Deuxième livre de Samuel 13

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Voici ce qui arriva par la suite. Absalom, fils de David, avait une sœur qui était fort belle et qui se nommait Tamar; Amnon, un autre fils de David s’éprit d’elle.	1 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד
2 Amnon se tourmentait au point de s’en rendre malade, quand il pensait à sa demi-sœur Tamar; mais elle était vierge et Amnon ne voyait vraiment pas ce qu’il pouvait faire.	2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה
3 Amnon avait un ami qui s’appelait Yonadab, fils de Chiméa, le frère de David, et Yonadab était un homme avisé.	3 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד
4 Il lui dit: “Comment se fait-il, fils de roi, que tu sois sans énergie dès le matin? Me le diras-tu?” Amnon répondit: “C’est que j’aime Tamar, la sœur de mon frère Absalom.”	4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב
5 Alors Yonadab lui dit: “Mets-toi au lit, fais semblant d’être malade, et quand ton père viendra te voir, tu lui diras: Permets que ma sœur Tamar vienne me donner à manger. Elle préparera un plat sous mes yeux pour que je le voie et que je le mange de sa main.”	5 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה
6 Amnon se coucha donc et fit semblant d’être malade. Le roi vint le voir et Amnon dit au roi: “Permets que ma sœur Tamar vienne, qu’elle prépare des gâteaux sous mes yeux et qu’elle me les donne de sa main.”	6 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה
7 David envoya chercher Tamar à la maison: “Va chez ton frère Amnon, et prépare-lui à manger.”	7 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה
8 Tamar se rendit chez son frère Amnon qui était au lit, elle prit de la pâte, elle la pétrit, elle prépara sous ses yeux des gâteaux qu’elle fit cuire.	8 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות
9 Elle prit ensuite la poêle et la vida devant lui, mais il refusa de manger. Amnon dit alors: “Faites sortir tout le monde de chez moi”, et tous sortirent de chez lui.	9 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו
10 Amnon dit alors à Tamar: “Apporte la nourriture dans la chambre pour que je la reçoive de tes mains.” Tamar prit les gâteaux qu’elle avait préparés et les apporta à son frère Amnon dans la chambre.	10 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה
11 Comme elle les lui présentait, il la saisit et lui dit: “Viens coucher avec moi, ma sœur.”	11 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי
12 Mais elle lui répondit: “Non mon frère, ne me fais pas violence, on n’agit pas ainsi en Israël. Ne commets pas cette faute.	12 ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת
13 Où irais-je donc porter ma honte? Et toi, tu serais comme un maudit en Israël, parle plutôt au roi! Il ne refusera pas de me donner à toi.”	13 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך
14 Mais il ne voulut rien entendre, il la maîtrisa et lui fit violence, et il coucha avec elle.	14 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה
15 Mais alors Amnon se prit à la détester. C’était une haine encore plus forte que l’amour dont il l’avait aimée. Amnon lui dit: “Lève-toi, va-t’en!”	15 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי
16 Elle répondit: “Non, mon frère, ne me chasse pas! Ce serait pire encore que ce que tu viens de faire.” Mais il ne voulut pas l’écouter.	16 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה
17 il appela le jeune homme qui était à son service et lui dit: “Chasse-la dehors, loin de moi, et ferme la porte au verrou derrière elle.”	17 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה
18 Elle portait une tunique à manches, car c’est ainsi que s’habillaient les filles de roi lorsqu’elles étaient vierges. Le serviteur la jeta donc dehors et ferma la porte au verrou derrière elle.	18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה
19 Tamar jeta de la cendre sur sa tête, elle déchira sa tunique à manches et elle mit sa main sur sa tête, puis elle partit en poussant des cris.	19 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה
20 Son frère Absalom lui dit: “Ton frère Amnon aurait-il couché avec toi? Écoute-moi, ma sœur, ne dis rien à personne! N’est-il pas ton frère? Ne prends donc pas cette affaire à cœur.” Tamar demeura ainsi délaissée dans la maison de son frère Absalom.	20 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה
21 Lorsque le roi David apprit toute cette affaire, il fut très en colère mais il ne voulut pas faire de reproches à son fils Amnon, car c’était son premier-né et il le préférait.	21 והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד
22 Absalom non plus ne lui dit rien, ni une bonne, ni une mauvaise parole, mais il avait de la haine pour lui parce qu’il avait violé sa sœur Tamar.	22 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו
23 Deux ans plus tard, Absalom avait les tondeurs à Baal-Hazor, à côté d’Éphraïm. Absalom invita donc tous les fils du roi.	23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך
24 Absalom dit au roi: “Ton serviteur reçoit les tondeurs, que le roi vienne avec ses gens chez ton serviteur.”	24 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך
25 Mais le roi répondit à Absalom: “Non, mon fils, nous n’irons pas tous, ce serait une charge trop lourde pour toi.” Absalom eut beau insister auprès du roi, il ne voulut pas y aller et se contenta de le bénir.	25 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו
26 Absalom dit alors: “Soit! Mais du moins, accepte que mon frère Amnon vienne.” Le roi lui répondit: “Pourquoi irait-il avec toi?”	26 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך
27 Mais Absalom insista tellement que le roi laissa partir Amnon avec les autres fils du roi. Absalom prépara un festin royal.	27 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך
28 Il donna cet ordre à ses garçons: “Faites attention, lorsque Amnon sera ivre, je vous dirai: Frappez Amnon! Aussitôt vous le tuerez. Ne craignez rien. C’est moi qui vous donne cet ordre. Vous n’hésiterez pas, vous montrerez que vous êtes des hommes.”	28 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל
29 Les serviteurs d’Absalom firent donc pour Amnon comme Absalom leur avait ordonné. Voyant cela, tous les fils du roi se levèrent: chacun enfourcha sa mule et ils prirent la fuite.	29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו
30 Ils étaient encore en route que déjà la nouvelle arrivait à David: “Absalom a frappé tous les fils du roi, aucun n’en est réchappé.”	30 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד
31 Le roi se leva, déchira ses vêtements et se coucha par terre; tous ses gens qui étaient autour de lui déchirèrent aussi leurs vêtements.	31 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים
32 Alors Yonadab, fils de Chiméa, le frère de David, prit la parole et dit: “Mon seigneur ne doit pas croire qu’on a mis à mort tous les jeunes gens, les fils du roi: seul Amnon est mort, et c’était une chose décidée dans la tête d’Absalom depuis le jour où Amnon avait violé sa sœur Tamar.	32 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שימה מיום ענתו את תמר אחתו
33 Que mon seigneur ne prenne donc pas la chose à cœur, qu’il ne pense pas que tous les fils du roi sont morts. Non, seul Amnon est mort,	33 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת
34 et Absalom aura pris la fuite.” Le jeune homme qui faisait le guet leva les yeux et vit un groupe important qui arrivait par la route de Bahourim. Le guetteur en informa le roi: “J’ai vu des hommes qui descendent par le chemin de Bahourim, au flanc de la montagne.”	34 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר
35 Yonadab dit alors au roi: “Ce sont les fils du roi qui arrivent. Tu vois bien que ton serviteur ne s’était pas trompé.”	35 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה
36 Il parlait encore lorsque les fils du roi entrèrent: tous poussaient des cris et pleuraient. Le roi aussi se mit à pleurer avec ses serviteurs.	36 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד
37 Pendant ce temps Absalom avait pris la fuite, il s’était rendu chez Talmaï, fils d’Ammihoud, roi de Guéchour; 38b il y resta trois ans. 37b Durant de longs jours le roi fit le deuil de son fils,	37 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים
	38 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים
39 puis il se consola de la mort d’Amnon et sa colère contre Absalom se calma.	39 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת