Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 11

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו	1 Comme déjà ils arrivent à Bethphagé et Béthanie, près du mont des Oliviers, et qu’ils sont proches de Jérusalem,
2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו	2 Jésus envoie deux de ses disciples et leur dit: "Allez jusqu’au village d’en face; juste à l’entrée, vous trouverez un ânon attaché, sur lequel personne n’est encore monté. Détachez-le et amenez-le.
3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה	3 Si quelqu’un vous dit: ‘Pourquoi faites-vous cela?’ vous répondrez: ‘Le Seigneur en a besoin’, et aussitôt après il le renverra.”
4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו	4 Ils s’en vont donc et trouvent dans la rue un ânon attaché près d’une porte; ils le détachent.
5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר	5 Des gens qui sont là leur disent: "Pourquoi détachez-vous l’ânon?”
6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם	6 Ils leur répondent comme Jésus l’a dit et on les laisse faire.
7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו	7 Ils amènent l’ânon à Jésus; ils jettent sur lui leurs manteaux et Jésus s’assoit dessus.
8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך	8 Beaucoup étendent leurs manteaux sur le chemin, et d’autres des feuillages qu’ils ont coupés dans les champs.
9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה	9 Ceux qui vont devant et ceux qui suivent lancent des acclamations: "Hosanna! Béni soit celui qui vient au nom du Seigneur!
10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים	10 Béni soit le Royaume qui vient, le règne de David, notre père! Hosanna dans les hauteurs du ciel!”
11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר	11 Jésus entra dans Jérusalem, et jusque dans le Temple où il inspecta tout du regard. Il était déjà tard lorsqu’il repartit avec les Douze en direction de Béthanie.
12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב	12 Le lendemain, comme on sortait de Béthanie, Jésus eut faim.
13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים	13 Voyant de loin un figuier couvert de feuilles, il s’approcha pour voir s’il y trouverait quelque chose. Mais en s’approchant il ne trouva rien; il n’y avait que des feuilles, car ce n’était pas la saison des figues.
14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו	14 Jésus dit alors au figuier: "Que personne jamais plus ne mange de ton fruit!” Et ses disciples l’entendirent.
15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים	15 Ils arrivèrent à Jérusalem. Jésus entra dans le Temple et commença à jeter dehors tous ceux qui vendaient et achetaient dans le Temple. Il retourna les tables des changeurs de monnaie et les sièges des vendeurs de colombes;
16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש	16 il ne permettait pas qu’on transporte des paquets à travers les parvis du Temple.
17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים	17 Jésus leur fit la leçon: "N’est-il pas écrit: Ma maison sera appelée Maison de Prière pour toutes les nations? Et vous, vous en avez fait une caverne de voleurs.”
18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו	18 Les chefs des prêtres et les maîtres de la Loi en furent informés, et dès lors ils voulaient sa perte. Ils le redoutaient, car tout le monde était impressionné par son enseignement.
19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר	19 Quand arrivait le soir, ils sortaient de la ville.
20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה	20 Au matin, en repassant, ils voient le figuier desséché jusqu’aux racines.
21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה	21 Pierre alors se rappelle, et il dit à Jésus: "Rabbi, regarde! Le figuier que tu as maudit est tout desséché.”
22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים	22 Jésus répond: - Ayez foi en Dieu!
23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו	23 En vérité, je vous le dis, si quelqu’un dit à cette montagne: ‘Enlève-toi et jette-toi dans la mer!’ il ne faut pas qu’il hésite. S’il croit de tout son cœur que ce qu’il dit va se faire, eh bien oui, il l’aura.
24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם	24 Aussi je vous dis: Tout ce que vous demandez dans la prière, croyez que vous l’avez reçu et vous le recevrez.
25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם	25 “Quand vous êtes en train de prier, si vous avez quelque chose contre quelqu’un, pardonnez; et votre Père qui est dans les cieux vous pardonnera aussi vos fautes.”
26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם	26 NO TEXT
27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים	27 Ils revinrent à Jérusalem. Tandis qu’ils allaient et venaient dans le Temple, les chefs des prêtres, les maîtres de la Loi et les Anciens vinrent à lui
28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה	28 et lui dirent: "De quelle autorité fais-tu cela? Qui t’a chargé de le faire?”
29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	29 Jésus leur répond: "Je vous poserai une question, une seule. Répondez-moi et je vous dirai de quelle autorité je fais cela:
30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני	30 Le baptême de Jean, était-ce une initiative du Ciel, ou simplement humaine? Répondez-moi.”
31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו	31 Les autres commencent à se dire: "Si nous répondons que cela venait du Ciel, il nous dira: ‘Pourquoi n’avez-vous pas cru en lui?’
32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת	32 Mais comment dire que c’était chose humaine?” Ils ne le pouvaient par crainte du peuple, car tous considéraient Jean comme un vrai prophète.
33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה	33 Aussi répondent-ils à Jésus: "Nous ne savons pas.” Et Jésus leur dit: "Je ne vous dirai pas non plus de quel droit je fais tout cela.”