὴν τῇ ἡμέρᾳ τῶν σαββάτων ἐκάθισαν.
15 וַיְהִי אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים וַיִּשְׁלְחוּ אֲלֵיהֶם רָאשֵׁי הַכְּנֵסֶת לֵאמֹר אֲנָשִׁים אַחִים אִם־יֵשׁ לָכֶם דְּבַר־מוּסָר לָעָם דַּבֵּרוּ	15 μετὰ δὲ τὴν ἀνάγνωσιν τοῦ νόμου καὶ τῶν προφητῶν ἀπέστειλαν οἱ ἀρχισυνάγωγοι πρὸς αὐτοὺς λέγοντες· ἄνδρες ἀδελφοί, εἴ τίς ἐστιν ἐν ὑμῖν λόγος παρακλήσεως πρὸς τὸν λαόν, λέγετε.
16 וַיָּקָם פּוֹלוֹס וַיָּנֶף יָדוֹ וַיֹּאמַר אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְיִרְאֵי אֱלֹהִים שְׁמָעוּ	16 Ἀναστὰς δὲ Παῦλος καὶ κατασείσας τῇ χειρὶ εἶπεν· ἄνδρες Ἰσραηλῖται καὶ οἱ φοβούμενοι τὸν θεόν, ἀκούσατε.
17 אֱלֹהֵי הָעָם הַזֶּה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּחַר בַּאֲבוֹתֵינוּ וַיְרוֹמֵם אֶת־הָעָם בִּהְיוֹתָם גֵּרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וּבִזְרוֹעַ רָמָה הוֹצִיאָם מִשָּׁם	17 ὁ θεὸς τοῦ λαοῦ τούτου Ἰσραὴλ ἐξελέξατο τοὺς πατέρας ἡμῶν καὶ τὸν λαὸν ὕψωσεν ἐν τῇ παροικίᾳ ἐν γῇ Αἰγύπτου καὶ μετὰ βραχίονος ὑψηλοῦ ἐξήγαγεν αὐτοὺς ἐξ αὐτῆς,
18 וַיִּשָּׂא אֹתָם וַיְכַלְכְּלֵם בַּמִּדְבָּר כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה	18 καὶ ὡς τεσσερακονταετῆ χρόνον ἐτροποφόρησεν αὐτοὺς ἐν τῇ ἐρήμῳ
19 וַיַּשְׁמֵד שִׁבְעָה גוֹיִם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְחַלֵּק אֶת־אַרְצָם לָהֶם לְנַחֲלָה	19 καὶ καθελὼν ἔθνη ἑπτὰ ἐν γῇ Χανάαν κατεκληρονόμησεν τὴν γῆν αὐτῶν
20 וְאַחֲרֵי־כֵן נָתַן לָהֶם שֹׁפְטִים כְּאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה עַד־יְמֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא	20 ὡς ἔτεσιν τετρακοσίοις καὶ πεντήκοντα. καὶ μετὰ ταῦτα ἔδωκεν κριτὰς ἕως Σαμουὴλ [τοῦ] προφήτου.
21 וַיִּשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ וַיִּתֵּן לָהֶם אֱלֹהִים אֶת־שָׁאוּל בֶּן קִישׁ אִישׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין אַרְבָּעִים שָׁנָה	21 κἀκεῖθεν ᾐτήσαντο βασιλέα καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς ὁ θεὸς τὸν Σαοὺλ υἱὸν Κίς, ἄνδρα ἐκ φυλῆς Βενιαμίν, ἔτη τεσσεράκοντα,
22 וְכַהֲסִירוֹ אוֹתוֹ וַיָּקֶם אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר גַּם־הֵעִיד עָלָיו לֵאמֹר מָצָאתִי דָוִד אֶת־בֶּן־יִשַׁי אִישׁ כִּלְבָבִי וְהוּא יַעֲשֶׂה אֶת־כָּל־חֶפְצִי	22 καὶ μεταστήσας αὐτὸν ἤγειρεν τὸν Δαυὶδ αὐτοῖς εἰς βασιλέα ᾧ καὶ εἶπεν μαρτυρήσας· εὗρον Δαυὶδ τὸν τοῦ Ἰεσσαί, ἄνδρα κατὰ τὴν καρδίαν μου, ὃς ποιήσει πάντα τὰ θελήματά μου.
23 וְזֶה הוּא אֲשֶׁר מִזַּרְעוֹ הֵקִים הָאֱלֹהִים כְּפִי הַהַבְטָחָה גּוֹאֵל לְיִשְׂרָאֵל אֶת־יֵשׁוּעַ	23 τούτου ὁ θεὸς ἀπὸ τοῦ σπέρματος κατ’ ἐπαγγελίαν ἤγαγεν τῷ Ἰσραὴλ σωτῆρα Ἰησοῦν,
24 אֲשֶׁר לִפְנֵי בוֹאוֹ קִדֵּם יוֹחָנָן לִקְרֹא אֶת־טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה אֶל־כָּל־עַם יִשְׂרָאֵל	24 προκηρύξαντος Ἰωάννου πρὸ προσώπου τῆς εἰσόδου αὐτοῦ βάπτισμα μετανοίας παντὶ τῷ λαῷ Ἰσραήλ.
25 וַיְהִי כְּכַלּוֹת יוֹחָנָן אֶת־מְרוּצָתוֹ וַיֹּאמֶר לְמִי תַּחְשְׁבוּנִי לֹא אֲנִי הוּא כִּי הִנֵּה הוּא־בָא אַחֲרַי וַאֲנִי נְקַלֹּתִי מֵהַתִּיר אֶת־נַעֲלֵי רַגְלָיו	25 ὡς δὲ ἐπλήρου Ἰωάννης τὸν δρόμον, ἔλεγεν· τί ἐμὲ ὑπονοεῖτε εἶναι; οὐκ εἰμὶ ἐγώ· ἀλλ’ ἰδοὺ ἔρχεται μετ’ ἐμὲ οὗ οὐκ εἰμὶ ἄξιος τὸ ὑπόδημα τῶν ποδῶν λῦσαι.
26 אֲנָשִׁים אַחִים בְּנֵי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם וְיִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם לָכֶם שָׁלוּחַ דְּבַר הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת	26 Ἄνδρες ἀδελφοί, υἱοὶ γένους Ἀβραὰμ καὶ οἱ ἐν ὑμῖν φοβούμενοι τὸν θεόν, ἡμῖν ὁ λόγος τῆς σωτηρίας ταύτης ἐξαπεστάλη.
27 כִּי־ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְרָאשֵׁיהֶם יַעַן אֲשֶׁר לֹא הִכִּירֻהוּ מִלְאוּ בְּמִשְׁפָּטָם אֲשֶׁר שְׁפָטֻהוּ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים הַנִּקְרָאִים בְּכָל־שַׁבָּת	27 οἱ γὰρ κατοικοῦντες ἐν Ἰερουσαλὴμ καὶ οἱ ἄρχοντες αὐτῶν τοῦτον ἀγνοήσαντες καὶ τὰς φωνὰς τῶν προφητῶν τὰς κατὰ πᾶν σάββατον ἀναγινωσκομένας κρίναντες ἐπλήρωσαν,
28 וְאַף כִּי־לֹא מָצְאוּ־בוֹ מִשְׁפַּט־מָוֶת שָׁאֲלוּ מֵאֵת פִּילָטוֹס לַהֲמִיתוֹ	28 καὶ μηδεμίαν αἰτίαν θανάτου εὑρόντες ᾐτήσαντο Πιλᾶτον ἀναιρεθῆναι αὐτόν.
29 וְכַאֲשֶׁר הִשְׁלִימוּ אֶת־כָּל־הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים עָלָיו הוֹרִידוּ אוֹתוֹ מִן־הָעֵץ וַיַּנִּיחֻהוּ בַּקָּבֶר	29 ὡς δὲ ἐτέλεσαν πάντα τὰ περὶ αὐτοῦ γεγραμμένα, καθελόντες ἀπὸ τοῦ ξύλου ἔθηκαν εἰς μνημεῖον.
30 אֲבָל הָאֱלֹהִים הֱקִימוֹ מִן־הַמֵּתִים	30 ὁ δὲ θεὸς ἤγειρεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν,
31 וַיֵּרָא יָמִים רַבִּים אֶל־הָעֹלִים אִתּוֹ מִן־הַגָּלִיל יְרוּשָׁלָיְמָה וְהֵמָּה עַתָּה עֵדָיו אֶל־הָעָם	31 ὃς ὤφθη ἐπὶ ἡμέρας πλείους τοῖς συναναβᾶσιν αὐτῷ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας εἰς Ἰερουσαλήμ, οἵτινες [νῦν] εἰσιν μάρτυρες αὐτοῦ πρὸς τὸν λαόν.
32 וַאֲנַחְנוּ מְבַשְּׂרִים אֶתְכֶם אֶת־בְּשׂוֹרַת הַהַבְטָחָה אֲשֶׁר הָיְתָה לַאֲבוֹתֵינוּ כִּי אֹתָהּ מִלֵּא הָאֱלֹהִים לָנוּ בְּנֵיהֶם בַּהֲקִימוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ	32 Καὶ ἡμεῖς ὑμᾶς εὐαγγελιζόμεθα τὴν πρὸς τοὺς πατέρας ἐπαγγελίαν γενομένην,
33 כַּכָּתוּב בַּמִּזְמוֹר הַשֵּׁנִי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ	33 ὅτι ταύτην ὁ θεὸς ἐκπεπλήρωκεν τοῖς τέκνοις [αὐτῶν] ἡμῖν ἀναστήσας Ἰησοῦν ὡς καὶ ἐν τῷ ψαλμῷ γέγραπται τῷ δευτέρῳ· υἱός μου εἶ σύ, ἐγὼ σήμερον γεγέννηκά σε.
34 וְעַל־אֲשֶׁר הֵקִים אֹתוֹ מִן־הַמֵּתִים לְבִלְתִּי שׁוּב עוֹד לַשַּׁחַת כֹּה אָמַר אֶתֵּן לָכֶם חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים	34 ὅτι δὲ ἀνέστησεν αὐτὸν ἐκ νεκρῶν μηκέτι μέλλοντα ὑποστρέφειν εἰς διαφθοράν, οὕτως εἴρηκεν ὅτι δώσω ὑμῖν τὰ ὅσια Δαυὶδ τὰ πιστά.
35 עַל־כֵּן הוּא אֹמֵר גַּם־בְּמָקוֹם אַחֵר לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת	35 διότι καὶ ἐν ἑτέρῳ λέγει· οὐ δώσεις τὸν ὅσιόν σου ἰδεῖν διαφθοράν.
36 כִּי דָוִד גָּוַע אַחֲרֵי שָׁרְתוֹ בְדוֹרוֹ לַעֲצַת הָאֱלֹהִים וַיֵּאָסֵף אֶל־אֲבוֹתָיו וַיַּרְא אֶת־הַשָּׁחַת	36 Δαυὶδ μὲν γὰρ ἰδίᾳ γενεᾷ ὑπηρετήσας τῇ τοῦ θεοῦ βουλῇ ἐκοιμήθη καὶ προσετέθη πρὸς τοὺς πατέρας αὐτοῦ καὶ εἶδεν διαφθοράν·
37 וַאֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ הוּא לֹא־רָאָה הַשָּׁחַת	37 ὃν δὲ ὁ θεὸς ἤγειρεν, οὐκ εἶδεν διαφθοράν.
38 לָכֵן אֲנָשִׁים אַחִים יִוָּדַע לָכֶם כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הֻגַּד לָכֶם סְלִיחַת הַחֲטָאִים	38 γνωστὸν οὖν ἔστω ὑμῖν, ἄνδρες ἀδελφοί, ὅτι διὰ τούτου ὑμῖν ἄφεσις ἁμαρτιῶν καταγγέλλεται, [καὶ] ἀπὸ πάντων ὧν οὐκ ἠδυνήθητε ἐν νόμῳ Μωϋσέως δικαιωθῆναι,
39 וּבְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְכָלְתֶּם לְהִצְטַדֵּק בְּתוֹרַת משֶׁה כָּל־הַמַּאֲמִין יֻצְדַּק עַל־יָדוֹ	39 ἐν τούτῳ πᾶς ὁ πιστεύων δικαιοῦται.
40 לָכֵן הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן־יָבוֹא עֲלֵיכֶם הַנֶּאֱמָר בַּנְּבִיאִים	40 βλέπετε οὖν μὴ ἐπέλθῃ τὸ εἰρημένον ἐν τοῖς προφήταις·
41 רְאוּ בֹּגְדִים וְהִתַּמְּהוּ וָשֹׁמּוּ כִּי־פֹעַל פֹּעֵל אֲנִי בִּימֵיכֶם פֹּעַל אֲשֶׁר לֹא תַאֲמִינוּ כִּי־יְסֻפַּר לָכֶם	41 ἴδετε, οἱ καταφρονηταί, καὶ θαυμάσατε καὶ ἀφανίσθητε, ὅτι ἔργον ἐργάζομαι ἐγὼ ἐν ταῖς ἡμέραις ὑμῶν, ἔργον ὃ οὐ μὴ πιστεύσητε ἐάν τις ἐκδιηγῆται ὑμῖν.
42 וּבְצֵאת הַיְּהוּדִים מִבֵּית הַכְּנֵסֶת בִּקְשׁוּ מֵהֶם הַגּוֹיִם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה	42 Ἐξιόντων δὲ αὐτῶν παρεκάλουν εἰς τὸ μεταξὺ σάββατον λαληθῆναι αὐτοῖς τὰ ῥήματα ταῦτα.
43 וְרַבִּים מִן־הַיְּהוּדִים וּמִגֵּרֵי הַצֶּדֶק הָלְכוּ אַחֲרֵי פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא בְּהִפָּרֵד הַקָּהָל וְהֵמָּה דִּבְּרוּ עַל־לִבָּם וַיַּזְהִירוּם לַעֲמֹד בְּחֶסֶד הָאֱלֹהִים	43 λυθείσης δὲ τῆς συναγωγῆς ἠκολούθησαν πολλοὶ τῶν Ἰουδαίων καὶ τῶν σεβομένων προσηλύτων τῷ Παύλῳ καὶ τῷ Βαρναβᾷ, οἵτινες προσλαλοῦντες αὐτοῖς ἔπειθον αὐτοὺς προσμένειν τῇ χάριτι τοῦ θεοῦ.
44 וּבַשַּׁבָּת הַשֵּׁנִית נִקְהֲלָה כִּמְעַט כָּל־הָעִיר לִשְׁמֹעַ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה	44 Τῷ δὲ ἐρχομένῳ σαββάτῳ σχεδὸν πᾶσα ἡ πόλις συνήχθη ἀκοῦσαι τὸν λόγον τοῦ κυρίου.
45 וַיְהִי כִּרְאוֹת הַיְּהוּדִים אֶת־הֲמוֹן הָעָם וַיִּמָּלְאוּ קִנְאָה וַיַּכְחִישׁוּ אֶת־דִּבְרֵי פוֹלוֹס הַכְחֵשׁ וְגַדֵּף	45 ἰδόντες δὲ οἱ Ἰουδαῖοι τοὺς ὄχλους ἐπλήσθησαν ζήλου καὶ ἀντέλεγον τοῖς ὑπὸ Παύλου λαλουμένοις βλασφημοῦντες.
46 אָז הִגִּידוּ פוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא עַל־פְּנֵיהֶם לֵאמֹר בְּדִין הָיָה לְהַשְׁמִיעַ אֶתְכֶם בָּרִאשׁוֹנָה אֶת־דְּבַר הָאֱלֹהִים וְעַתָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר־מְאַסְתֶּם אוֹתוֹ וְאֵינְכֶם זֹכִים בְּעֵינֵיכֶם לְחַיֵּי הָעוֹלָם לָכֵן הִנְנוּ פֹנִים אֶל־הַגּוֹיִם	46 παρρησιασάμενοί τε ὁ Παῦλος καὶ ὁ Βαρναβᾶς εἶπαν· ὑμῖν ἦν ἀναγκαῖον πρῶτον λαληθῆναι τὸν λόγον τοῦ θεοῦ· ἐπειδὴ ἀπωθεῖσθε αὐτὸν καὶ οὐκ ἀξίους κρίνετε ἑαυτοὺς τῆς αἰωνίου ζωῆς, ἰδοὺ στρεφόμεθα εἰς τὰ ἔθνη.
47 כִּי כֵן צִוָּה עָלֵינוּ הָאָדוֹן נְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ	47 οὕτως γὰρ ἐντέταλται ἡμῖν ὁ κύριος· τέθεικά σε εἰς φῶς ἐθνῶν τοῦ εἶναί σε εἰς σωτηρίαν ἕως ἐσχάτου τῆς γῆς.
48 וַיִּשְׂמְחוּ הַגּוֹיִם כְּשָׁמְעָם וַיְהַלְלוּ אֶת־דְּבַר יְהוָֹה וַיַּאֲמִינוּ כֹּל אֲשֶׁר הָיוּ מוּכָנִים לְחַיֵּי עוֹלָם	48 Ἀκούοντα δὲ τὰ ἔθνη ἔχαιρον καὶ ἐδόξαζον τὸν λόγον τοῦ κυρίου καὶ ἐπίστευσαν ὅσοι ἦσαν τεταγμένοι εἰς ζωὴν αἰώνιον·
49 וַיִּפְרֹץ דְּבַר־יְהוָֹה בְּכָל־הַמָּקוֹם	49 διεφέρετο δὲ ὁ λόγος τοῦ κυρίου δι’ ὅλης τῆς χώρας.
50 אַךְ הַיְּהוּדִים הֵסִיתוּ אֶת־הַנָּשִׁים הַחֲסִידוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת וְאֶת־אֲצִילֵי הָעִיר וַיְעוֹרְרוּ רְדִיפָה עַל־פּוֹלוֹס וּבַר־נַבָּא וַיְגָרְשׁוּם מִגְּבוּלָם	50 οἱ δὲ Ἰουδαῖοι παρώτρυναν τὰς σεβομένας γυναῖκας τὰς εὐσχήμονας καὶ τοὺς πρώτους τῆς πόλεως καὶ ἐπήγειραν διωγμὸν ἐπὶ τὸν Παῦλον καὶ Βαρναβᾶν καὶ ἐξέβαλον αὐτοὺς ἀπὸ τῶν ὁρίων αὐτῶν.
51 וְהֵמָּה נִעֲרוּ עֲלֵיהֶם אֶת־הֶעָפָר מֵעַל רַגְלֵיהֶם וַיֵּלְכוּ לְאִיקָנְיוֹן	51 οἱ δὲ ἐκτιναξάμενοι τὸν κονιορτὸν τῶν ποδῶν ἐπ’ αὐτοὺς ἦλθον εἰς Ἰκόνιον,
52 וְהַתַּלְמִידִים מָלְאוּ שִׂמְחָה וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ	52 οἵ τε μαθηταὶ ἐπληροῦντο χαρᾶς καὶ πνεύματος ἁγίου.