A zsoltárok könyve 30

KÁLDI-NEOVULGÁTA	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Zsoltár. Ének a Templomszentelés ünnepére. Dávidtól.	1 מִזְמֹור שִׁיר־חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד
2 Magasztallak, Uram, mert fölemeltél engem, és nem engedted, hogy ellenségeim örüljenek fölöttem.	2 אֲרֹומִמְךָ יְהוָה כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא־שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי
3 Hozzád kiáltottam, Uram, én Istenem, és te meggyógyítottál engem.	3 יְהוָה אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי
4 Uram, visszahoztad lelkemet az alvilágból, életben tartottál, hogy ne szálljak a sírba.	4 יְהוָה הֶעֱלִיתָ מִן־שְׁאֹול נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי [מִיֹּורְדֵי־ כ] (מִיָּרְדִי־בֹור׃ ק)
5 Zengjetek zsoltárt az Úrnak, ti is az ő szentjei, áldjátok szent emlékezetét!	5 זַמְּרוּ לַיהוָה חֲסִידָיו וְהֹודוּ לְזֵכֶר קָדְשֹׁו
6 Mert haragja csak egy pillanat, de élethosszig tart jóakarata. Este a sírás tér be, de reggelre a vidámság.	6 כִּי רֶגַע ׀ בְּאַפֹּו חַיִּים בִּרְצֹונֹו בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה
7 Mikor dúslakodtam, így szóltam: »Nem fogok meginogni sohasem.«	7 וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל־אֶמֹּוט לְעֹולָם
8 Mert te, Uram, kegyességedben szilárddá tetted dicsőségemet. De te elfordítottad arcodat tőlem, és én megrendültem.	8 יְהוָה בִּרְצֹונְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל
9 Ekkor, Uram, hozzád kiáltottam, és Istenemhez könyörögtem.	9 אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא וְאֶל־אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן
10 Mi hasznod lenne véremből, ha leszállnék a sírgödörbe? Vajon a por magasztalhat-e téged, és hirdetheti-e hűségedet?	10 מַה־בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל־שָׁחַת הֲיֹודְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ
11 Meghallgatott az Úr és megkönyörült rajtam, az Úr lett az én segítségem.	11 שְׁמַע־יְהוָה וְחָנֵּנִי יְהוָה הֱ‍יֵה־עֹזֵר לִי
12 Sírásomat öröménekké változtattad, szőrruhámat szétszaggattad, vidámsággal öveztél körül,	12 הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחֹול לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה
13 hogy énekeljen neked dicsőségem, és sohase hallgasson. Áldalak érte örökké, Uram, én Istenem!	13 לְמַעַן ׀ יְזַמֶּרְךָ כָבֹוד וְלֹא יִדֹּם יְהוָה אֱלֹהַי לְעֹולָם אֹודֶךָּ
	14 וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יֹוצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא־יִמָּצֵא בִמְכִתָּתֹו חֶרֶשׂ לַחְתֹּות אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשֹׂף מַיִם מִגֶּבֶא׃ פ
	15 כִּי כֹה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה קְדֹושׁ יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם וְלֹא אֲבִיתֶם
	16 וַתֹּאמְרוּ לֹא־כִי עַל־סוּס נָנוּס עַל־כֵּן תְּנוּסוּן וְעַל־קַל נִרְכָּב עַל־כֵּן יִקַּלּוּ רֹדְפֵיכֶם
	17 אֶלֶף אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ עַד אִם־נֹותַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל־רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל־הַגִּבְעָה
	18 וְלָכֵן יְחַכֶּה יְהוָה לַחֲנַנְכֶם וְלָכֵן יָרוּם לְרַחֶמְכֶם כִּי־אֱלֹהֵי מִשְׁפָּט יְהוָה אַשְׁרֵי כָּל־חֹוכֵי לֹו׃ ס
	19 כִּי־עַם בְּצִיֹּון יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם בָּכֹו לֹא־תִבְכֶּה חָנֹון יָחְנְךָ לְקֹול זַעֲקֶךָ כְּשָׁמְעָתֹו עָנָךְ
	20 וְנָתַן לָכֶם אֲדֹנָי לֶחֶם צָר וּמַיִם לָחַץ וְלֹא־יִכָּנֵף עֹוד מֹורֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאֹות אֶת־מֹורֶיךָ
	21 וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בֹו כִּי תַאֲמִינוּ וְכִי תַשְׂמְאִילוּ
	22 וְטִמֵּאתֶם אֶת־צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת־אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמֹו דָוָה צֵא תֹּאמַר לֹו
	23 וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר־תִּזְרַע אֶת־הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיֹּום הַהוּא כַּר נִרְחָב
	24 וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר־זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה
	25 וְהָיָה ׀ עַל־כָּל־הַר גָּבֹהַ וְעַל כָּל־גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי־מָיִם בְּיֹום הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים
	26 וְהָיָה אֹור־הַלְּבָנָה כְּאֹור הַחַמָּה וְאֹור הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאֹור שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיֹום חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת־שֶׁבֶר עַמֹּו וּמַחַץ מַכָּתֹו יִרְפָּא׃ ס
	27 הִנֵּה שֵׁם־יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפֹּו וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשֹׁונֹו כְּאֵשׁ אֹכָלֶת
	28 וְרוּחֹו כְּנַחַל שֹׁוטֵף עַד־צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גֹויִם בְּנָפַת שָׁוְא וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים
	29 הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ־חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהֹולֵךְ בֶּחָלִיל לָבֹוא בְהַר־יְהוָה אֶל־צוּר יִשְׂרָאֵל
	30 וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת־הֹוד קֹולֹו וְנַחַת זְרֹועֹו יַרְאֶה בְּזַעַף אַף וְלַהַב אֵשׁ אֹוכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד
	31 כִּי־מִקֹּול יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה
	32 וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים וּבְכִנֹּרֹות וּבְמִלְחֲמֹות תְּנוּפָה נִלְחַם־ [בָּהּ כ] (בָּם׃ ק)
	33 כִּי־עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם־ [הוּא כ] (הִיא ק) לַמֶּלֶךְ הוּכָן הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ׃ ס