Cantique des cantiques 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Je suis comme les roses de Sharon, comme le lys des vallées.	1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים
2 Comme un lys parmi les broussailles, telle est ma compagne entre toutes les filles. ELLE:	2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
3 Comme un pommier entre les arbustes, tel est mon aimé parmi les garçons. J’ai recherché son ombre et je m’y suis assise: son fruit était doux à mon palais.	3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
4 Il m’a menée à la cave des vins; là sa devise surplombait ma tête: Amour!	4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
5 Soutenez-moi avec des raisins secs, réconfortez-moi avec des pommes, car je défaille d’amour!	5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
6 Son bras gauche s’est glissé sous ma tête, de sa main droite il me presse contre lui. LUI:	6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
7 Je vous en prie, filles de Jérusalem, par les gazelles et les biches des champs: ne l’éveillez pas, ne réveillez pas son amour, avant qu’elle ne veuille! ELLE:	7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ
8 La voix de mon aimé! C’est lui! D’un saut il franchit les montagnes; il bondit de colline en colline,	8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות
9 semblable à la gazelle, mon aimé, ou aux petits des biches. Voici qu’il s’est arrêté! il est là derrière notre mur, cherchant à voir par la fenêtre, observant à travers le grillage.	9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
10 Mon aimé a répondu, il m’a dit: LUI: Lève-toi et viens, ma compagne, ma colombe:	10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
11 voici l’hiver passé, les pluies ont fait leur temps, s’en sont allées.	11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
12 Sur la terre apparaissent les fleurs, l’heure des chansons est proche, la tourterelle s’est fait entendre sur notre terre.	12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
13 Le figuier a mûri ses premiers fruits, la vigne en fleur exhale son parfum. Lève-toi, ma compagne, belle colombe, viens!	13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך
14 Ma colombe au creux des rochers, dans les retraites escarpées, montre-moi ton visage, et que j’entende ta voix, car ta voix est douce, et ton visage charmant. ELLE:	14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה
15 Attrapez-nous les renards, les sales petits renards qui ravagent nos vignes; voyez que nos vignes sont en fleur!	15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
16 Mon aimé est à moi, et je suis à lui, berger qui fait paître parmi les lys.	16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
17 Avant que ne souffle la brise du soir, et que déjà les ombres s’effacent, reviens! Imite, bien-aimé, la gazelle ou le petit de la biche, reparais sur les monts de l’alliance! ELLE:	17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר