Vaikrà (ויקרא) - Levitico 7

STUTTGARTENSIA-DELITZSCH	MODERN HEBREW BIBLE
1 וְזֹאת תֹּורַת הָאָשָׁם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא	1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא
2 בִּמְקֹום אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת־הָאָשָׁם וְאֶת־דָּמֹו יִזְרֹק עַל־הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב	2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב
3 וְאֵת כָּל־חֶלְבֹּו יַקְרִיב מִמֶּנּוּ אֵת הָאַלְיָה וְאֶת־הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת־הַקֶּרֶב	3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב
4 וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת־הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר עַל־הַכְּסָלִים וְאֶת־הַיֹּתֶרֶת עַל־הַכָּבֵד עַל־הַכְּלָיֹת יְסִירֶנָּה	4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה
5 וְהִקְטִיר אֹתָם הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה אִשֶּׁה לַיהוָה אָשָׁם הוּא	5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא
6 כָּל־זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכְלֶנּוּ בְּמָקֹום קָדֹושׁ יֵאָכֵל קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא	6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא
7 כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם תֹּורָה אַחַת לָהֶם הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יְכַפֶּר־בֹּו לֹו יִהְיֶה	7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה
8 וְהַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֶת־עֹלַת אִישׁ עֹור הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב לַכֹּהֵן לֹו יִהְיֶה	8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה
9 וְכָל־מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל־נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל־מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לֹו תִהְיֶה	9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה
10 וְכָל־מִנְחָה בְלוּלָה־בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכָל־בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו׃ פ	10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו
11 וְזֹאת תֹּורַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה	11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה
12 אִם עַל־תֹּודָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב ׀ עַל־זֶבַח הַתֹּודָה חַלֹּות מַצֹּות בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצֹּות מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן	12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן
13 עַל־חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קָרְבָּנֹו עַל־זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו	13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו
14 וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכָּל־קָרְבָּן תְּרוּמָה לַיהוָה לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת־דַּם הַשְּׁלָמִים לֹו יִהְיֶה	14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה
15 וּבְשַׂר זֶבַח תֹּודַת שְׁלָמָיו בְּיֹום קָרְבָּנֹו יֵאָכֵל לֹא־יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד־בֹּקֶר	15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר
16 וְאִם־נֶדֶר ׀ אֹו נְדָבָה זֶבַח קָרְבָּנֹו בְּיֹום הַקְרִיבֹו אֶת־זִבְחֹו יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת וְהַנֹּותָר מִמֶּנּוּ יֵאָכֵל	16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל
17 וְהַנֹּותָר מִבְּשַׂר הַזָּבַח בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף	17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף
18 וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר־זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה הַמַּקְרִיב אֹתֹו לֹא יֵחָשֵׁב לֹו פִּגּוּל יִהְיֶה וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא	18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא
19 וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר־יִגַּע בְּכָל־טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף וְהַבָּשָׂר כָּל־טָהֹור יֹאכַל בָּשָׂר	19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר
20 וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְטֻמְאָתֹו עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ	20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
21 וְנֶפֶשׁ כִּי־תִגַּע בְּכָל־טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אֹו ׀ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אֹו בְּכָל־שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר־זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃ פ	21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
22 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	22 וידבר יהוה אל משה לאמר
23 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כָּל־חֵלֶב שֹׁור וְכֶשֶׂב וָעֵז לֹא תֹאכֵלוּ	23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו
24 וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל־מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ	24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו
25 כִּי כָּל־אֹכֵל חֵלֶב מִן־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיהוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ	25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה
26 וְכָל־דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מֹושְׁבֹתֵיכֶם לָעֹוף וְלַבְּהֵמָה	26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה
27 כָּל־נֶפֶשׁ אֲשֶׁר־תֹּאכַל כָּל־דָּם וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ׃ פ	27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה
28 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר	28 וידבר יהוה אל משה לאמר
29 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת־זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהוָה יָבִיא אֶת־קָרְבָּנֹו לַיהוָה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו	29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו
30 יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָה אֶת־הַחֵלֶב עַל־הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתֹו תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָה	30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה
31 וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת־הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו	31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו
32 וְאֵת שֹׁוק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם	32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם
33 הַמַּקְרִיב אֶת־דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת־הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לֹו תִהְיֶה שֹׁוק הַיָּמִין לְמָנָה	33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה
34 כִּי אֶת־חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת ׀ שֹׁוק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק־עֹולָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל	34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל
35 זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו מֵאִשֵּׁי יְהוָה בְּיֹום הִקְרִיב אֹתָם לְכַהֵן לַיהוָה	35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה
36 אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לָתֵת לָהֶם בְּיֹום מָשְׁחֹו אֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֻקַּת עֹולָם לְדֹרֹתָם	36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם
37 זֹאת הַתֹּורָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים	37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים
38 אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיֹום צַוֹּתֹו אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶת־קָרְבְּנֵיהֶם לַיהוָה בְּמִדְבַּר סִינָי׃ פ	38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני