Abacuc 3

BIBBIA MARTINI	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Orazione di Habacuc Profeta per le ignoranze.	1 תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנֹות
2 Udii, o Signore, il tuo annunzio, e ne ebbi timore. Signore, a quell'opra tua dà esistenza nel mezzo degli anni. Nel mezzo degli anni tu la farai manifesta: quando ti sarai adirato, ti ricorderai della misericordia.	2 יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה פָּעָלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תֹּודִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּור
3 Iddio verrà dall'Austro, e il santo dal monte di Pharan: La gloria di lui ricuopre i cieli, e delle sue lodi è ripiena la terra.	3 אֱלֹוהַ מִתֵּימָן יָבֹוא וְקָדֹושׁ מֵהַר־פָּארָן סֶלָה כִּסָּה שָׁמַיִם הֹודֹו וּתְהִלָּתֹו מָלְאָה הָאָרֶץ
4 Egli sarà splendente come la luce: nelle sue mani le corna: Ivi è ascosa la sua possanza.	4 וְנֹגַהּ כָּאֹור תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדֹו לֹו וְשָׁם חֶבְיֹון עֻזֹּה
5 Innanzi a lui anderà la morte, e il diavolo precederà i suoi passi.	5 לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו
6 Si stette, e misurò la terra. Mirò, e conquise le genti, e le vetuste montagne furono stritolate: Furon depressi i colli del mondo, allorché si messe in viaggio l'eterno.	6 עָמַד ׀ וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גֹּויִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי־עַד שַׁחוּ גִּבְעֹות עֹולָם הֲלִיכֹות עֹולָם לֹו
7 Per ragion delle iniquità ho veduto le tende dell'Etiopia, e sconvolti i padiglioni di Madian.	7 תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעֹות אֶרֶץ מִדְיָן׃ ס
8 Forse contro le onde se' tu adirato, o Signore? o i tuoi furori son contro i flutti? o contro del mare si rivolge il tuo sdegno? Tu, che monti su' tuoi cavalli, e la tua quadriga è salvazione.	8 הֲבִנְהָרִים חָרָה יְהוָה אִם בַּנְּהָרִים אַפֶּךָ אִם־בַּיָּם עֶבְרָתֶךָ כִּי תִרְכַּב עַל־סוּסֶיךָ מַרְכְּבֹתֶיךָ יְשׁוּעָה
9 Tu metterai fuora risolutamente il tuo arco, secondo i giuramenti fatti a quelle tribù: Tu dividerai i fiumi della terra:	9 עֶרְיָה תֵעֹור קַשְׁתֶּךָ שְׁבֻעֹות מַטֹּות אֹמֶר סֶלָה נְהָרֹות תְּבַקַּע־אָרֶץ
10 Te videro le montagne, e tremarono; le gonfie fiumane si ritirarono; Gli abissi alzaron le voci loro, il profondo mare stese sue mani.	10 רָאוּךָ יָחִילוּ הָרִים זֶרֶם מַיִם עָבָר נָתַן תְּהֹום קֹולֹו רֹום יָדֵיהוּ נָשָׂא
11 Il sole, e la luna si stettero ai loro posti: se n'anderanno quelli al chiarore di tue saette, al lampeggiare dell'asta tua folgoreggiante.	11 שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאֹור חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ
12 Tu fremente conculcherai la terra, e nel tuo furore renderai stupide le nazioni.	12 בְּזַעַם תִּצְעַד־אָרֶץ בְּאַף תָּדוּשׁ גֹּויִם
13 Ti movesti per salvare il tuo popolo, per salvarlo tu col tuo Cristo. Percuotesti il capo della casa dell'empio, discopristi i fondamenti di lei da imo a sommo.	13 יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת־מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרֹות יְסֹוד עַד־צַוָּאר סֶלָה׃ פ
14 Maledicesti il suo scettro, il capo de' suoi guerrieri, che venivan qual turbine per isperdermi. La loro burbanza come di chi si divora il povero nascostamente.	14 נָקַבְתָּ בְמַטָּיו רֹאשׁ [פְּרָזֹו כ] (פְּרָזָיו ק) יִסְעֲרוּ לַהֲפִיצֵנִי עֲלִיצֻתָם כְּמֹו־לֶאֱכֹל עָנִי בַּמִּסְתָּר
15 Facesti strada nel mare a' tuoi cavalli, per mezzo al fango delle acque profonde.	15 דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים
16 Udii, e le mie viscere si commossero: a tal voce tremarono le mie labbra. Entri la putredine nelle mie ossa, e pulluli dentro di me; Perchè io abbia riposo nel giorno della tribolazione, e vada ad unirmi al nostro popolo accinto.	16 שָׁמַעְתִּי ׀ וַתִּרְגַּז בִּטְנִי לְקֹול צָלֲלוּ שְׂפָתַי יָבֹוא רָקָב בַּעֲצָמַי וְתַחְתַּי אֶרְגָּז אֲשֶׁר אָנוּחַ לְיֹום צָרָה לַעֲלֹות לְעַם יְגוּדֶנּוּ
17 Perocché il fico non fiorirà, e la vigna non butterà: L'ulivo non manterrà fede col frutto, e le campagne non daranno da mangiare: Saran rapite dall'ovile le pecore, e le stalle saran senza armenti.	17 כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמֹות לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים
18 Ma io mi rallegrerò nel Signore, ed esulterò in Dio, mio Gesù.	18 וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלֹוזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי
19 Il Signore Dio, mia fortezza: ed egli mi darà piedi come di cervo, Ed ei vincitore agli eccelsi luoghi miei mi condurrà cantante dei salmi.	19 יְהוִה אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלֹות וְעַל בָּמֹותַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹותָי
	20 הוֹסִיף עַל־כָּל־אֵלֶּה גַּם אֶת־זֹאת וַיַּסְגֵּר אֶת־יוֹחָנָן בְּמִשְׁמָר
	21 וַיְהִי בְּהִטָּבֵל כָּל־הָעָם וְגַם־יֵשׁוּעַ נִטְבָּל וּמִתְפַּלֵּל וַיִּפָּתְחוּ הַשָּׁמָיִם
	22 וַיֵּרֶד עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בִּדְמוּת גּוּף כְּיוֹנָה וַיְהִי־קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמַר אַתָּה בְּנִי יְדִידִי בְּךָ רָצְתָה נַפְשִׁי
	23 וְהוּא יֵשׁוּעַ בְּהַחִלּוֹ הָיָה כְּבֶן־שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיַּחְשְׁבֻהוּ לְבֶן־יוֹסֵף בֶּן־עֵלִי
	24 בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־יַנַּי בֶּן־יוֹסֵף
	25 בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־אָמוֹץ בֶּן־נַחוּם בֶּן־חֶסְלִי בֶּן־נַגָּי
	26 בֶּן־מַחַת בֶּן־מַתִּתְיָה בֶּן־שִׁמְעִי בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹדָה
	27 בֶּן־יוֹחָנָן בֶּן־רֵישָׁא בֶּן־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל בֶּן־נֵרִי
	28 בֶּן־מַלְכִּי בֶּן־אַדִּי בֶּן־קוֹסָם בֶּן־אֶלְמְדָם בֶּן־עֵר
	29 בֶּן־יוֹסֵי בֶּן־אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יוֹרִים בֶּן־מַתָּת בֶּן־לֵוִי
	30 בֶּן־שִׁמְעוֹן בֶּן־יְהוּדָה בֶּן־יוֹסֵף בֶּן־יוֹנָם בֶּן־אֶלְיָקִים
	31 בֶּן־מַלְיָא בֶּן־מִינָא בֶּן־מַתַּתָּה בֶּן־נָתָן בֶּן־דָּוִד
	32 בֶּן־יִשַׁי בֶּן־עוֹבֵד בֶּן־בֹּעַז בֶּן־שַׂלְמוֹן בֶּן־נַחְשׁוֹן
	33 בֶּן־עַמִּינָדָב בֶּן־אֲרָם בֶּן־חֶצְרוֹן בֶּן־פֶּרֶץ בֶּן־יְהוּדָה
	34 בֶּן־יַעֲקֹב בֶּן־יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם בֶּן־תֶּרַח בֶּן־נָחוֹר
	35 בֶּן־שְׂרוּג בֶּן־רְעוּ בֶּן־פֶּלֶג בֶּן־עֵבֶר בֶּן־שָׁלַח
	36 בֶּן־קֵינָן בֶּן־אַרְפַּכְשַׁד בֶּן־שֵׁם בֶּן־נֹחַ בֶּן־לָמֶךְ
	37 בֶּן־מְתוּשֶׁלַח בֶּן־חֲנוֹךְ בֶּן־יֶרֶד בֶּן־מַהֲלַלְאֵל בֶּן־קֵינָן
	38 בֶּן־אֱנוֹשׁ בֶּן־שֵׁת בֶּן־אָדָם בֶּן־אֱלֹהִים