Yehzqè'l (יחזקאל) - Ezechiele 2

MODERN HEBREW BIBLE	DIODATI
1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים	1 Io son la rosa di Saron, Il giglio delle valli.
2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות	2 Quale è il giglio fra le spine, Tale è l’amica mia fra le fanciulle
3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי	3 Quale è il melo fra gli alberi d’un bosco, Tale è il mio amico fra i giovani; Io ho desiderato d’esser all’ombra sua, E mi vi son posta a sedere; E il suo frutto è stato dolce al mio palato.
4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה	4 Egli mi ha condotta nella casa del convito, E l’insegna ch’egli mi alza è: Amore.
5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני	5 Confortatemi con delle schiacciate d’uva, Sostenetemi con de’ pomi, Perciocchè io languisco d’amore.
6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני	6 Sia la sua man sinistra sotto al mio capo, Ed abbraccimi la sua destra.
7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ	7 IO vi scongiuro, o figliuole di Gerusalemme, Per le cavriuole, e per le cerve della campagna, Che voi non isvegliate l’amor mio, e non le rompiate il sonno, Finchè non le piaccia
8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות	8 Ecco la voce del mio amico; Ecco, egli ora viene Saltando su per i monti, Saltellando su per i colli.
9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים	9 L’amico mio è simile ad un cavriuolo, O ad un cerbiatto; Ecco ora sta dietro alla nostra parete, Egli riguarda per le finestre, Egli si mostra per i cancelli.
10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך	10 Il mio amico mi ha fatto motto, e mi ha detto: Levati, amica mia, bella mia, e vientene.
11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו	11 Perciocchè, ecco, il verno è passato; Il tempo delle gran piogge è mutato, ed è andato via;
12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו	12 I fiori si veggono sulla terra; Il tempo del cantare è giunto, E s’ode la voce della tortola nella nostra contrada.
13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך	13 Il fico ha messi i suoi ficucci, E le viti fiorite rendono odore; Levati, amica mia, bella mia, e vientene
14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה	14 O colomba mia, che stai nelle fessure delle rocce, Ne’ nascondimenti de’ balzi, Fammi vedere il tuo aspetto, Fammi udir la tua voce; Perciocchè la tua voce è soave, e il tuo aspetto è bello.
15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר	15 Pigliateci le volpi, Le piccole volpi che guastano le vigne, Le nostre vigne fiorite.
16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים	16 Il mio amico è mio, ed io son sua; Di lui, che pastura la greggia fra i gigli.
17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר	17 Ritornatene, amico mio, A guisa di cavriuolo o di cerbiatto, Sopra i monti di Beter, Finchè spiri l’aura del giorno, E che le ombre se ne fuggano