| 1 ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע | 1 וְעַתָּה הָסִירוּ מִכֶּם כָּל־רֶשַׁע וְכָל־מִרְמָה וַחֲנֻפָּה וְקִנְאָה וְכָל־לָשׁוֹן רָע |
| 2 וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו | 2 וּכְעֹלֲלִים אֲשֶׁר מִקָּרוֹב נוֹלָדוּ הִתְאַוּוּ לֶחָלָב הַשִּׂכְלִי וְהַזָּךְ לְמַעַן תִּגְדְּלוּ־בוֹ אֶל־הַתְּשׁוּעָה |
| 3 אם אמנם טעמתם כי טוב האדון | 3 אִם־אָמְנָם טְעַמְתֶּם כִּי־טוֹב הָאָדוֹן |
| 4 אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים | 4 אֲשֶׁר נִגַּשְׁתֶּם אֵלָיו אֶל־אֶבֶן חַיָּה אֲשֶׁר מָאֲסוּ־בָהּ בְּנֵי־הָאָדָם וְהִיא נִבְחָרָה וִיקָרָה לֵאלֹהִים |
| 5 ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח | 5 וְנִבְנֵיתֶם גַּם־אַתֶּם כַּאֲבָנִים חַיּוֹת לְבַיִת רוּחָנִי לִכְהֻנַּת קֹדֶשׁ לְהַעֲלוֹת זִבְחֵי־רוּחַ לְרָצוֹן לֵאלֹהִים בְּיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ |
| 6 וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש | 6 וְזֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אֶבֶן פִּנָּה אֶבֶן בֹּחַן וִיקָרָה וְהַמַּאֲמִין בָּהּ לֹא יֵבוֹשׁ |
| 7 לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל | 7 לָכֵן לָכֶם הַמַּאֲמִינִים הַיְקָר אֲבָל לַסּוֹרְרִים הָאֶבֶן אֲשֶׁר מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשֹׁל |
| 8 והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו | 8 וְהֵם נִכְשְׁלוּ יַעַן לֹא שָׁמְעוּ לַדָּבָר וְלָזֹאת גַּם־נוֹעָדוּ |
| 9 ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא | 9 וְאַתֶּם הִנְּכֶם זֶרַע נִבְחָר מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וְעַם סְגֻלָּה לְמַעַן תְּסַפְּרוּ תְּהִלּוֹת הַקּוֹרֵא אֶתְכֶם מֵחשֶׁךְ אֶל־אוֹרוֹ הַנִּפְלָא |
| 10 אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים | 10 אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא־עָם הֱיִיתֶם וְעַתָּה עַם אֱלֹהִים וַאֲשֶׁר לְפָנִים לֹא רֻחָמוּ וְעַתָּה מְרֻחָמִים |
| 11 אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש | 11 אֲהוּבִים אַזְהִירְכֶם כְּגֵרִים וְתוֹשָׁבִים הִנָּזְרוּ מִתַּאֲוֺת הַבָּשָׂר הַמִּתְגָּרוֹת בַּנָּפֶשׁ |
| 12 והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה | 12 וְהֵיטִיבוּ דַרְכְּכֶם בַּגּוֹיִם לְמַעַן יַבִּיטוּ אֶל־מַעֲשֵׂיכֶם הַטּוֹבִים וְהָיָה תַּחַת אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶתְכֶם כְּפֹעֲלֵי אָוֶן יְכַבְּדוּ אֶת־הָאֱלֹהִים בְּיוֹם הַפְּקֻדָּה |
| 13 והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש | 13 וְהִכָּנְעוּ לְכָל־פְּקֻדַּת אָדָם בִּגְלַל הָאָדוֹן אִם־לַמֶּלֶךְ כָּרָאוּי לָרֹאשׁ |
| 14 אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב | 14 אִם־לַמּשְׁלִים כָּרָאוּי לַשְּׁלוּחִים מֵאִתּוֹ לְנִקְמַת פֹּעֲלֵי אָוֶן וְלִתְהִלַּת עֹשֵׂי טוֹב |
| 15 כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת | 15 כִּי כֵן הוּא חֵפֶץ אֱלֹהִים אֲשֶׁר בַּעֲשׂוֹתְכֶם הַטּוֹב תִּסְכְּרוּ אֶת־פִּי אִוֶּלֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵין־בָּם דָּעַת |
| 16 כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים | 16 כַּחָפְשִׁים וְלֹא־כְאִלּוּ הָיְתָה לָכֶם הַחֵרוּת לְמִכְסֵה הָרָעָה כִּי אִם־כְּעַבְדֵי אֱלֹהִים |
| 17 נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך | 17 נַהֲגוּ כָבוֹד בְּכָל־אִישׁ אֶהֱבוּ אֵת הָאַחִים יְראוּ אֶת־אֱלֹהִים כַּבְּדוּ אֶת־הַמֶּלֶךְ |
| 18 העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים | 18 הָעֲבָדִים הִכָּנְעוּ לִפְנֵי אֲדֹנֵיכֶם בְּכָל־יִרְאָה לֹא לִפְנֵי הַטּוֹבִים וְהָעֲנָוִים לְבַד כִּי אִם־גַּם־לִפְנֵי הָעִקְּשִׁים |
| 19 כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים | 19 כִּי חֶסֶד הוּא לָאִישׁ אִם־יִשְׂבַּע מַמְּרֹרִים וִיעֻנֶּה חִנָּם לְמַעַן דַּעַת הָאֱלֹהִים |
| 20 כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים | 20 כִּי אִם־חָטֹא תֶחֶטְאוּ וּסְבַלְתֶּם מַכּוֹת אֶגְרוֹף מַה־תִּתְהַלָּלוּ אַךְ אִם־תְּעֻנּוּ וּסְבַלְתֶּם בַּעֲשׂוֹתְכֶם הַטּוֹב חֶסֶד הוּא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים |
| 21 כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו | 21 כִּי לָזֹאת נִקְרֵאתֶם כִּי גַם־הַמָּשִׁיחַ עֻנָּה בַעֲבוּרְכֶם וְהִשְׁאִיר לָכֶם מוֹפֵת לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתָיו |
| 22 אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו | 22 אֲשֶׁר חֵטְא לֹא עָשָׂה וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו |
| 23 אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ | 23 אֲשֶׁר שָׁמַע חֶרְפָּתוֹ וְלֹא הֵשִׁיב נַעֲנָה וְלֹא גָעַר כִּי אִם־מָסַר דִּינוֹ לַשֹּׁפֵט צֶדֶק וְאֶת־חַטֹּאתֵנוּ הוּא נָשָׂא בִּגְוִיָּתוֹ עַל־הָעֵץ |
| 24 למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים | 24 לְמַעַן נִחְיֶה לַצְּדָקָה מֵאַחַר שֶׁנִּפְטַרְנוּ מִן־הַחֲטָאִים |
| 25 אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם | 25 אֲשֶׁר בַּחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם כִּי הֱיִיתֶם כְּצֹאן אֹבְדוֹת וְעַתָּה שַׁבְתֶּם אֶל־הָרֹעֶה פְּקִיד נַפְשֹׁתֵיכֶם |
