Livre de l'Exode 13

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Yahvé dit à Moïse:	1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 “Consacre-moi tout premier-né. Tout premier-né qui ouvre le sein maternel en Israël, homme ou animal, est à moi.”	2 קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא
3 Moïse dit au peuple: “Vous célébrerez ce jour où vous êtes sortis d’Égypte, du pays de l’esclavage, lorsque Yahvé, vous a fait sortir d’ici en déployant sa force: en ce jour on ne mangera pas de pain levé.	3 ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ
4 Votre sortie a eu lieu un jour du mois d’Abib (le mois de l’Épi).	4 היום אתם יצאים בחדש האביב
5 “Lorsque Yahvé t’aura fait entrer dans le pays des Cananéens, des Hittites, des Amorites, des Hivvites et des Jébusites - ce pays où coulent le lait et le miel - qu’il a juré à tes pères de te donner, tu célébreras ce rite au cours de ce même mois.	5 והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה
6 “Durant sept jours tu mangeras du pain sans levain et le septième jour tu célébreras une fête en l’honneur de Yahvé.	6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה
7 Pendant sept jours on mangera du pain sans levain; on ne verra chez toi, dans tout le pays, ni pain levé, ni levain.	7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך
8 Et ce jour-là tu rediras ceci à ton fils: C’est à cause de ce que Yahvé a fait pour moi lorsque je suis sorti d’Égypte.	8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
9 “Ce sera pour toi comme un signe sur ta main, comme un rappel sur ton front, pour que la Loi de Yahvé soit toujours dans ta bouche; car Yahvé t’a fait sortir d’Égypte à la force du poignet.	9 והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים
10 Chaque année, à la date fixée, tu observeras ce rite.	10 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה
11 “Lorsque Yahvé t’aura fait entrer au pays des Cananéens, comme il l’a juré à toi et à tes pères, lorsqu’il te l’aura donné,	11 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
12 tu consacreras à Yahvé tout premier-né: tout premier-né de ton troupeau, si c’est un mâle, appartient à Yahvé.	12 והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה
13 Tu rachèteras tout premier-né de l’âne avec un agneau; si tu ne le rachètes pas, tu lui briseras la nuque. Mais tous les premiers-nés de l’homme, tes fils, tu les rachèteras.	13 וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה
14 “Lorsque ton fils demain te posera cette question: Qu’est-ce que cela veut dire?, tu lui répondras: Yahvé nous a fait sortir d’Égypte, du pays de l’esclavage, à la force du poignet.	14 והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים
15 Et comme le Pharaon refusait de nous laisser partir, Yahvé a tué tous les premiers-nés en Égypte, le premier-né de l’homme et le premier-né de l’animal. C’est pour cela que je consacre à Yahvé tout premier-né parmi les mâles et que je rachète le premier-né de mes fils.	15 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה
16 “Ce sera comme un signe sur ta main, un rappel devant tes yeux: tu te souviendras que Yahvé nous a fait sortir d’Égypte, en déployant sa force.”	16 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים
17 Lorsque le Pharaon laissa partir le peuple, Dieu ne le conduisit pas par la route du pays des Philistins; c’était pourtant la route directe. Mais Dieu se disait: “Quand il faudra combattre, le peuple pourrait bien se repentir et retourner en Égypte.”	17 ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה
18 Dieu fit donc prendre au peuple la route plus longue du désert de la Mer des Roseaux; les Israélites montèrent en colonnes du pays d’Égypte.	18 ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים
19 Moïse emporta avec lui les ossements de Joseph, car celui-ci avait fait jurer les fils d’Israël, il leur avait dit: “Soyez sûrs que Dieu vous visitera: alors vous ramènerez avec vous mes ossements.”	19 ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם
20 Ils partirent donc de Soukkoth et campèrent à Étam, en bordure du désert.	20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר
21 Yahvé marchait devant eux, dans une colonne de nuée le jour, pour les guider sur la route, et la nuit, dans une colonne de feu pour les éclairer. Ainsi ils pouvaient marcher de jour comme de nuit.	21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה
22 La colonne de nuée ne s’éloignait pas du peuple durant le jour, ni la colonne de feu durant la nuit.	22 לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם