Zaccaria זכריה (Zekharyah) 5

Stuttgartensia - Delitzsch	Ave Maria
¹ וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה	¹ Levantando os olhos, olhei e vi um rolo manuscrito que voava.
² וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה	² (O anjo) disse-me: “Que vês?”. “Um rolo que voa” – respondi – “o qual tem vinte côvados de comprimento por dez de largura.”
³ וַיֹּאמֶר אֵלַי זֹאת הָאָלָה הַיֹּוצֵאת עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ כִּי כָל־הַגֹּנֵב מִזֶּה כָּמֹוהָ נִקָּה וְכָל־הַנִּשְׁבָּע מִזֶּה כָּמֹוהָ נִקָּה	³ Ele disse-me: “Isto é a Maldição que se espalha sobre toda a terra. Todo ladrão será expulso por ela, e todo perjuro será lançado fora por ela.
⁴ הֹוצֵאתִיהָ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּבָאָה אֶל־בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל־בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְלָנֶה בְּתֹוךְ בֵּיתֹו וְכִלַּתּוּ וְאֶת־עֵצָיו וְאֶת־אֲבָנָיו	⁴ Eu a deixarei espalhar-se por toda a parte – oráculo do Senhor – e ela forçará a casa do ladrão e a do perjuro; ela se alojará na casa de cada um deles e a aniquilará com a sua madeira e as suas pedras”.
⁵ וַיֵּצֵא הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מָה הַיֹּוצֵאת הַזֹּאת	⁵ O anjo porta-voz aproximou-se e disse-me: “Levanta os teus olhos e vê o que vem lá!”.
⁶ וָאֹמַר מַה־הִיא וַיֹּאמֶר זֹאת הָאֵיפָה הַיֹּוצֵאת וַיֹּאמֶר זֹאת עֵינָם בְּכָל־הָאָרֶץ	⁶ Eu disse: “O que é?”. Ele respondeu: “É um efá que aparece” – e acrescentou –: “É a iniquidade deles por toda a terra”.
⁷ וְהִנֵּה כִּכַּר עֹפֶרֶת נִשֵּׂאת וְזֹאת אִשָּׁה אַחַת יֹושֶׁבֶת בְּתֹוךְ הָאֵיפָה	⁷ Eis que foi levantada a tampa de chumbo, e vi uma mulher instalada no efá.
⁸ וַיֹּאמֶר זֹאת הָרִשְׁעָה וַיַּשְׁלֵךְ אֹתָהּ אֶל־תֹּוךְ הָאֵיפָה וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־אֶבֶן הָעֹפֶרֶת אֶל־פִּיהָ׃ ס	⁸ “Esta mulher” – disse ele – “é a Iniquidade!” Prendeu-a no efá e tapou a boca do efá com o disco de chumbo.
⁹ וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה שְׁתַּיִם נָשִׁים יֹוצְאֹות וְרוּחַ בְּכַנְפֵיהֶם וְלָהֵנָּה כְנָפַיִם כְּכַנְפֵי הַחֲסִידָה וַתִּשֶּׂאנָה אֶת־הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמָיִם	⁹ Então, levantei os olhos e olhei: apareceram duas mulheres, e o vento soprava em suas asas. Tinham asas como de cegonha e levantaram o efá entre o céu e a terra.
¹⁰ וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי אָנָה הֵמָּה מֹולִכֹות אֶת־הָאֵיפָה	¹⁰ Perguntei então ao porta-voz: “Aonde vão elas com o efá?”.
¹¹ וַיֹּאמֶר אֵלַי לִבְנֹות־לָה בַיִת בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְהוּכַן וְהֻנִּיחָה שָּׁם עַל־מְכֻנָתָהּ׃ ס	¹¹ Ele respondeu-me: “Vão construir-lhe uma casa na terra de Senaar, estabelecê-la ali e fixá-la no seu lugar”.