| 1 כֹּל אֲשֶׁר־הֵם תַּחַת עֹל הָעַבְדוּת יַחְשְׁבוּ אֶת־אֲדֹנֵיהֶם רְאוּיִם לְכָל־כָּבוֹד לְמַעַן לֹא־יְחֻלַּל שֵׁם הָאֱלֹהִים וְהַלֶּקַח | 1 Die als Sklaven unter dem Joch zu leben haben, sollen ihre Herren aller Ehre würdig halten, damit der Name Gottes und die Lehre nicht in Verruf kommen. |
| 2 וְאֵלֶּה אֲשֶׁר אֲדֹנֵיהֶם בְּנֵי אֱמוּנָה אַל־יָקֵלּוּ אֹתָם עַל־הֱיוֹתָם אַחִים כִּי אִם־יַעַבְדוּם בְּיוֹתֵר בַּעֲבוּר כִּי־מַאֲמִינִים וַאֲהוּבִים הֵם הַמִּשְׁתַּדְּלִים לִגְמֹל חָסֶד אֶת־זֹאת תְּלַמֵּד וּתְצַוֶּה | 2 Die aber gläubige Herren haben, sollen von diesen nicht deshalb geringer denken, weil sie Brüder sind, sondern erst recht ihnen zu Diensten sein, weil sie Gläubige sind und Geliebte und als solche sich edlen Tuns befleißigen. Dies lehre und schärfe ein! |
| 3 הָאִישׁ אֲשֶׁר יוֹרֶה תּוֹרָה אַחֶרֶת וְלֹא יַעֲמֹד בַּדְּבָרִים הַבְּרִיאִים שֶׁל־אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ וּבְלֶקַח הַחֲסִידוּת | 3 Wenn jemand Fremdartiges lehrt und sich nicht richtet nach den gesunden Worten unseres Herrn Jesus Christus und nach der Lehre, die gemäß ist unserem frommen Beten |
| 4 נַפְשׁוֹ עֻפְּלָה וְלֹא יָדַע מְאוּמָה כִּי אִם־חֹלֶה הוּא בִּשְׁאֵלוֹת וּמַחֲלֹקוֹת מִלִּים הַמְּבִיאוֹת לִידֵי קִנְאָה וּמְרִיבָה וְגִדּוּפִים וַחֲשָׁד רָע | 4 der ist eitel aufgeblasen, ohne etwas zu verstehen; er ist krank ob seiner Grübeleien und Wortstreitigkeiten. Hieraus entspringen Neid, Hader, Lästerungen, böser Argwohn |
| 5 וִכּוּחֵי הֶבֶל שֶׁל־אֲנָשִׁים נִשְׁחֲתֵי דַעַת וּמְחֻסְּרֵי אֱמֶת הַשָּׂמִים אֶת־הַחֲסִידוּת לִדְבַר בָּצַע סוּר מֵאֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה | 5 und ständiger Zwist unter Menschen, denen der Sinn verdorben und die Wahrheit abhanden gekommen ist und die meinen, Frömmigkeit sei eine gewinnreiche Sache. |
| 6 וְאַף־אָמְנָם יִתְרוֹן גָּדוֹל הִיא הַחֲסִידוּת עִם־לֵב שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ | 6 Ja, Frömmigkeit ist eine gewinnreiche Sache - jedoch im Verein mit Anspruchslosigkeit. |
| 7 כִּי לֹא־הֵבֵאנוּ מְאוּמָה לָעוֹלָם בְּיָדוּעַ שֶׁגַּם־לֹא נוּכַל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ מְאוּמָה | 7 Denn nichts brachten wir herein in diese Welt, so daß wir auch nichts mit fortnehmen können. |
| 8 וְעַל־כֵּן אִם־יֵשׁ לָנוּ מָזוֹן וּכְסוּת נִסְתַּפְּקָה בָּהֶם | 8 Haben wir Nahrung und Kleidung, so wollen wir des zufrieden sein. |
| 9 אֲבָל הַמְבַקְשִׁים לְהַעֲשִׁיר יִפְּלוּ בְנִסָּיוֹן וּבְמוֹקְשִׁים וּבְרֹב תַּאֲוֺת סְכָלוֹת וּמַשְׁחִיתוֹת הַמַּשְׁקִיעוֹת אֶת־הָאָדָם בַּשַּׁחַת וּבָאֲבַדּוֹן | 9 Denn die reich werden möchten, geraten in Versuchung und in Fallstricke [des Teufels] und in viele törichte und schädliche Begierden, die die Menschen in Untergang und Verderben stürzen. |
| 10 כִּי שֹׁרֶשׁ כָּל־הָרָעוֹת אַהֲבַת הַכֶּסֶף וְיֵשׁ אֲשֶׁר עָרְגוּ לוֹ וַיָּסוּרוּ מִן־הָאֱמוּנָה וַיַּעֲצִיבוּ אֶת־נַפְשָׁם בְּמַכְאֹבִים רַבִּים | 10 Denn die Wurzel aller Übel ist die Geldgier; die sich ihr hingaben, irrten ab vom Glauben und verfingen sich in quälenden Sorgen ohne Zahl. |
| 11 וְאַתָּה אִישׁ הָאֱלֹהִים בְּרַח־לְךָ מֵאֵלֶּה וּרְדֹף צְדָקָה וַחֲסִידוּת וֶאֱמוּנָה וְאַהֲבָה וְסַבְלָנוּת וַעֲנָוָה | 11 Du aber, Mann Gottes, fliehe davor; strebe vielmehr nach Gerechtigkeit, Frömmigkeit, Glauben, Liebe, Geduld, Verträglichkeit! |
| 12 הִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה שֶׁל־הָאֱמוּנָה וֶאֱחֹז חַיֵּי עוֹלָמִים אֲשֶׁר נִקְרֵאתָ לָהֶם וְהוֹדֵיתָ הוֹדָאָה יָפָה בִּפְנֵי עֵדִים רַבִּים | 12 Kämpfe den guten Kampf des Glaubens, erstreite das ewige Leben, zu dem du gerufen bist und zu dem du dich bekannt hast durch das herrliche Bekenntnis vor vielen Zeugen. |
| 13 הִנְנִי מְצַוְּךָ נֶגֶד הָאֱלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת־כֹּל וְנֶגֶד הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר הֵעִיד הַהוֹדָאָה הַיָּפָה לִפְנֵי פָּנְטִיּוֹס פִּילָטוֹס | 13 Ich fordere dich auf vor Gott, der allem Leben gibt, und vor Christus Jesus, der unter Pontius Pilatus Zeugnis gab im herrlichen Bekenntnis, |
| 14 כִּי־שָׁמוֹר תִּשְׁמֹר אֶת־הַמִּצְוָה בְּאֵין־שֶׁמֶץ וָדֹפִי עַד־הוֹפָעַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ | 14 daß du den Auftrag unversehrt und untadelig bewahrst bis zur Erscheinung unseres Herrn Jesus Christus, |
| 15 אֲשֶׁר יַרְאֶנָּה בְעִתָּהּ הַמְבֹרָךְ וְהַשַּׁלִּיט לְבַדּוֹ מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים | 15 die zur rechten Zeit herbeiführen wird der selige und allein machtvolle Gebieter, der König der Könige und der Herr der Herren, |
| 16 אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ חַי וְקַיָּם וְהוּא הַדָּר בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְאִישׁ לֹא רָאָהוּ וְלֹא יוּכַל לִרְאוֹתוֹ וְלוֹ הַכָּבוֹד וּגְבוּרַת עוֹלָמִים אָמֵן | 16 er, der allein Unsterblichkeit besitzt und in unzugänglichem Lichte wohnt, den keiner der Menschen gesehen hat noch zu sehen vermag. Sein ist Ehre und ewige Macht. Amen. |
| 17 אֶת־עֲשִׁירֵי הָעוֹלָם הַזֶּה תְּצַוֶּה שֶׁלֹּא יָרוּם לְבָבָם גַּם לֹא־יִבְטְחוּ בָּעשֶׁר הַבּוֹגֵד כִּי אִם־בֵּאלֹהִים חַיִּים הַמְסַפֵּק לָנוּ דַּי וְהוֹתֵר לִשְׂבֹּעַ | 17 Den Reichen in dieser Welt schärfe ein, nicht hochmütig zu sein und ihre Hoffnung nicht auf den trügerischen Reichtum zu setzen, sondern auf Gott, der uns alles reichlich gewährt zum Genug. |
| 18 וְיִגְמְלוּ טוֹב וְיַעְשִׁירוּ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים לָתֵת מֵהוֹנָם וְלַעֲזֹר לְזוּלָתָם | 18 Gutes sollen sie tun, reich werden an guten Werken, mitteilsam sein, an die anderen denken |
| 19 וְיַאַצְרוּ לָהֶם אוֹצָר לִיסוֹד טוֹב לֶעָתִיד שֶׁיַּשִּׂיגוּ אֶת־חַיֵּי הָעוֹלָמִים | 19 und so einen Schatz sich sammeln als gute Grundlage für die Zukunft zur Erreichung des wahren Lebens. |
| 20 אַתָּה טִימוֹתִיּוֹס שְׁמֹר אֶת־הַפִּקָּדוֹן וְהִתְרַחֵק מִדִּבְרֵי הֶבֶל הַפְּסוּלִים וּמִן־וִכּוּחֵי הַמַּדָּע הַנִּקְרָא כֵן בְּשָׁקֶר | 20 Timotheus, bewahre das anvertraute Gut, halte dich fern von unheiligen, leeren Redereien und den Widersprüchen der fälschlich so genannten "Erkenntnis", |
| 21 אֲשֶׁר יֵשׁ מִתְפָּאֲרִים בּוֹ וַיִּתְעוּ מִן־הָאֱמוּנָה הַחֶסֶד עִמָּךְ אָמֵן | 21 zu der sich gewisse Leute bekennen, die den Weg des Glaubens verloren. Die Gnade sei mit euch! [Amen.] |
