Livre des Juges 18

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 En ces jours-là, il n’y avait pas de roi en Israël. C’était le moment où la tribu de Dan cherchait un territoire où s’installer, car jusqu’à ce jour ils n’avaient pas reçu d’héritage au milieu des tribus d’Israël.	1 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה
2 Les gens de Dan envoyèrent donc de chez eux cinq hommes de leur clan, des hommes solides de Soréa et d’Echtaol, pour faire une reconnaissance dans le pays et l’explorer. Ils leur dirent: “Allez inspecter le pays.” Ceux-ci arrivèrent donc dans les monts d’Éphraïm, près de la maison de Mika, et là ils passèrent la nuit.	2 וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם
3 Comme ils étaient tout près de la maison de Mika, ils entendirent la voix du jeune Lévite et ils firent un détour. Ils le questionnèrent: “Qui t’a amené ici? Que fais-tu en ce lieu? Qu’as-tu ici?”	3 המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה
4 Il leur répondit: “Mika a fait pour moi ceci et cela, il me paie et je lui sers de prêtre.”	4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן
5 Ils lui dirent: “Consulte donc Dieu pour que nous sachions si ce voyage que nous sommes en train de faire, réussira.”	5 ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה
6 Le prêtre leur dit: “Allez en paix! Votre voyage est sous le regard de Dieu.”	6 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה
7 Les cinq hommes s’en allèrent donc et ils arrivèrent à Laïch. Ils virent que les habitants vivaient sans crainte, selon l’habitude des Sidoniens, que la ville était paisible et confiante, sans roi pour la gouverner, qu’ils étaient loin des Sidoniens et n’avaient de liens avec personne.	7 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם
8 Quand ils retournèrent vers leurs frères à Soréa et Echtaol, ceux-ci leur demandèrent: “Alors! Quelles nouvelles?”	8 ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם
9 Ils répondirent: “Debout! Allons! Nous avons vu une terre magnifique! Mais quoi, vous restez là! Allez, en route, il faut nous emparer de cette région!	9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ
10 Vous trouverez là un peuple sans méfiance. Leur territoire est vaste et large, Dieu l’a livré entre vos mains. Rien ne manque là-bas de tout ce qu’on peut trouver sur la terre.”	10 כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ
11 Les Danites partirent donc de Soréa et Echtaol au nombre de 600 hommes équipés pour la guerre.	11 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה
12 Ils montèrent à Kiryat-Yéarim en Juda, où ils campèrent. C’est pour cela qu’on a appelé ce lieu Camp-de-Dan jusqu’à ce jour: il se trouve à l’ouest de Kiryat-Yéarim.	12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים
13 De là ils partirent pour la montagne d’Éphraïm et arrivèrent près de la maison de Mika.	13 ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה
14 Alors, les cinq hommes qui étaient allés reconnaître le pays jusqu’à Laïch, prirent la parole et dirent à leurs frères: “Savez-vous qu’il y a dans l’une de ces maisons un éphod et des téraphim, une idole et une statuette de bronze? Pensez un peu à ce que vous devez faire.”	14 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו
15 Ils firent un détour et entrèrent dans la maison de Mika. Le jeune Lévite était là et ils le saluèrent	15 ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום
16 tandis que les 600 hommes, les Danites en armes, se tenaient devant l’entrée de la porte.	16 ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן
17 Les cinq hommes qui étaient allés reconnaître le pays, montèrent, entrèrent dans la maison, prirent l’idole, l’éphod, les téraphim et la statuette de bronze. Le prêtre était là à l’entrée de la porte avec les 600 hommes en armes.	17 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה
18 Voyant les cinq hommes qui entraient dans la maison de Mika, prenaient l’idole, l’éphod, les téraphim et la statuette de bronze, le prêtre leur dit: “Qu’est-ce que vous faites là?”	18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים
19 Ils répondirent: “Tais-toi! Mets ta main sur ta bouche et viens avec nous: tu seras pour nous un père et un prêtre. Que vaut-il mieux pour toi: être le prêtre d’un seul homme dans sa maison, ou être le prêtre de toute une tribu, de tout un clan en Israël?”	19 ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל
20 Le prêtre en eut la joie au cœur. Il prit l’éphod, les téraphim, l’idole, la statuette de bronze et se mit en route avec tous ces hommes.	20 וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם
21 Au moment de reprendre leur marche ils avaient placé devant eux les petits enfants, le bétail et les bagages.	21 ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם
22 Comme ils étaient déjà loin de la maison, les proches voisins de Mika s’attroupèrent et se lancèrent à la poursuite des Danites;	22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן
23 et ils criaient derrière eux. Les Danites se retournèrent et dirent à Mika: “Pourquoi cet attroupement?”	23 ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת
24 Il leur répondit: “Vous avez pris les dieux que je m’étais fabriqués, vous me prenez mon prêtre et vous partez! Que me reste-t-il? Et vous me demandez ce qu’il y a?”	24 ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך
25 Les Danites lui dirent: “Arrête de crier sur nous, car des hommes agacés pourraient bien se jeter sur vous; toi et ta famille vous pourriez bien y laisser votre peau!”	25 ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך
26 Les Danites reprirent leur route et, voyant qu’ils étaient les plus forts, Mika fit demi-tour et revint à sa maison.	26 וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו
27 Les Danites emmenèrent donc tout ce qu’avait fait Mika, ainsi que le prêtre qui était chez lui, et ils tombèrent à Laïch sur une population paisible et sans méfiance. Ils passèrent tout le monde au fil de l’épée et brûlèrent la ville.	27 והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש
28 Il n’y eut personne pour la sauver, car Sidon était éloignée et eux n’avaient de lien avec personne. La ville en effet se trouve dans la plaine en direction de Beth-Réhob. Ils la reconstruisirent et s’y installèrent.	28 ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה
29 Ils donnèrent à la ville le nom de Dan, en souvenir de leur père Dan, fils d’Israël; mais auparavant la ville s’appelait Laïch.	29 ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה
30 Les Danites installèrent l’idole pour leur compte, et Yonathan, fils de Guerchom, fils de Moïse, et ses fils, furent prêtres pour la tribu de Dan jusqu’au jour de la déportation.	30 ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ
31 Ils installèrent au milieu d’eux l’idole que Mika avait faite et cela dura aussi longtemps que la maison de Dieu à Silo.	31 וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה