Évangile selon Jean 4

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Le Seigneur sut que les Pharisiens étaient informés à son sujet; on disait qu’il faisait des disciples et baptisait plus que Jean.	1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן
2 En fait, ce n’était pas Jésus qui baptisait, mais ses disciples.	2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו
3 Il quitta donc la Judée et se mit en route pour la Galilée.	3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה
4 Il lui fallait traverser la Samarie	4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון
5 et c’est ainsi qu’il arriva à une ville de Samarie appelée Sichar, tout près de la terre que Jacob a donnée à son fils Joseph.	5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף
6 Et c’est là que se trouve le puits de Jacob. Jésus était fatigué de la marche et il s’assit auprès du puits. ’était l’heure de midi.	6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית
7 Arrive une femme de Samarie pour puiser de l’eau. Jésus lui dit: "Donne-moi à boire.”	7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות
8 À ce moment ses disciples étaient partis à la ville pour acheter de quoi manger.	8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל
9 La Samaritaine lui répondit: "Vous êtes Juif. Comment pouvez-vous demander à boire à une Samaritaine comme moi?” (On sait que les Juifs ne veulent pas de rapports avec les Samaritains.)	9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים
10 Jésus lui dit: "Si tu connaissais le don de Dieu et si tu savais qui te demande à boire, c’est toi qui lui aurais demandé cette eau qui fait vivre, et il te l’aurait donnée.”	10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים
11 Elle lui dit: "Seigneur, vous n’avez pas de seau et le puits est profond. Où trouvez-vous cette eau vive?	11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים
12 Notre père Jacob nous a donné ce puits après y avoir bu lui-même avec ses fils et ses troupeaux; êtes-vous plus grand que lui?”	12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו
13 Jésus lui dit: "Celui qui boit de cette eau aura encore soif,	13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא
14 mais celui qui boit de l’eau que je lui donnerai ne connaîtra plus jamais la soif. L’eau que je lui donnerai deviendra en lui une source intarissable de vie éternelle.”	14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים
15 La femme lui dit: "Seigneur, donnez-moi donc de cette eau; je n’aurai plus soif et je n’aurai plus à venir en chercher ici.”	15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב
16 Jésus répond: "Va, appelle ton mari et reviens.”	16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום
17 Alors la femme lui dit: "Je n’ai pas de mari.” Jésus lui répond: "Tu dis que tu n’as pas de mari? Comme c’est vrai!	17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש
18 Tu as eu cinq maris et celui que tu as maintenant n’est pas ton mari. Tu as dit vrai!”	18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת
19 Alors la femme lui dit: "Seigneur, je vois que vous êtes un prophète.	19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה
20 Dites-moi: nos pères ont toujours adoré sur cette montagne; pourquoi donc dites-vous que Jérusalem est le Lieu où l’on doit adorer?”	20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה
21 Jésus lui dit: "Femme, crois-moi, l’heure vient où vous adorerez le Père. Et alors ce ne sera pas: “sur cette montagne” ou: “à Jérusalem”.	21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב
22 Vous adorez sans avoir la connaissance, et nous, nous adorons et nous savons où, parce que le salut vient des Juifs.	22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא
23 Mais l’heure vient, et elle est déjà là, où les vrais adorateurs adoreront le Père en esprit et en vérité. Alors ils seront des adorateurs du Père comme lui-même les désire.	23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב
24 “Dieu est esprit; quand on adore, il faut adorer en esprit et en vérité.”	24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת
25 La femme alors lui dit: "Je sais que bientôt sera là le Messie (c’est-à-dire le Christ). Quand il sera là, il nous dira tout.”	25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל
26 Jésus répond: "Je le suis, moi qui te parle.”	26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך
27 À ce moment-là revinrent les disciples, et ils s’étonnaient de le voir parler avec une femme. Pourtant aucun d’entre eux n’osa lui demander: "Que cherches-tu?” ou: "Pourquoi lui parles-tu?”	27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה
28 Quant à la femme, elle laissa là sa cruche et s’en alla à la ville en courant. Elle dit aux gens:	28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים
29 "Venez voir quelqu’un qui m’a dit tout ce que j’ai fait! Et si c’était le Christ?”	29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח
30 Voici donc qu’ils sortent de la ville pour aller le trouver.	30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו
31 Pendant ce temps les disciples lui disaient: "Maître, mange!”	31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני
32 Il leur répondit: "La nourriture que je dois manger, vous ne la connaissez pas.”	32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם
33 Alors ils se dirent les uns aux autres: "Peut-être quelqu’un lui a-t-il apporté à manger?”	33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל
34 Mais Jésus leur dit: "Ma nourriture, c’est de faire la volonté de celui qui m’a envoyé et de mener à bien son œuvre.	34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו
35 Vous avez dit, n’est-ce pas: Dans quatre mois ce sera la moisson. Alors je vous dis: Ouvrez les yeux et regardez les champs. Déjà ils blanchissent, et ce sera la moisson.	35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר
36 Voici le moissonneur qui reçoit son salaire et amasse du grain pour la vie éternelle, et alors le semeur se réjouit avec le moissonneur.	36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר
37 “On a raison de dire que l’un sème et l’autre moissonne,	37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר
38 car je vous ai envoyés moissonner là où vous n’aviez pas peiné. D’autres avaient peiné, et vous avez repris leur travail.”	38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם
39 Dans cette ville beaucoup de Samaritains crurent à cause de la femme qui affirmait: "Il m’a dit tout ce que j’avais fait.”	39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי
40 Quand les Samaritains étaient venus trouver Jésus, ils lui avaient demandé de s’arrêter chez eux, et il y resta deux jours.	40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים
41 Il y en eut beaucoup plus qui crurent à cause de sa parole;	41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו
42 et ils disaient à la femme: "Maintenant nous croyons, non pas à cause de ce que tu as raconté, mais parce que nous l’avons écouté. Nous savons qu’il est vraiment le Sauveur du monde.”	42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם
43 Après ces deux jours, Jésus repartit pour la Galilée.	43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה
44 Jésus a affirmé qu’un prophète n’est pas honoré dans son propre pays.	44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד
45 Cependant, quand il se trouva en Galilée, les Galiléens lui firent bon accueil, car eux aussi étaient allés à Jérusalem pour la fête et ils avaient vu tout ce que Jésus avait fait durant cette fête.	45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג
46 C’est alors que Jésus vint de nouveau à Cana de Galilée où il avait changé l’eau en vin. Il y avait à Capharnaüm un fonctionnaire du roi dont le fils était malade.	46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום
47 Quand il apprit que Jésus était retourné de Judée en Galilée, il vint le trouver et lui demanda de descendre pour guérir son fils, car il était près de mourir.	47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות
48 Jésus lui dit: "Tant que vous ne voyez pas des signes et des miracles, vous ne croyez pas!”	48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו
49 Le fonctionnaire lui dit: "Seigneur, venez avant que mon enfant soit mort.”	49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני
50 Jésus lui dit: "Va, ton fils est bien vivant.” Cet homme crut à la parole que Jésus lui disait et il partit.	50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך
51 Il était déjà dans la descente quand il rencontra ses serviteurs qui venaient lui dire que son enfant vivait.	51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו
52 Aussitôt il leur demanda à quelle heure il s’était trouvé mieux, et ils répondirent: "La fièvre est tombée hier un peu après midi.”	52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת
53 Le père reconnut alors que c’était l’heure où Jésus lui avait dit: ‘Ton fils est bien vivant.’ Et il devint croyant, lui et toute sa famille.	53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו
54 C’est là le deuxième signe miraculeux que Jésus a fait; il venait de rentrer de Judée en Galilée.	54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל