Livre des Juges 15

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Quelque temps plus tard, au moment de la moisson des blés, Samson alla voir sa femme avec un chevreau. Il dit: “Je voudrais être avec ma femme, dans sa chambre.” Mais son beau-père lui refusa l’entrée. Il lui dit:	1 ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא
2 “J’ai pensé que tu avais de la haine pour elle, aussi l’ai-je donnée à ton compagnon. Sa jeune sœur est plus belle, elle sera ta femme à sa place.”	2 ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה
3 Alors Samson leur dit à tous: “Cette fois, si je fais du mal aux Philistins, je ne leur devrai rien.”	3 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה
4 Samson alla attraper 300 renards. Il prit des torches et il attacha les renards deux par deux par la queue, en plaçant une torche entre deux.	4 וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך
5 Ensuite il alluma les torches et lâcha les renards dans les moissons des Philistins. C’est ainsi qu’il brûla tout: les meules, les épis sur pied, jusqu’aux vignes et aux oliviers.	5 ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית
6 Les Philistins demandèrent: “Qui a fait cela?” On leur répondit: “C’est Samson, le gendre de l’homme de Timna, parce que ce dernier a repris sa femme et l’a donnée à son camarade.” Alors les Philistins montèrent et brûlèrent la femme avec son père.	6 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש
7 Samson leur dit: “C’est ainsi que vous agissez? Eh bien moi, je n’arrêterai que lorsque je me serai vengé de vous.”	7 ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל
8 Il leur administra une incroyable volée, puis il descendit pour séjourner dans la faille du Rocher d’Étam.	8 ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם
9 Les Philistins firent une incursion. Ils campèrent en territoire de Juda et s’infiltrèrent du côté de Léhi.	9 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי
10 Les hommes de Juda leur dirent: “Pourquoi êtes-vous montés contre nous?” Ils répondirent: “Nous sommes montés pour lier Samson et le traiter comme il nous a traités.”	10 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו
11 3 000 hommes de Juda descendirent à la caverne du Rocher d’Étam pour dire à Samson: “Ne sais-tu pas que les Philistins sont nos maîtres? Qu’as-tu fait?” Il leur répondit: “Je les ai traités comme ils m’ont traité.”	11 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם
12 Les hommes de Juda lui dirent: “Nous sommes descendus pour te lier et te livrer entre les mains des Philistins.” Samson leur dit: “Jurez-moi que vous ne me tuerez pas!”	12 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם
13 Ils lui répondirent: “Non, nous allons te lier et te livrer entre leurs mains, mais nous ne te tuerons pas.” Ils le ligotèrent donc avec deux cordes neuves et le ramenèrent du Rocher d’Étam.	13 ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע
14 Comme il arrivait près de Léhi, les Philistins vinrent à sa rencontre en poussant des cris de joie. Alors l’esprit de Yahvé s’empara de lui. Les cordes qui étaient sur ses bras devinrent pour lui comme des fils de lin brûlés, et ses liens se défirent de ses mains.	14 הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו
15 Il trouva là une mâchoire d’âne toute fraîche, il la ramassa et assomma 1 000 Philistins.	15 וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש
16 Alors Samson s’écria: “Avec la mâchoire d’un âne, je les ai bien rossés. Avec la mâchoire d’un âne, j’en ai assommé 1 000.”	16 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש
17 Lorsqu’il eut fini de parler, il jeta la mâchoire et appela cet endroit Ramat-Léhi.	17 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי
18 Comme il avait très soif, il invoqua Yahvé et lui dit: “Tu as accordé à ton serviteur une bien grande victoire, mais tu vois que je meurs de soif et je vais tomber entre les mains des incirconcis.”	18 ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים
19 Alors Dieu fendit la caverne qui se trouve à Léhi: il en sortit de l’eau et il but. Il se ranima et il retrouva ses forces. C’est pour cela qu’on appelle cette source du nom d’En-Ha-Koré; on la voit encore aujourd’hui à Léhi.	19 ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה
20 Il jugea Israël pendant 20 ans, au temps des Philistins.	20 וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה