Deuxième épître aux Corinthiens 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 J’ai donc préféré ne pas revenir chez vous avec des reproches.	1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת
2 Car si je vous fais de la peine, personne ne me rendra la joie sinon celui à qui j’ai causé cette peine.	2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי
3 Et c’est bien ce que je vous ai dit dans la lettre: “Si je viens, je ne voudrais pas avoir à m’attrister pour ceux qui devraient être ma joie, et j’espère bien que tous vous partagerez ma joie.”	3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם
4 Car je me voyais dans une grande détresse et très angoissé, et je vous ai écrit entre les larmes, non pour vous faire de la peine, mais pour que vous sachiez combien je vous aime.	4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם
5 Si quelqu’un a causé de la peine, la peine n’a pas été pour moi mais, d’une certaine façon, car je ne veux pas exagérer, pour vous tous.	5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת
6 Et pour celui-là, les reproches qu’il a reçus de la majorité devraient suffire.	6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים
7 Maintenant vous devriez plutôt lui manifester de la bonté et l’encourager. Sinon, il ressentirait plus de peine qu’il n’en peut supporter.	7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון
8 Aussi, je vous demande de l’entourer d’affection.	8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה
9 Si je vous ai écrit, c’était pour voir votre réaction et savoir si votre obéissance est entière.	9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון
10 Si vous pardonnez, moi aussi je pardonne. Et si j’ai quelque chose à pardonner, je pardonne face au Christ à cause de vous,	10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח
11 pour ne pas faire le jeu de Satan. Car nous savons bien où il veut en venir.	11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו
12 Comme je disais, je suis allé à Troas pour y donner l’Évangile du Christ, et grâce au Seigneur je fus capable de le faire.	12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו
13 Mais mon esprit ne pouvait rester en paix car je n’y avais pas retrouvé Tite, mon frère. Aussi, je les ai laissés et je suis parti pour la Macédoine.	13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא
14 Remercions Dieu qui nous entraîne toujours dans la marche victorieuse du Christ et se sert de nous pour répandre en tous lieux le parfum de sa connaissance!	14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום
15 Si le Christ est la victime, nous sommes l’odeur du sacrifice qui monte vers Dieu. Nous le sommes pour ceux qui sont sauvés comme pour ceux qui se perdent.	15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים
16 Pour les uns c’est une odeur de mort qui mène à la mort; pour les autres c’est le parfum de la vie, qui conduit à la vie. Mais qui est à la hauteur d’un tel rôle?	16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך
17 On trouve facilement des revendeurs de la Parole de Dieu, mais chez nous tout est sincère: tout vient de Dieu et tout est dit face à lui, dans le Christ.	17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח