Livre de Josué 11

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Quand Yabin, roi de Haçor, apprit tout cela, il avertit Yobab, roi de Mérom, le roi de Chimron, le roi d’Akchaf	1 ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף
2 et les rois qui habitaient la montagne au nord, la plaine de Kinnérot au sud, la plaine et les coteaux de Dor à l’ouest.	2 ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים
3 Les Cananéens se trouvaient à l’est et à l’ouest; les Amorites, les Hittites, les Périsites et les Jébusites, dans la montagne; les Hivvites au pied de l’Hermon, dans le pays de Mispa.	3 הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה
4 Ils se mirent en campagne avec toutes leurs armées, c’était un peuple aussi nombreux que le sable du bord des mers, avec une foule de chevaux et de chars.	4 ויצאו הם וכל מחניהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד
5 Tous ces rois se rassemblèrent et campèrent ensemble près des eaux de Mérom pour combattre Israël.	5 ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל
6 Mais Yahvé dit à Josué: “Ne les crains pas, car demain à cette heure je les livrerai blessés à mort à Israël. Tu couperas les jarrets de leurs chevaux et tu jetteras au feu leurs chars.”	6 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש
7 Josué et tous ses hommes de guerre les attaquèrent par surprise aux eaux de Mérom; ils se jetèrent sur eux.	7 ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאם ויפלו בהם
8 Yahvé les livra entre les mains d’Israël qui les écrasa et les poursuivit jusqu’à Sidon-la-Grande et jusqu’aux eaux de Misréfot et la vallée de Mispa, à l’est. Il les écrasa si bien, qu’il n’y eut pas un seul survivant.	8 ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד
9 Josué les traita comme Yahvé l’avait dit: il coupa les jarrets des chevaux et jeta au feu leurs chars.	9 ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש
10 En ce temps-là, Josué revint et s’empara de Haçor. Il frappa son roi de l’épée, car Haçor était autrefois la capitale de tous ces royaumes.	10 וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה
11 On voua à l’anathème et on passa au fil de l’épée tous les êtres vivants qui s’y trouvaient; on ne laissa rien en vie dans Haçor qu’on incendia.	11 ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש
12 Josué se rendit maître de toutes ces villes et de tous leurs rois. Il jeta sur elles l’anathème et les frappa de l’épée, comme Moïse, le serviteur de Yahvé, l’avait ordonné.	12 ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה
13 Mais Israël ne brûla aucune des villes construites sur les collines, sauf Haçor que Josué incendia.	13 רק כל הערים העמדות על תלם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע
14 Les Israélites ramassèrent pour eux tout le butin et le bétail de ces villes, mais ils passèrent au fil de l’épée toute la population jusqu’à extermination complète: il n’en resta pas un seul.	14 וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם לא השאירו כל נשמה
15 Josué exécuta tout ce que Yahvé avait ordonné à Moïse son serviteur, et que Moïse avait transmis à Josué. Il n’oublia rien de tout ce que Yahvé avait ordonné à Moïse.	15 כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה
16 Ainsi Josué s’empara de tout le pays: de la montagne, de tout le Négueb, de la région de Gossen, de la plaine, de la Araba, de la montagne d’Israël et de ses plaines,	16 ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה
17 depuis le mont Pelé qui se dresse du côté de Séïr jusqu’à Baal-Gad dans la vallée du Liban au pied de l’Hermon. Il captura tous les rois, les frappa et les mit à mort.	17 מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם
18 Pendant de longs jours Josué lutta contre tous ces rois:	18 ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה
19 à part les Hivvites de Gabaon, pas une de ces villes ne fit la paix avec les Israélites.	19 לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה
20 Tout cela venait de Yahvé. Ils devaient résister à Israël pour qu’ensuite Israël les voue à l’anathème et les détruise sans pitié comme Yahvé l’avait ordonné à Moïse.	20 כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה
21 En ce temps-là, Josué revint pour exterminer les Anakim de la montagne, d’Hébron, de Débir, d’Anab, en un mot, de toute la montagne de Juda et de toute la montagne d’Israël: il les voua à l’anathème avec leurs villes.	21 ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע
22 Il ne resta pas un seul Anakim dans le pays des Israélites, sauf à Gaza, à Gat et à Ashdod.	22 לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו
23 Josué s’empara de tout le pays, comme Yahvé l’avait dit à Moïse, et il le distribua entre les tribus d’Israël pour qu’il soit leur héritage. Alors le pays se reposa de la guerre.	23 ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה