Livre d'Isaïe 9

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Le peuple qui marchait dans la nuit, a vu une grande lumière. Comme ils restaient en terre de ténèbres, une lumière a brillé sur eux.	1 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים
2 Tu as multiplié la nation, tu as fait déborder sa joie. Ils sont en fête devant toi comme au jour de la moisson, c’est la joie comme au partage du butin.	2 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם
3 Car le joug qui pesait sur eux, le bâton qui frappait ses épaules, le fouet de son surveillant, tu les as brisés comme au jour de Madian.	3 הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל
4 Les chaussures de guerre et le manteau souillé de sang sont brûlés, jetés en pâture aux flammes.	4 כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין
5 Oui, un enfant nous est né, un fils nous a été donné. L’insigne du pouvoir est placé sur son épaule. on lui donne ce nom: “Conseiller-merveilleux, Dieu-fort, Père-éternel, Prince-de-la-paix.”	5 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש
6 Avec lui l’empire grandit, et c’est la paix sans fin pour le trône de David et pour sa dynastie: il l’établit et l’affermit dans le droit et la justice. Le zèle de Yahvé Sabaot fera que cela soit, dès maintenant et à jamais.	6 כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום
7 Le Seigneur a jeté une parole en Jacob, elle est tombée en Israël.	7 למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת
8 Tout ce peuple a été témoin, Éphraïm et les habitants de Samarie. Mais dans leur fierté, leur arrogance, ils ont dit:	8 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל
9 “Les briques sont tombées? Eh bien, nous reconstruirons en pierres de taille. Les sycomores ont été abattus? Nous les remplacerons par des cèdres.”	9 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר
10 C’est pourquoi Yahvé dresse contre ce peuple son ennemi Razone, il excite ses adversaires:	10 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף
11 Aram à l’est, les Philistins à l’ouest. Ils dévorent Israël à belles dents. Mais la colère de Yahvé n’est toujours pas satisfaite, sa main menace encore!	11 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך
12 Le peuple n’est pas revenu vers celui qui le frappait, il n’a pas consulté Yahvé Sabaot.	12 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה
13 C’est pourquoi en un seul jour Yahvé a retranché d’Israël la tête et la queue, la palme et le jonc	13 והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו
14 (la tête c’est l’ancien, le noble; la queue c’est le prophète qui enseigne le mensonge).	14 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד
15 Les guides de ce peuple l’égarent, ceux qui le conduisent ont perdu le chemin.	15 זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב
16 C’est pourquoi le Seigneur sera sans pitié pour ses jeunes gens, pour ses orphelins et ses veuves, car tout ce peuple vit dans l’hypocrisie et la méchanceté: ils n’ont sur les lèvres que des paroles stupides. Mais sa colère n’est toujours pas satisfaite, sa main menace encore!	16 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים
17 Car leur dette est devenue un feu, elle dévore les ronces et les épines, elle enflamme les taillis de la forêt	17 על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה
18 et la fumée s’élève en tourbillons. La colère de Yahvé Sabaot a secoué le pays; le peuple est devenu la proie des flammes, car plus personne n’a pitié de son frère.	18 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן
19 On coupe à droite et l’on a encore faim, on dévore à gauche et l’on n’est pas rassasié; chacun déchire son voisin.	19 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו
20 Éphraïm se dresse contre Manassé, Manassé contre Éphraïm, et tous deux se dressent contre Juda. Mais sa colère n’est toujours pas satisfaite, sa main menace encore!	20 ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו
	21 מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה