Isaiæ 26

NOVA VULGATA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 In die illa cantabitur canticum istud in terra Iudae: “ Urbs fortis nobis in salutem; posuit muros et antemurale.	1 בַּיֹּום הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר־הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז־לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חֹומֹות וָחֵל
2 Aperite portas, et ingrediatur gens iusta, quae servat fidem.	2 פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גֹוי־צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים
3 Propositum eius est firmum; servabis pacem, quia in te speravit.	3 יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלֹום ׀ שָׁלֹום כִּי בְךָ בָּטוּחַ
4 Sperate in Dominum in saeculis aeternis, Dominus est petra aeterna.	4 בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי־עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עֹולָמִים
5 Quia evertit habitantes in excelso, civitatem sublimem humiliabit; humiliabit eam usque ad terram, detrahet eam usque ad pulverem.	5 כִּי הֵשַׁח יֹשְׁבֵי מָרֹום קִרְיָה נִשְׂגָּבָה יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד־אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה עַד־עָפָר
6 Conculcabit eam pes, pedes pauperis, gressus egenorum.	6 תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים
7 Semita iusti recta est; rectum callem iusti complanas.	7 אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס
8 Et in semita iudiciorum tuorum, Domine, speravimus in te; ad nomen tuum et ad memoriale tuum desiderium animae.	8 אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת־נָפֶשׁ
9 Anima mea desiderat te in nocte, sed et spiritu meo in praecordiis meis te quaero. Cum resplenduerint iudicia tua in terra, iustitiam discent habitatores orbis.	9 נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף־רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל
10 Fit misericordia impio, non discet iustitiam; in terra probitatis inique gerit et non videt maiestatem Domini.	10 יֻחַן רָשָׁע בַּל־לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחֹות יְעַוֵּל וּבַל־יִרְאֶה גֵּאוּת יְהוָה׃ ס
11 Domine, exaltata est manus tua, et non vident; videant confusi zelum tuum in populum, et ignis hostium tuorum devorabit eos.	11 יְהוָה רָמָה יָדְךָ בַּל־יֶחֱזָיוּן יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת־עָם אַף־אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם׃ ס
12 Domine, dabis pacem nobis; omnia enim opera nostra operatus es nobis.	12 יְהוָה תִּשְׁפֹּת שָׁלֹום לָנוּ כִּי גַּם כָּל־מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ
13 Domine Deus noster, possederunt nos domini absque te; tantum in te recordemur nominis tui.	13 יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ לְבַד־בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ
14 Mortui non reviviscent, defuncti non resurgent; propterea visitasti et contrivisti eos et perdidisti omnem memoriam eorum.	14 מֵתִים בַּל־יִחְיוּ רְפָאִים בַּל־יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל־זֵכֶר לָמֹו
15 Auxisti gentem, Domine, auxisti gentem, glorificatus es; elongasti omnes terminos terrae.	15 יָסַפְתָּ לַגֹּוי יְהוָה יָסַפְתָּ לַגֹּוי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל־קַצְוֵי־אָרֶץ
16 Domine, in angustia quaesierunt te, fuderunt incantationem, castigatio tua in eis.	16 יְהוָה בַּצַּר פְּקָדוּךָ צָקוּן לַחַשׁ מוּסָרְךָ לָמֹו
17 Sicut quae concipit, cum appropinquaverit ad partum dolens clamat in doloribus suis, sic facti sumus a facie tua, Domine.	17 כְּמֹו הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה
18 Concepimus et parturivimus, quasi peperimus ventum. Salutes non fecimus in terra, ideo non nati sunt habitatores terrae.	18 הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמֹו יָלַדְנוּ רוּחַ יְשׁוּעֹת בַּל־נַעֲשֶׂה אֶרֶץ וּבַל־יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל
19 Reviviscent mortui tui, interfecti mei resurgent. Expergiscimini et laudate, qui habitatis in pulvere, quia ros lucis ros tuus, et terra defunctos suos edet in lucem.	19 יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אֹורֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל׃ ס
20 Vade, populus meus, intra in cubicula tua, claude ostia tua super te, abscondere modicum ad momentum, donec pertranseat indignatio.	20 לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר [דְּלָתֶיךָ כ] (דְּלָתְךָ ק) בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט־רֶגַע עַד־ [יַעֲבֹור כ] (יַעֲבָר־זָעַם׃ ק)
21 Ecce enim Dominus egredietur de loco suo, ut visitet iniquitatem habitatoris terrae contra eum; et revelabit terra sanguinem suum et non operiet ultra interfectos suos ”.	21 כִּי־הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקֹומֹו לִפְקֹד עֲוֹן יֹשֵׁב־הָאָרֶץ עָלָיו וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת־דָּמֶיהָ וְלֹא־תְכַסֶּה עֹוד עַל־הֲרוּגֶיהָ׃ ס