Évangile selon Matthieu 25

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 “Voyez ce qui se passera alors dans le Royaume des Cieux. Dix jeunes filles ont pris leurs lampes et sont parties à la rencontre du marié.	1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן
2 Cinq d’entre elles sont des étourdies, mais les cinq autres savent prévoir.	2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות
3 Les étourdies ont pris leurs lampes, mais n’ont pas emporté d’huile en plus,	3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן
4 tandis que les prévoyantes ont pris en même temps que leurs lampes une réserve d’huile.	4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן
5 “Mais voici que le marié se fait attendre; toutes les filles tombent de sommeil et bientôt elles s’endorment.	5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה
6 “Au milieu de la nuit on entend un cri: ‘Voici le marié, sortez pour le recevoir!’	6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו
7 Toutes aussitôt se réveillent et préparent leurs lampes.	7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן
8 Les étourdies disent alors aux prévoyantes: ‘Donnez-nous de votre huile, car nos lampes sont près de s’éteindre.’	8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו
9 Mais les prévoyantes répondent: ‘Il n’y en aurait sûrement pas assez pour nous et pour vous. Allez trouver ceux qui en vendent et achetez-en pour vous.’	9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן
10 “Les voilà donc parties pour en acheter, et c’est alors que le marié arrive. Celles qui sont prêtes à le recevoir entrent avec lui pour les noces, et on referme la porte.	10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת
11 “Plus tard arrivent aussi les autres: ‘Seigneur, Seigneur, disent-elles, ouvre-nous!’	11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו
12 Mais lui répond: ‘En vérité, je vous le dis, je ne vous connais pas!’	12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן
13 “Restez donc éveillés car vous ne savez ni le jour ni l’heure.”	13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם
14 “Écoutez encore ceci: Un homme, avant de partir à l’étranger, fait appeler ses serviteurs pour leur remettre son argent.	14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו
15 Il donne au premier cinq talents, à un autre deux, et au troisième un talent: à chacun selon sa capacité. Puis il part.	15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם
16 “Celui qui a reçu les cinq talents va immédiatement les faire travailler et il en gagne cinq autres.	16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות
17 Celui qui en a reçu deux fait de même et en gagne deux autres.	17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות
18 Quant à celui qui n’en a reçu qu’un, il fait un trou dans la terre et cache l’argent de son maître.	18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו
19 “Longtemps après, le maître de ces serviteurs vient leur demander des comptes.	19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם
20 Celui qui a reçu les cinq talents lui en présente cinq de plus: ‘Seigneur, dit-il, tu m’as confié cinq talents, en voici cinq autres que j’ai gagnés.’	20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן
21 Son maître alors lui déclare: ‘Très bien, bon et fidèle serviteur, tu as été fidèle pour une petite chose, je te confierai beaucoup plus; viens partager la joie de ton maître.’	21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
22 “Celui qui a reçu les deux talents s’avance à son tour: ‘Seigneur, dit-il, tu m’as confié deux talents, en voici deux autres que j’ai gagnés.’	22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן
23 Son maître répond: ‘Très bien, bon et fidèle serviteur, tu as été fidèle pour une petite chose, je te confierai beaucoup plus; viens partager la joie de ton maître.’	23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך
24 “Celui qui n’a reçu qu’un talent s’avance alors et dit: ‘Seigneur, je savais que tu es un homme dur. Tu moissonnes là où tu n’as pas semé et tu amasses quand tu n’as rien engagé.	24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת
25 J’ai donc pris peur et je suis allé cacher ton talent dans la terre. Voilà ce qui t’appartient.’	25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך
26 “Mais son maître lui répond: ‘Mauvais serviteur, bon à rien, tu savais que je moissonne là où je n’ai pas semé et que j’amasse quand je n’ai rien engagé.	26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי
27 Mais alors, tu devais placer mon argent à la banque: à mon retour j’aurais repris ce qui est à moi avec les intérêts.	27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית
28 “Prenez-lui donc ce talent et donnez-le à celui qui en a dix.	28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים
29 On donnera à celui qui produit et il sera dans l’abondance, mais celui qui ne produit pas, on lui prendra même ce qu’il a.	29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו
30 Et ce serviteur inutile, jetez-le dehors dans les ténèbres: là il y aura pleurs et grincements de dents.’”	30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
31 “Lorsque le Fils de l’Homme viendra dans sa gloire accompagné de tous les anges, il s’assiéra sur le trône de Gloire, le sien.	31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו
32 Toutes les nations seront amenées devant lui; il séparera les uns d’avec les autres, comme le berger sépare les brebis d’avec les chèvres.	32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים
33 À sa droite il rangera les brebis, et à sa gauche les chèvres.	33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו
34 “Alors le Roi dira à ceux qui sont à sa droite: ‘Venez, les bénis de mon Père, prenez possession du Royaume qui est préparé pour vous depuis la création du monde.	34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם
35 Car j’ai eu faim et vous m’avez donné à manger; j’ai eu soif et vous m’avez donné à boire; j’étais étranger et vous m’avez accueilli,	35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני
36 sans vêtement, et vous m’avez habillé. J’étais malade et vous m’avez visité, j’étais en prison et vous êtes venus vers moi.’	36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי
37 “Alors les justes lui demanderont: ‘Quand donc, Seigneur, t’avons-nous vu affamé pour ainsi te nourrir? Quand t’avons-nous vu assoiffé et t’avons-nous donné à boire?	37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך
38 Quand t’avons-nous vu étranger et t’avons-nous accueilli, quand étais-tu sans vêtements et t’avons-nous vêtu,	38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך
39 quand t’avons-nous vu malade ou en prison et sommes-nous venus à toi?’	39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך
40 “Et le roi leur répondra: ‘En vérité je vous le dis, tout ce que vous avez fait à l’un de ces petits qui sont mes frères, c’est à moi que vous l’avez fait.’	40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם
41 “Puis il dira à ceux qui sont à sa gauche: ‘Retirez-vous loin de moi, maudits! Allez au feu éternel qui a été préparé pour le démon et pour ses anges.	41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו
42 Car j’ai eu faim et vous ne m’avez pas donné à manger; j’avais soif et vous ne m’avez pas donné à boire;	42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי
43 j’étais étranger et vous ne m’avez pas accueilli, sans vêtement, et vous ne m’avez pas habillé; malade et en prison, et vous ne m’avez pas visité.’	43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי
44 “Tous alors protesteront: ‘Seigneur, quand t’avons-nous vu affamé ou assoiffé, quand t’avons-nous vu étranger, sans vêtement, malade et en prison, sans te porter secours?’	44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך
45 Et lui leur répondra: ‘En vérité, je vous le dis, si vous ne l’avez pas fait à l’un de ces petits, c’est à moi que vous ne l’avez pas fait.’	45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם
46 “Alors ceux-ci iront au châtiment éternel, et les justes à la vie éternelle.”	46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם