Évangile selon Luc 6

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Un jour de sabbat, comme Jésus traversait des blés mûrs, ses disciples commencèrent à cueillir des épis et à les écraser dans leurs mains pour les manger.	1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו
2 Quelques Pharisiens leur dirent: "Pourquoi faites-vous ce qui n’est pas permis le jour du sabbat?”	2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת
3 Jésus leur répondit: "Vous n’avez donc pas lu ce qu’a fait David, et avec lui ses hommes, un jour qu’ils avaient faim?	3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו
4 Il est entré dans la Maison de Dieu et il a pris les pains de l’offrande, il en a mangé et en a donné à ses hommes, alors que seuls les prêtres peuvent en manger.”	4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם
5 Jésus ajoutait: "Sachez que le Fils de l’Homme est Seigneur du sabbat!”	5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא
6 Un jour de sabbat encore, il était allé à la synagogue et il enseignait. Or il y avait là un homme dont la main droite était paralysée.	6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית
7 Les maîtres de la Loi et les Pharisiens l’épiaient pour voir s’il allait le guérir un jour de sabbat: ils auraient alors un motif pour l’accuser.	7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה
8 Mais Jésus connaissait leurs pensées; il dit à l’homme qui avait la main paralysée: "Lève-toi! Tiens-toi là au milieu.” L’autre se leva et resta debout.	8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד
9 Alors Jésus leur dit: "Je vous pose une question: le jour du sabbat, est-il permis de faire du bien ou de faire du mal, de sauver une vie ou de donner la mort?”	9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד
10 Jésus promena son regard sur l’assistance, puis il dit à l’homme: "Étends ta main!” L’autre étendit la main: elle était guérie.	10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת
11 Eux alors, au comble de la colère, commencèrent à discuter entre eux sur ce qu’ils allaient faire à Jésus.	11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע
12 En ces jours-là Jésus partit prier dans la montagne et il passa la nuit en prière avec Dieu.	12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים
13 Puis, quand vint le jour, il appela ses disciples et il en choisit douze à qui il donna le nom d’apôtres:	13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים
14 Simon, auquel il donna le nom de Pierre, André, son frère, Jacques, Jean, Philippe, Barthélemy,	14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי
15 Matthieu, Thomas, Jacques fils d’Alphée, Simon, appelé le Zélote,	15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא
16 Judas fils de Jacques, et Judas Iscariote, celui qui devait le trahir.	16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר
17 Jésus descendit avec eux et s’arrêta dans la plaine. Il y avait là un nombre impressionnant de disciples et une foule nombreuse venue de toute la Judée, de Jérusalem et des rives de Tyr et de Sidon.	17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם
18 Ils étaient venus pour l’entendre et pour être guéris de leurs maladies; s’ils étaient tourmentés par des esprits impurs, il les rétablissait.	18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו
19 Toute cette foule cherchait à le toucher, parce qu’une force sortait de lui qui les guérissait tous.	19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם
20 Levant les yeux vers ses disciples, Jésus leur dit: “Heureux, vous les pauvres, parce que le Royaume de Dieu est à vous!	20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים
21 Heureux, vous qui avez faim maintenant, parce que vous serez rassasiés! Heureux, vous qui pleurez maintenant, parce que vous rirez!	21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו
22 Heureux êtes-vous lorsque les hommes vous haïssent, lorsqu’ils vous chassent, et vous insultent, et vous mettent au rang des malfaiteurs à cause du Fils de l’Homme!	22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם
23 Réjouissez-vous ce jour-là, dansez de joie, car dans le ciel votre récompense est grande. Pensez que leurs pères ont traité les prophètes de la même manière.	23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים
24 Mais malheureux, vous, les riches, car vous avez reçu votre consolation!	24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם
25 Malheureux, vous, les nantis d’aujourd’hui, parce que vous aurez faim! Malheureux, vous qui riez aujourd’hui, parce que vous serez dans les pleurs et les larmes!	25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו
26 Malheureux êtes-vous si tout le monde parle bien de vous: c’est de cette manière que leurs pères ont traité les faux prophètes!”	26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר
27 “Oui, je vous le dis à vous qui m’écoutez: aimez vos ennemis, faites du bien à ceux qui vous détestent,	27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם
28 bénissez ceux qui vous maudissent, priez pour ceux qui vous calomnient.	28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם
29 Si on te frappe sur une joue, présente encore l’autre; si on te prend ton manteau, ne refuse pas ta tunique.	29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך
30 Donne à celui qui te demande, ne réclame pas ton bien à celui qui le prend!	30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו
31 “Traitez les autres comme vous voulez qu’ils vous traitent.	31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם
32 “Si vous aimez ceux qui vous aiment, faut-il vous en savoir gré? Les pécheurs eux-mêmes aiment ceux qui les aiment.	32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם
33 Si vous faites du bien à ceux qui vous font du bien, faut-il vous en savoir gré? Les pécheurs eux-mêmes en font autant.	33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן
34 Et si vous prêtez à ceux dont vous espérez recevoir, faut-il vous en savoir gré? Les pécheurs eux-mêmes prêtent à d’autres pécheurs pour recevoir les mêmes faveurs.	34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה
35 “Donc aimez vos ennemis, faites du bien et prêtez sans rien attendre en retour. Votre récompense alors sera grande et vous serez les fils du Très-Haut, car il est bon avec les ingrats et les mauvais.	35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים
36 Soyez miséricordieux comme votre Père est miséricordieux.	36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא
37 “Ne jugez pas et vous ne serez pas jugés. Ne condamnez pas et vous ne serez pas condamnés. Pardonnez, et l’on vous pardonnera.	37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו
38 Donnez, et l’on vous donnera. On versera dans votre tablier une belle mesure, tassée, secouée, débordante de tous côtés; car on utilisera pour vous la même mesure que vous utilisez.”	38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם
39 Il leur donna cette comparaison: "Un aveugle peut-il guider un autre aveugle? Ne tomberont-ils pas tous les deux dans le trou?	39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת
40 Le disciple n’est pas au-dessus du maître, mais s’il se laisse former il sera comme son maître.	40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו
41 “Quoi! Tu vois la paille qui est dans l’œil de ton frère, et tu n’as pas remarqué la poutre qui est dans le tien?	41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט
42 Comment peux-tu dire à ton frère: ‘Laisse-moi t’enlever cette paille que tu as dans l’œil’, alors que tu ne vois pas la poutre qui est dans le tien? Hypocrite, enlève d’abord de ton œil la poutre, et ensuite tu verras clair pour enlever la paille qui est dans l’œil de ton frère.	42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך
43 “Il n’y a pas d’arbre sain qui donne de mauvais fruits, ni d’arbre malade qui donne de bons fruits.	43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב
44 D’ailleurs, chaque arbre se reconnaît à son fruit: on ne ramasse pas des figues sur des épines, on ne vendange pas de raisins sur un buisson.	44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה
45 L’homme bon dit ce qui est bon à partir du bon fonds qui est en lui, mais l’homme mauvais fait sortir le mal du mauvais fonds qui est en lui. La bouche parle de l’abondance du cœur.	45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו
46 “Pourquoi me donnez-vous ce titre: ‘Seigneur, Seigneur!’ et ne faites-vous pas ce que je dis?	46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר
47 “Celui qui vient à moi, qui écoute mes paroles et les met en pratique, je vais vous en donner une image:	47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה
48 il ressemble à un homme qui a bâti une maison; il a creusé profondément et a posé les fondations sur la pierre. Une crue est venue, le torrent s’est jeté sur cette maison, mais il n’a pas été capable de la renverser car elle était bien bâtie.	48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו
49 “En revanche, celui qui entend et ne met pas en pratique est semblable à un homme qui a construit la maison à même le sol, sans fondations. Le torrent s’est jeté sur elle et elle n’a pas été longue à s’écrouler: ce fut un vrai désastre.”	49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא