Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 11

MODERN HEBREW BIBLE	KING JAMES BIBLE
1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו	1 And when they came nigh to Jerusalem, unto Bethphage and Bethany, at the mount of Olives, he sendeth forth two of his disciples,
2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו	2 And saith unto them, Go your way into the village over against you: and as soon as ye be entered into it, ye shall find a colt tied, whereon never man sat; loose him, and bring him.
3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה	3 And if any man say unto you, Why do ye this? say ye that the Lord hath need of him; and straightway he will send him hither.
4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו	4 And they went their way, and found the colt tied by the door without in a place where two ways met; and they loose him.
5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר	5 And certain of them that stood there said unto them, What do ye, loosing the colt?
6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם	6 And they said unto them even as Jesus had commanded: and they let them go.
7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו	7 And they brought the colt to Jesus, and cast their garments on him; and he sat upon him.
8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך	8 And many spread their garments in the way: and others cut down branches off the trees, and strawed them in the way.
9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה	9 And they that went before, and they that followed, cried, saying, Hosanna; Blessed is he that cometh in the name of the Lord:
10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים	10 Blessed be the kingdom of our father David, that cometh in the name of the Lord: Hosanna in the highest.
11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר	11 And Jesus entered into Jerusalem, and into the temple: and when he had looked round about upon all things, and now the eventide was come, he went out unto Bethany with the twelve.
12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב	12 And on the morrow, when they were come from Bethany, he was hungry:
13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים	13 And seeing a fig tree afar off having leaves, he came, if haply he might find any thing thereon: and when he came to it, he found nothing but leaves; for the time of figs was not yet.
14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו	14 And Jesus answered and said unto it, No man eat fruit of thee hereafter for ever. And his disciples heard it.
15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים	15 And they come to Jerusalem: and Jesus went into the temple, and began to cast out them that sold and bought in the temple, and overthrew the tables of the moneychangers, and the seats of them that sold doves;
16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש	16 And would not suffer that any man should carry any vessel through the temple.
17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים	17 And he taught, saying unto them, Is it not written, My house shall be called of all nations the house of prayer? but ye have made it a den of thieves.
18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו	18 And the scribes and chief priests heard it, and sought how they might destroy him: for they feared him, because all the people was astonished at his doctrine.
19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר	19 And when even was come, he went out of the city.
20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה	20 And in the morning, as they passed by, they saw the fig tree dried up from the roots.
21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה	21 And Peter calling to remembrance saith unto him, Master, behold, the fig tree which thou cursedst is withered away.
22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים	22 And Jesus answering saith unto them, Have faith in God.
23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו	23 For verily I say unto you, That whosoever shall say unto this mountain, Be thou removed, and be thou cast into the sea; and shall not doubt in his heart, but shall believe that those things which he saith shall come to pass; he shall have whatsoever he saith.
24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם	24 Therefore I say unto you, What things soever ye desire, when ye pray, believe that ye receive them, and ye shall have them.
25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם	25 And when ye stand praying, forgive, if ye have ought against any: that your Father also which is in heaven may forgive you your trespasses.
26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם	26 But if ye do not forgive, neither will your Father which is in heaven forgive your trespasses.
27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים	27 And they come again to Jerusalem: and as he was walking in the temple, there come to him the chief priests, and the scribes, and the elders,
28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה	28 And say unto him, By what authority doest thou these things? and who gave thee this authority to do these things?
29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	29 And Jesus answered and said unto them, I will also ask of you one question, and answer me, and I will tell you by what authority I do these things.
30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני	30 The baptism of John, was it from heaven, or of men? answer me.
31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו	31 And they reasoned with themselves, saying, If we shall say, From heaven; he will say, Why then did ye not believe him?
32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת	32 But if we shall say, Of men; they feared the people: for all men counted John, that he was a prophet indeed.
33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	33 And they answered and said unto Jesus, We cannot tell. And Jesus answering saith unto them, Neither do I tell you by what authority I do these things.