Lettera ai Romani 12

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16
Versetti esaminati

Torna indietro

Stuttgartensia - Delitzsch Pattloch Bibel
1 וְעַתָּה הִנְנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם אַחַי בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר תָּשִׂימוּ אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם קָרְבָּן חַי וְקָדוֹשׁ וְנִרְצֶה לֵאלֹהִים וְהָיְתָה זֹּאת עֲבוֹדַתְכֶם הַשִּׂכְלִית1 Ich ermahne euch nun, Brüder, um der Erbarmungen Gottes willen: Bringt eure Leiber dar als ein lebendiges, heiliges, Gott wohlgefälliges Opfer, als euren sinnvoll entsprechenden Gottesdienst.
2 וְאַל־תִּשְׁתַּוּוּ לָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם־הִתְחַלְּפוּ בְּהִתְחַדֵּשׁ דַּעְתְּכֶם לְמַעַן תִּבְחֲנוּ לָדַעַת מַה־הוּא רְצוֹן הָאֱלֹהִים הַטּוֹב וְהַנֶּחְמָד וְהַשָּׁלֵם2 Macht euch nicht die Art dieser Welt zu eigen, sondern wandelt euch um durch Erneuerung eures Denkens, um zu prüfen, was der Wille Gottes ist, was gut, wohlgefällig und vollkommen.
3 כִּי עַל־פִּי הַחֶסֶד הַנִּתָּן־לִי אֹמֵר אֲנִי לְכָל־אִישׁ וְאִישׁ מִכֶּם לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ לְמַעְלָה מִן־הָרָאוּי כִּי אִם־יְהִי צָנוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר־חָלַק לוֹ הָאֱלֹהִים3 Denn kraft der mir verliehenen Gnade sage ich einem jeden unter euch: Sinnet nicht nach mehr, als zu sinnen recht ist; sinnet vielmehr darauf, besonnen zu sein nach dem Maß des Glaubens, wie Gott einem jeden zuteil werden ließ!
4 כִּי כַּאֲשֶׁר בְּגוּף אֶחָד יֶשׁ־לָנוּ אֵבָרִים הַרְבֵּה וְאֵין־פְּעֻלָּה אַחַת לְכָל־הָאֵבָרִים4 Wie wir nämlich an dem einen Leib viele Glieder haben, die Glieder aber nicht alle den gleichen Dienst verrichten,
5 כֵּן אֲנַחְנוּ הָרַבִּים גּוּף אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ וְכָל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ אֵבָר לַחֲבֵרוֹ הוּא5 so sind wir als viele ein einziger Leib in Christus, im einzelnen aber untereinander Glieder.
6 וְיֶשׁ־לָנוּ מַתָּנוֹת שֹׁנוֹת כְּפִי הַחֶסֶד הַנִּתָּן לָנוּ אִם־נְבוּאָה תְּהִי כְּפִי מִדַּת הָאֱמוּנָה6 Wir besitzen Gaben, die entsprechend der uns verliehenen Gnade verschieden sind: Hat einer Prophetengabe, so nach Maßgabe des Glaubens;
7 וְאִם־לְאִישׁ שִׁמּוּשׁ יַעֲמֹל בַּשִּׁמּוּשׁ וְאִם־מוֹרֶה בַּהוֹרָאָה7 hat einer ein Amt, der sei tätig im Amt; der Lehrende widme sich der Lehre;
8 וְאִם־מוֹכִיחַ בַּתּוֹכֵחָה הַנּוֹתֵן יַעֲשֶׂה בְּתָם־לֵבָב וְהַמַּנְהִיג בִּשְׁקִידָה וְהַגֹּמֵל חֶסֶד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת8 wer Prediger ist, der predige; wer gibt, der gebe in Einfalt; wer Vorsteher ist, habe Eifer; wer Barmherzigkeit übt, tue es mit Frohsinn.
9 הָאַהֲבָה תִּהְיֶה בְּלִי חֲנֻפָּה שִׂנְאוּ אֶת־הָרָע וְדִבְקוּ בַטּוֹב9 Die Liebe sei ungeheuchelt. Verabscheut das Böse, hanget an dem Guten!
10 בְּאַהֲבַת אַחִים הַרְאוּ חִבָּה יְתֵרָה וּבְכָבוֹד הַקְדִּימוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ10 Seid einander zugetan in brüderlicher Liebe, kommt einander mit Achtung zuvor;
11 שִׁקְדוּ וְאַל־תֵּעָצֵלוּ הִתְלַהֲבוּ בָרוּחַ עִבְדוּ אֶת־הָאָדוֹן11 im Eifer nicht lässig, im Geiste glühend, dem Herrn dienend;
12 שִׂמְחוּ בַתּוֹחֶלֶת סִבְלוּ בַצָּרָה שִׁקְדוּ עַל־הַתְּפִלָּה12 in der Hoffnung fröhlich, in der Drangsal geduldig, im Beten beharrlich;
13 הִשְׁתַּתְּפוּ בְּצָרְכֵי הַקְּדוֹשִׁים רִדְפוּ הַכְנָסַת אֹרְחִים13 um die Bedürfnisse der Heiligen besorgt, auf Gastfreundschaft bedacht!
14 בָּרְכוּ אֶת־רֹדְפֵיכֶם בָּרְכוּ וְאַל־תְּקַלֵּלוּ14 Segnet eure Verfolger, segnet und fluchet nicht!
15 שִׂמְחוּ עִם־הַשְּׂמֵחִים וּבְכוּ עִם־הַבֹּכִים15 Freut euch mit den Fröhlichen, weint mit den Weinenden!
16 לֵב אֶחָד יְהִי לְכֻלְּכֶם אַל־תְּהַלְּכוּ בִגְדֹלוֹת כִּי אִם־הִתְחַבְּרוּ עִם־הַשְּׁפָלִים אַל־תִּהְיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיכֶם16 Seid eines Sinnes untereinander; trachtet nicht nach Hohem, sondern befaßt euch mit dem Geringen! "Seid nicht klug vor euch selbst" (Spr 3,7)!
17 אַל־תְּשַׁלְּמוּ לְאִישׁ רָעָה תַּחַת רָעָה דִּרְשׁוּ הַטּוֹב בְּעֵינֵי כָּל־אָדָם17 Vergeltet niemand Böses mit Bösem! "Seid auf Gutes bedacht [nicht nur vor Gott, sondern auch] vor allen Menschen" (Spr 3,4)!
18 אִם־תּוּכְלוּ כְּכָל־אֲשֶׁר תִּמְצָא יֶדְכֶם הֱיוּ בְשָׁלוֹם עִם־כָּל־אָדָם18 Wenn möglich, haltet, soviel an euch liegt, Frieden mit allen Menschen!
19 אַל־תִּנָּקְמוּ נָקָם יְדִידַי כִּי אִם־תְּנוּ מָקוֹם לָרֹגֶז כִּי כָתוּב לִי נָקָם וְשִׁלֵּם אָמַר יְהוָֹה19 Rächt euch nicht selbst, Geliebte, sondern gebt Raum dem Zorngericht; es steht ja geschrieben: "Mein ist die Rache; ich will vergelten, spricht der Herr" (5Mos 32,35).
20 לָכֵן אִם־רָעֵב שׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם־צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ20 Sondern "wenn dein Feind hungert, gib ihm zu essen; wenn er dürstet, gib ihm zu trinken; denn tust du das, wirst du feurige Kohlen sammeln auf sein Haupt" (Spr 25,21-23).
21 אַל־נָא יִכְבָּשְׁךָ הָרָע כְּבוֹשׁ אַתָּה אֶת־הָרַע בַּטּוֹב21 Laß dich nicht überwinden vom Bösen, sondern überwinde mit dem Guten das Böse!