Ecclésiaste 2

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Je m’étais dit: “Faisons donc l’expérience de la joie: je veux connaître le bonheur!” Mais cela aussi n’est que du vent.	1 אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל
2 J’ai fini par dire: “Le rire? Une sottise. La joie? À quoi bon?”	2 לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה
3 Car dans ma recherche de la sagesse je m’étais donné aux plaisirs du vin. Je voulais une expérience de la folie, pour savoir à la fin ce qu’il convient aux hommes de faire sous le ciel, durant les jours comptés de leur vie.	3 תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם
4 J’ai entrepris de grands travaux. Je me suis bâti des maisons, je me suis planté des vignes,	4 הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים
5 je me suis aménagé des jardins et des vergers: j’y ai planté tous les arbres fruitiers.	5 עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי
6 Je me suis creusé des citernes pour arroser mes plantations.	6 עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים
7 J’ai acheté des esclaves, hommes et femmes, et d’autres me sont nés dans la maison. J’ai eu des troupeaux de gros et de petit bétail, bien plus que quiconque avant moi à Jérusalem.	7 קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם
8 J’ai amassé de l’or et de l’argent, toutes les richesses qui me venaient des rois et des provinces. J’ai eu des chanteurs et des chanteuses, et ce qui est tout le plaisir d’un homme: la femme, beaucoup de femmes.	8 כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות
9 Je suis devenu grand, j’ai surpassé tous ceux qui m’avaient précédé à Jérusalem, et ma sagesse ne m’avait pas quitté.	9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי
10 Tout ce que mes yeux désiraient, je me le suis accordé; il n’y a pas de plaisir dont je me sois privé, car je trouvais ma joie dans tout ce que je faisais. Là au moins j’ai recueilli le fruit de ma peine.	10 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי
11 Puis j’ai réfléchi à tous les travaux que j’avais entrepris et aux peines que m’avait coûtées leur réalisation. Eh bien, on ne tient rien, on court après le vent; il n’y a rien à gagner sous le soleil!	11 ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש
12 Car je me suis reposé la question de la sagesse, de la sottise et de la folie: Comment sera celui qui va me succéder sur le trône? On sait ce qu’il a fait.	12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו
13 J’ai vu que la sagesse l’emporte sur la folie, autant que la lumière sur l’obscurité:	13 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך
14 “Le sage a les yeux ouverts, alors que le sot marche dans le noir”. Mais je le sais aussi: “Il n’y a pour tous qu’un même sort.”	14 החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם
15 Je me suis dit: Si le sort de l’insensé est aussi le mien, qu’est-ce que j’ai gagné avec ma sagesse?” Et là encore j’ai vu qu’on n’a prise sur rien.	15 ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל
16 Car à la longue on ne se souvient pas plus du sage que du sot; et si tout doit être oublié dans la suite des temps, comment parler de sagesse et de folie?	16 כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל
17 Et j’ai trouvé la vie détestable: pour moi, tout ce qui se fait sous le soleil est une mauvaise affaire, tout nous échappe, on court après le vent.	17 ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח
18 J’ai détesté toute la peine que je m’étais donnée sous le soleil, puisque je dois tout laisser à celui qui viendra après moi.	18 ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי
19 Qui sait s’il sera sage ou insensé? Mais c’est lui qui recueillera ce fruit de mes travaux sous le soleil, où sont passées tout à la fois ma sagesse et mes peines: voilà que tout nous échappe!	19 ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל
20 J’ai donc commencé à regretter en moi-même tout ce pour quoi je m’étais affairé sous le soleil:	20 וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש
21 après avoir travaillé avec intelligence, savoir-faire et habileté, il faudra tout laisser à un autre qui n’a rien fait. Voilà une très mauvaise affaire: tout nous échappe	21 כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה
22 Comment l’homme va-t-il jouir de ce pour quoi il a peiné sous le soleil, avec tant de fatigues et de soucis?	22 כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש
23 Oui, tous ses jours sont pénibles, il en perd le sommeil et même de nuit son cœur n’a pas de repos. Voilà bien une chose qui n’a pas de sens.	23 כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא
24 L’homme n’a rien de plus à attendre que de manger et de boire, et de se sentir bien. Mais j’ai vu que là aussi est la main de Dieu.	24 אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא
25 Car qui peut manger ou boire, si ce n’est grâce à lui!	25 כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני
26 Dieu donne à celui qui lui plaît la sagesse, la science et la joie; le pécheur aura la charge d’amasser et de s’enrichir pour que tout passe à celui qui est agréable à Dieu. Là encore il y aura déception: on aura couru après le vent.	26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח